חרדה?????????

[esrm]

חרדה?????????

גילה וכל הקוראים שלום,רציתי לדבר על בעיה שיש ליולהבין איך אני פותר אותה ואיך אני יוצא מזה....להבין אם זו בכלל בעיה...כל יום שעובר אני מתחיל לפחד מעוד משהו....מפחד מאנשים מאיימים או אפילו סתם חברים שאני לא מרגיש שייך אליהם,מפחד מהגיוס,בעיקר מזה שחברה שלי תתגייס,אני לא מצליח ליהנות מהרגע הטוב וחושב רק על מה יהיה אם יהיה רע...מפחד מבגידה,מפחד מריחוק...כל יום אני יושב עם כל החברה ועם חברה שלי וכיף לי ואז כשאני חוזר לבית ולא נמצא איתם אני מתחיל לחשוב מחשבות רעות...ונכנס לפחדים...הלב דופק לי חזקקקק.....הדבר מופיע אצלי מאז שעברנו דירה ואני נמצא במקום רק עם המשפחה...אני כליום נוסע לעיר שעברתי ממנה כדי לראות אתכולם ולא להתנתק...אני כ"כ מפחד,אני צריך עזרה...תודהההה!!!!

 

[גילה זילברמן]

אכן, זה נשמע קטע רע ../images/Emo105.gif

זה נשמע קטע רע, להיות לבד, לעבור דירה למקום רחוק מהחברים ובנוסף לזה להיות על סף גיוס ולהתמודד עם הקושי להפגש בתדירות שאתה רגיל לה עם החברים ועוד מעט, גם עם החברה. בטח שהלב שלך דופק...

תקבל את זה שזו תקופת ביניים כזו, לא נוחה. שדברים יסתדרו לך עם הזמן. אל תרד על עצמך שאתה מרגיש ככה. נסה, בכל זאת, לנסות להנות כמה שאתה יכול ממה שיש. היה פה משהו שכתב שלדאוג לעתיד זה להרעיל את ההווה בדאגת חינם ואת העתיד בצפיות עגומות. משהו כזה. זה נשמע לי נכון. ותכלס, כדי להקל על תחושת התלישות והבדידות, נדמה לי שאתה יודע יותר טוב ממני מה אפשר לעשות מבחינת שמירת קשר יציב וניתן לנבוי עם החברים שיש לך (למשל, לקבוע פגישות מראש יכול להקל, כי יהיה לך למה לצפות וזה יכול לעזור לך להעביר את הימים שבהם אתם לא נפגשים). כל טוב! החזק מעמד

 

[esrm]

תודה רבה....

צודקת במשפט שמישהו אמר....זה ממש נכון... תודה על התגובה...מקווה שבאמת אני יוכל להעביר את זה כי זה גורם לי דיכאון...אני לא ישן טוב...לא חושב על אוכל...זה מה זה קשה... לפעמים אני אומר ידפוק תראה מה הולך בעולם,אנשים מסכנים לא יכולים ללכת,אנשים נכים,אילמים,עניים....יש לך הכל אתה נראה לא רע...מה עוד אתה רוצה??רק תארגן את החיים...אבל גם זה קשה...

 

[גילה זילברמן]

../images/Emo140.gif לאט לאט...

 

[בוזיקית]

אסרם שלום איש יקר ../images/Emo140.gif

אני כל כך מבינה אותך! גמני עברתי דירה 3 או 4 פעמים בחיי, ותמיד התקשיתי להסתגל למקום החדש. חוץ מזה גם עברתי בתי ספר וכיתות יותר מכפי שאני יכולה לזכור - לפעמים אפילו פעמיים בשנה... מכירה את הרגשת התלישות הזאת מהמציאות, את החרדות של מה יהיה וכד'. האם ניסית לשוחח עם יועצת ביה"ס? אני מניחה שאתה תלמיד... אני נעזרתי מגיל 12 ביועצות ביה"ס ובטיפול פסיכולוגי שתמך בי ועזר לי להתמודד עם הקושי. איך אתה בלימודים? מסתדר? קשה לך? בינתיים, במקום החדש, אתה יכול לעצב לך את החדר איך שאתה רוצה, לעזור קצת בבית, להסתובב בשכונה, ללמוד את המקום החדש, אולי לבקש ממישהו מהשכנים שיסביר לך איפה נמצאים כל מיני מקומות חשובים? ככה תוכל להכיר אנשים ולא לפחד מהסביבה החדשה. אני בטוחה שעם הזמן אתה תכיר אנשים חדשים שיהפכו להיות חבריך גם במקום החדש. אם אתה צריך עזרה בלימודים אולי תבקש מילד מהכיתה וככה תכירו? או להיפך, אם אתה טוב באיזה שהוא מקצוע תוכל אתה לעזור לאחרים? אני בטוחה שיש לך מה לתרום לסביבתך, ואל תדאג גם הזמן פה יעשה את שלו. כמובן שאין צורך לנתק את הקשרים בעיר הקודמת שלך, ותוכל גם להזמין חברים משם אליך... אני מחזקת את ידיך ויודעת שאתה תתגבר. בהצלחה,

 

[esrm]

תודה חמודה...

לא הסברתי את עצמי טוב כל כך...אני לפני גיוס אני כבר לא תלמיד וקשה לי בעיקר כי חברה שלי שם ואני כל היום רק מחכה לראות אותה...לא אכפת לי לישון עד הערב לקום וללכת אליה...אין לי מה לחפש פה....אני בלחץ מהגיוס,משעמם לי במקום שאין לי בו אף אחד....זה לא משנה כמה עיצבתי יפה את החדר...עדיין אין לי מה לעשות בו.... תודה על התמיכה....

 

[בוזיקית]

אוףףףףףףףףף שלחתי תגובה

3 פעמים דרך הסלולרי וזה לא עבר. עכשיו אני מול המחשב סוף סוף. אז ככה. מה שרציתי לשאול זה מתי הגיוס שלך? אם זה עוד הרבה זמן, אולי תנסה לחפש עבודה עד לגיוס? ככה תוכל להכיר אנשים חדשים וגם להרוויח קצת כסף מהצד... שלא לדבר על זה שאתה תעסיק את עצמך במשהו מועיל - מעין הסחת הדעת מהחרדות. אם הגיוס קרוב - גם זה טוב, כי ככה תהיה במסגרת, תפגוש חברים חדשים ותהיה כל כך עסוק שבכלל לא יהיה לך זמן לדאגות... ובקשר לחברה שלך - אני חושבת שזה דווקא בריא מאוד להתגעגע - לא צריכים להיות כל הזמן ביחד ולחנוק אחד את השני, רק לא בריא לישון כל היום, ורצוי שכן תנצל את הזמן שברשותך לעבוד - העיקר שתהיה עסוק במשהו והמוח שלך לא יהיה תפוס בכל מיני הרהורים קשים. בהצלחה!

 

[esrm]

או.קיי.

תודה רבה לך...גם אני חושב שזה מה שצריך לעשות פשוט אני לא עומד בכלום...כל דבר שאני עושה או מנסה לעשות רק מזכיר לי אותה ומזכיר לי כמה אני אוהב אותה ולא יכול בלעדיה...אני רק חושב על זה שהיא עם חברות וידידים בזמן שאני בעבודה וזה הורג אותי!!!!!