חרדה
שלום ליאור, פסיכולוגית או כל מי שקורא שורות אלו. גם אני התחלתי לפני חודש וחצי לסבול מחרדה. בהתחלה לא היית מודע לזה שזו חרדה וכמו רובנו חשבתי על מחלות. הסיפור התחיל 3-4 חודשים אחרי השחרור מהצבא. לא עבדתי ולא עשיתי כלום עם עצמי כל היום רק אלכוהול, פאבים וחברים. יום אחד לאחר פגישה פלוגתית של הצבא ישבנו ועישנו קצת גראס, לא עשיתי זאת לכיף אלא לרושם. וכמו שנאמר קיבלתי סטלה רעה והתחילו לזרום מחשבות על מה שקורה לי ומה יהיה אם ההרגשות לא יעברו וכו. כל זאת בעקבות לחצים עצומים שהיו לי בעקבות בלוטת לימפה נפוחה בצוואר שהטרידה אותי במשך המון זמן. מאותו יום השתנו לי החיים. למחרת אחרי שעישנו קמתי בהרגשה כללית רעה מאד והיה לי פחד אטומי שאני לא אצא מההרגשה הרעה מכיוון שפחדתי מהגראס. יום ועוד יום ועוד יום ווהרגשה הרעה התחלפה במחשבות רעות. וכך מצאתי את עצמי בלופ שחוזר על עצמו כל יום בתחילה ללא סימפטומים פיזיים לאחר מכן עם פרפרים בבטן, פחד משתק, בחילות, סחרחורות, נימול בידיים ועוד. בבוקר הייתי קם בתחושת מועקה עצומה וסיוטים חוזרים. החלטתי לפנות לטיפול פסיכותראפי/אנליטי. במשך כל אותה תקופה הפחדים שלי נעו סביב דברים שקשורים במוות, איידס, סרטן וכו. הייתי בטוח שהכל בגלל מחלה...יום אחד פשוט קמתי והחלטתי שאני משנה הכל ומתגבר על הכל. התחלתי לנסות לחשוב אופטימי קראתי ספרים בנושא יצאתי המון למרות שאין חשק לעשות דברים אבל הבנתי שאם אין אני לי מי לי? במקביל נפגשתי עם הפסיכולוג וחיפשנו את מקור הבעיה. לימים נראה היה שהחרדה נעלמה. שבוע הרגשתי טוב שוב לא. השבוע שכן אתה מרגיש טוב נותן תקווה לשאר הימים שאתה לא. היו לי המון ירידות ועלעות והמון תיסכולים אך בלב תמיד הייתי אופטימי ועדיין. הפחדים של רובנו החרדתיים נעים סביב השאלה של מה קרה? למה אני? מה יהיה? וכל דבר כזה מגלגל אותנו לאחור. התשובה היא פשוטה: תמיד יהיה טוב! הפחדים שלי ספציפית נעים סביב אושר וחיפוש הנאה בכל דבר וכשלא מצאתי נחרדתי... הפחד ממוות גם הוא קיים מאד והוא משתנה כל כמה ימים למשהו שונה. בהתחלה פחד מסרטן אח"כ מאיידס בימים האחרוני פחד מהתאבדות יש הבדל בין לרצות להתאבד לבין לפחד מזה ואני פשוט מפחד מזה. הפתרון שלי לחרדה הוא פשוט להתעסק בדברים שגורמים לך להרגיש טוב גם אם ההרגשה נראת מלאכותית לנסות ולנסות כל הזמן. אני התחלתי ללמוד טיסה לדוגמה וכשאני טס אני יודע שיהיו לי כמה ימים שקטים אח"כ בגלל החוויה. לפעמים כדאי לעצור ולחשוב על דברים מסוימים שיש לנו ואנחנו לא מתיחסים אליהם כמו שמיעה, ראייה וכו. אל לנו לשכוח שאנחנו פוחדים מהפחד ולא ממשהו ריאלי... פתרון נוסף הוא להתרכז יום ביומו ולא מה יהיה עוד שנה. אני יודע שזה קשה וגם לי מאד אבל זה מה שצריך לעשות. אם אני התגברתי על כל סימפטום פיזי שהיה לי בלי לגעת בתרופה כל שהיא כל אחד מאיתנו יכול! היום נשארתי רק עם מחשבות שגם עליהן אני מתגבר לאט לאט. אני חושב שאם כולנו נחשוב על מה שיש לנו ולא על מה שאין לנו נרגיש הרבה יותר שמחים. תנצלו את החרדה לבנייה מחודשת של אדם יותר טוב ותשנו את עצמכם ותראו כמה שאתם יותר טובים. 22 שנה הייתי סגור כלפיי ההורים שלי, היום אני חושב שהם מופלאים! שינוי לטובה לא??? לכל מי שרוצה לשמוע על הדרכים שלי באופן פרטי [email protected] ברצוני לנסות להקים קבוצת תמיכה אז לכל המעונינים לשלוח לי הודעה. ותמיד תזכרו גם שאתם מרגישים הכי חרא שבעולם תחשבו על זה: אם הייתי בנוסף לכל גם עיוור הייתי מרגיש יותר גרוע...תפתחו את העיניים ותלכו לראות את כל מה שהפסדתם... באהבה טל
שלום ליאור, פסיכולוגית או כל מי שקורא שורות אלו. גם אני התחלתי לפני חודש וחצי לסבול מחרדה. בהתחלה לא היית מודע לזה שזו חרדה וכמו רובנו חשבתי על מחלות. הסיפור התחיל 3-4 חודשים אחרי השחרור מהצבא. לא עבדתי ולא עשיתי כלום עם עצמי כל היום רק אלכוהול, פאבים וחברים. יום אחד לאחר פגישה פלוגתית של הצבא ישבנו ועישנו קצת גראס, לא עשיתי זאת לכיף אלא לרושם. וכמו שנאמר קיבלתי סטלה רעה והתחילו לזרום מחשבות על מה שקורה לי ומה יהיה אם ההרגשות לא יעברו וכו. כל זאת בעקבות לחצים עצומים שהיו לי בעקבות בלוטת לימפה נפוחה בצוואר שהטרידה אותי במשך המון זמן. מאותו יום השתנו לי החיים. למחרת אחרי שעישנו קמתי בהרגשה כללית רעה מאד והיה לי פחד אטומי שאני לא אצא מההרגשה הרעה מכיוון שפחדתי מהגראס. יום ועוד יום ועוד יום ווהרגשה הרעה התחלפה במחשבות רעות. וכך מצאתי את עצמי בלופ שחוזר על עצמו כל יום בתחילה ללא סימפטומים פיזיים לאחר מכן עם פרפרים בבטן, פחד משתק, בחילות, סחרחורות, נימול בידיים ועוד. בבוקר הייתי קם בתחושת מועקה עצומה וסיוטים חוזרים. החלטתי לפנות לטיפול פסיכותראפי/אנליטי. במשך כל אותה תקופה הפחדים שלי נעו סביב דברים שקשורים במוות, איידס, סרטן וכו. הייתי בטוח שהכל בגלל מחלה...יום אחד פשוט קמתי והחלטתי שאני משנה הכל ומתגבר על הכל. התחלתי לנסות לחשוב אופטימי קראתי ספרים בנושא יצאתי המון למרות שאין חשק לעשות דברים אבל הבנתי שאם אין אני לי מי לי? במקביל נפגשתי עם הפסיכולוג וחיפשנו את מקור הבעיה. לימים נראה היה שהחרדה נעלמה. שבוע הרגשתי טוב שוב לא. השבוע שכן אתה מרגיש טוב נותן תקווה לשאר הימים שאתה לא. היו לי המון ירידות ועלעות והמון תיסכולים אך בלב תמיד הייתי אופטימי ועדיין. הפחדים של רובנו החרדתיים נעים סביב השאלה של מה קרה? למה אני? מה יהיה? וכל דבר כזה מגלגל אותנו לאחור. התשובה היא פשוטה: תמיד יהיה טוב! הפחדים שלי ספציפית נעים סביב אושר וחיפוש הנאה בכל דבר וכשלא מצאתי נחרדתי... הפחד ממוות גם הוא קיים מאד והוא משתנה כל כמה ימים למשהו שונה. בהתחלה פחד מסרטן אח"כ מאיידס בימים האחרוני פחד מהתאבדות יש הבדל בין לרצות להתאבד לבין לפחד מזה ואני פשוט מפחד מזה. הפתרון שלי לחרדה הוא פשוט להתעסק בדברים שגורמים לך להרגיש טוב גם אם ההרגשה נראת מלאכותית לנסות ולנסות כל הזמן. אני התחלתי ללמוד טיסה לדוגמה וכשאני טס אני יודע שיהיו לי כמה ימים שקטים אח"כ בגלל החוויה. לפעמים כדאי לעצור ולחשוב על דברים מסוימים שיש לנו ואנחנו לא מתיחסים אליהם כמו שמיעה, ראייה וכו. אל לנו לשכוח שאנחנו פוחדים מהפחד ולא ממשהו ריאלי... פתרון נוסף הוא להתרכז יום ביומו ולא מה יהיה עוד שנה. אני יודע שזה קשה וגם לי מאד אבל זה מה שצריך לעשות. אם אני התגברתי על כל סימפטום פיזי שהיה לי בלי לגעת בתרופה כל שהיא כל אחד מאיתנו יכול! היום נשארתי רק עם מחשבות שגם עליהן אני מתגבר לאט לאט. אני חושב שאם כולנו נחשוב על מה שיש לנו ולא על מה שאין לנו נרגיש הרבה יותר שמחים. תנצלו את החרדה לבנייה מחודשת של אדם יותר טוב ותשנו את עצמכם ותראו כמה שאתם יותר טובים. 22 שנה הייתי סגור כלפיי ההורים שלי, היום אני חושב שהם מופלאים! שינוי לטובה לא??? לכל מי שרוצה לשמוע על הדרכים שלי באופן פרטי [email protected] ברצוני לנסות להקים קבוצת תמיכה אז לכל המעונינים לשלוח לי הודעה. ותמיד תזכרו גם שאתם מרגישים הכי חרא שבעולם תחשבו על זה: אם הייתי בנוסף לכל גם עיוור הייתי מרגיש יותר גרוע...תפתחו את העיניים ותלכו לראות את כל מה שהפסדתם... באהבה טל