T A L is here
New member
חרדות בלילה..
ראיתי שבשרשור שמישהי כאן פתחה, היא כתבה על החרדות שלה בלילה.. גם אני כמוה, רואה צללים, שומעת קולות, לא מסוגלת לעצום עין בלי לוודא שהשטח באמת נקי.. תמיד היו לי הפחדים האלה שיש מישהו בבית, למרות שאני לבד, וכשכולם ישנים תמיד הרגשתי שמישהו ער והוא מסתכל עלי, תמיד פחדתי שיקרה לי משהו בשניה שאני אעצום עין.. עד גיל 10 בערך, שזה נורא מאוחר, ישנתי עם ההורים, רק כדי שלא יפגעו בי.. תמיד הרגשתי שרוצים לפגוע בי. והחרדות האלה רק נמשכות, הולכות וגוברות.. אני בת 14, כיום, ואני לא מסוגלת לישון.. אני ישנה בערך 4-5 שעות, הולכת לישון כשיש אור ומישהו ער.. כי אני מתה מפחד, וכל פעם אני ישנה עם השמיכה עד לעיינים, שלא יגעו בגופי, עם השיער בתוך הבגדים, כדי שלא יגזרו לי אותו.. ובוכה ובוכה מדי פעם.. רועדת כולי, וזה לא נעצר.. זה רק מתגבר. אצל חברות זה גם קורה אבל פחות, בבית שלי - הרבה יותר.. אני תמיד מרגישה כאילו יש פה מישהו. ואני, לעומת הילדה שכתבה כאן, לא מעיזה לטפל בזה.. לא מעיזה לפנות לפסיכולוג .. גם כי אני לא יכולה להפתח בפני זרים (ובקושי בפני קרובים) ואני מרגישה חשש ליד אנשים שיושבים וחוקרים אותי, ואני איתם לבד בחדר.. זה מפחיד אותי.. וגם כי יש לי עוד סיבה, שלא ממש קשורה.. אבל אני מעדיפה לא לפרט אותה.. אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות
אני לא מסוגלת לחשוב על פסיכולוג (למרות שזה היעוד שלי בעתיד) ולא מסוגלת להפסיק לחשוב על שיקרה לי משהו.. שיעשו לי משהו כשאני ישנה.. אני כל פעם נחרדת מחדש, וזה הורג מבפנים.
ראיתי שבשרשור שמישהי כאן פתחה, היא כתבה על החרדות שלה בלילה.. גם אני כמוה, רואה צללים, שומעת קולות, לא מסוגלת לעצום עין בלי לוודא שהשטח באמת נקי.. תמיד היו לי הפחדים האלה שיש מישהו בבית, למרות שאני לבד, וכשכולם ישנים תמיד הרגשתי שמישהו ער והוא מסתכל עלי, תמיד פחדתי שיקרה לי משהו בשניה שאני אעצום עין.. עד גיל 10 בערך, שזה נורא מאוחר, ישנתי עם ההורים, רק כדי שלא יפגעו בי.. תמיד הרגשתי שרוצים לפגוע בי. והחרדות האלה רק נמשכות, הולכות וגוברות.. אני בת 14, כיום, ואני לא מסוגלת לישון.. אני ישנה בערך 4-5 שעות, הולכת לישון כשיש אור ומישהו ער.. כי אני מתה מפחד, וכל פעם אני ישנה עם השמיכה עד לעיינים, שלא יגעו בגופי, עם השיער בתוך הבגדים, כדי שלא יגזרו לי אותו.. ובוכה ובוכה מדי פעם.. רועדת כולי, וזה לא נעצר.. זה רק מתגבר. אצל חברות זה גם קורה אבל פחות, בבית שלי - הרבה יותר.. אני תמיד מרגישה כאילו יש פה מישהו. ואני, לעומת הילדה שכתבה כאן, לא מעיזה לטפל בזה.. לא מעיזה לפנות לפסיכולוג .. גם כי אני לא יכולה להפתח בפני זרים (ובקושי בפני קרובים) ואני מרגישה חשש ליד אנשים שיושבים וחוקרים אותי, ואני איתם לבד בחדר.. זה מפחיד אותי.. וגם כי יש לי עוד סיבה, שלא ממש קשורה.. אבל אני מעדיפה לא לפרט אותה.. אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות
![](https://timg.co.il/f/Emo7.gif)
![](https://timg.co.il/f/Emo7.gif)