חרדות וגלגול נשמות

[גילה זילברמן]

חרדות וגלגול נשמות ../images/Emo121.gif ../images/Emo163.gif

ויש הטוענים שהתקפי פניקה והפרעת חרדה חברתית קשורים לגלגול נשמות ונובעים מחוויות שעברנו בגלגולים קודמים... למשל, מישהו שפוחד מקהל, אולי עבר לינץ' או איזו טראומה הקשורה לקהל גדול שהזיק לו בגלגול אחר...ומי שפוחד להכנס למעלית, אולי חלילה, נלכד ונשרף במקום סגור, וכיו"ב. מה דעתכם? האם תפיסה זו עוזרת להתמודד?

 

[איןשםאין]

לדעתי...

כל העניין הזה של גילגול נשמות ניראה לי די מוזר ולא מחובר למציאות אני מניסיוני מאמינה שהתקפי חרדה הם ביטוי סימפטומים למצוקות נפשיות של האדם לדברים שחווה ואני לא מאמינה בגילגולי נשמות ולדעתי תפיסה זאת היא דרך בריחה יפה מלהתמודד עם המוקד דרך בריחה מלהתעסק בתוך הביפנוכו ולטפל בעצמך לא יודעת אבל זאת רק דעתי שיהיה שבוע טוב איןשם

 

[yaeltal]

אם היא עוזרת להתמודד?

אם השאלה היא אישית, תשובתי היא שלי האמונה הזו לא עוזרת להתמודד. אם זו שאלה כללית- ייתכן ויש אנשים שהאמונה הזו עוזרת להם, בדיוק כפי שיעדיפו כל הסבר מופשט-דתי אחר שמתיישב עם אמונותיהם על פני הסבר מדעי (או פסיכולוגי לצורך העניין). מן הסתם האמונה היא לגיטימית לא פחות מאשר כל דרך התמודדות אחרת עם דברים. לי, בניגוד למחזיקי אמונות כאלו, ברור שהבחירה בהן היא סוג של הדחקה ודי קשה לי להבין איך אדם שסובל מהתקפי חרדה יכול להמשיך להדחיק כשיש בו משהו שכלכך זועק לצאת.. אבל אם האמונה הזו תעזור לו להדחיק טוב יותר, הרי הדחקה היא גם סוג של התמודדות ואולי באופן כזה דווקא תוכל להועיל.. כרגיל כתבתי יותר מדיי.. גם לא שום דבר מעניין.. סתם הקלדה של בוקר.. יום טוב, יעל..

 

[כתומית]

גלגולי נשמות מזוית אחרת

ראשית - כן, אני מאמינה בגלגול נשמות ומתוך כך בגלגולים קודמים, אך לא העמקתי בעניין גרירת חוויה מגלגול קודם לחיים נוכחיים אלא שהאמונה עצמה בגלגול נשמות החזיקה אותי בחיים הרבה מאוד פעמים ולא הרחיקה אותי מהתמודדות עם חיי אלא להפך, עימתה אותי עם חיי, עם דפוסים חוזרים, כתבתי קודם, שם למטה, שכשאבי גסס רציתי להיפרד ממנו כראוי - רצון זה נבע מתוך האמונה בגלגול נשמות, לא רציתי לסיים את החוויה שלי איתו בפצע, אלא לסגור מעגל, בכל פעם שקרו או קורים דברים קשים בחיי אני מנסה להבין למה - לא מתוך חיפוש סיבה ברוורס כלומר לא "מה עשיתי שזה מגיע לי" אלא מה זה בא ללמד אותי קדימה, כשהבנתי דפוס התנהגות שלי שחזר על עצמו - הוא חדל. כך אני רואה גם גלגול נשמות, גרירת דפוסי התנהגות, דפוסי חוויה. אני מסתכנת בתיוג של פסיכית אך בכל זאת אכתוב זאת, אני זוכרת קטעים שלמים מגלגולי הקודם, זכרונות שבאו ועלו החל מגיל 4 בערך, הרבה דברים שלא הייתי אמורה לדעת בגיל כזה ואין להם שום קשר עם חיי הנוכחיים, אין לי כוונה לנסות לשכנע פה אף אחד משום שמספיק לי שזה אצלי, עבורי, קיימים דפוסי התנהגות לא הגיוניים שניתן לראות קשר ברור בינם לבין אז אבל אני לא מחפשת בזה סיבה אלא מעורר להבנה, מיקוד לבעיה ולא תירוץ, אני חיה כאן ועכשיו ומה שמתעורר בחיי הנוכחיים הוא שראוי לפיתרון, להבנה, לשיחרור, נושא גלגול נשמות יכול מבחינתי להוות שני דברים - האחד - אני לא מעוניינת לגרור דברים הלאה, השני - נקודות הארה להבנה מעמיקה יותר של מה שכבר גררתי ומה שאני יוצרת כיום. לסיכום - כן, האמונה בגלגול נשמות עוזרת לי להתמודד, אך לא כתירוץ אלא כממקד ומפעיל.

 

[עם הפנים אל השמש]

אני דווקא לא חושבת שזה עוזר

להתמודד. מה זה משנה למה ואיך היה בעבר? מה שחשוב הוא ההווה ואיך לחיות אותו. יש בעיה וצריך לטפל בה, ולהבין מאין היא נובעת אפשר לחפור ולחפור שנים ולא ממש למצוא את התשובה. בינתיים זמן יקר עובר על ניסיון לטפל בבעיה ואולי למגר אותה או להפחית את העוצמה שלה. כך אני רואה את הדברים. מיכל

 

[רוברטה וויליאמס]

התקפי חרדה

קראתי פעם שהם נגרמים מהפחד מהמוות. פתאום אדם מבין שהוא ימות זה בתת הכרה מה דעתכם?