חרדות ופחדים אצל בן -5
בני יהיה בן 5 בקרוב. יש לו כמה מצבי חרדה שאינני יודעת מה לעשות איתם? בערב יום העצמאות הלכנו לבמת בידור (עם בעלי והילד בן ה2.5) וכאשר התיישבנו והחלה מוסיקה מהבמה, עוד לפני זיקוקי הדינור, הוא נכנס לרעדות בגופו ובשפתיים, לא בכה, היה משותק ורועד וביקש ללכת לבית, אמר "אני לא יודע מה יש לי בואו נלך הביתה, בואו נלך" ניסינו להרגיע להסביר לחבק לעשות סיבוב ו-שום דבר לא עזר. בסוף נכנענו והלכנו לבית. במיטה הוא אמר שבאוזניים הוא שומע חזק חזק את הרעש הזה (והרעש מהמוסיקה לא היה כ"כ נוראי). דוגמא אחרת: כאשר נכנסים למעלית הוא תמיד נכנס אחרון, ועומד בפתח עד שכולם ייכנסו, ושהוא יוכל להיכנס אחרון ע"מ שלא תיסגר הדלת, החשש שלו זה לא רק על עצמו אלא גם על אחיו שמתמהמה עד שהוא נכנס או עד שהוא יוצא. כאשר אני נכנסת לאוטו הוא בחשש כי הוא נכנס לפני והדלת נסגרה הרי, אם רק לרגע קל אתעכב עד שאגיע למושבי, הוא כבר יחשוש שהוא תקוע בתוך האוטו ולא יוכל לצאת. כמובן בבית אם יש חושך הוא לא יעבור באזורים חשוכים - מפחד. אם אנו שולחים אותו לעונש בשירותים (דבר שהפסקנו, כיוון שהבנו שזה לא בסדר. בכל אופן זה לא קרה הרבה פעמים), בכל אופן כשהכנסנו לשירותים בעבר לעונש הוא תמיד חושש שנכבה האור או שננעל הדלת, למרות שתמיד האור דולק והדלת חצי פתוחה. (כיום אימצתי שיטת עונש אחרת של פינת התרגעות בחדרנו: שולחן, כסא, מנורת שולחן, מדבקות דפים וכו', וזה נחמד לו). כשהיה יותר קטן אם שמע רעש של אופנוע מתקרב או של מכסחות דשא או מקדחים, גם כן היה פוחד, היום פחות. יש גם מצבים שאנו במקום קצת הומה והוא רוצה לחזור הביתה ושואל מתי נחזור או בואו נחזור. ומתרץ זאת בכך שהשריטה כואבת לו או משהו אחר. אם אנו נוסעים ברכב, הוא שואל, עשית תאונה? לא תעשי תאונה, אני פוחד שנעשה תאונה (ואף פעם לא עשינו תאונה) מי צפצף? מה קרה פה? - מאוד עירני לגבי הנהיגה. בבית - אם לכמה רגעים אינו יודע היכן אני ומה אני עושה מיד הוא מחפש אותי או קורא לי לוודא שלא הלכתי. אתמול היה מעט קריר בבוקר והחלון היה פתוח והוא אמר לי אמא אני רועד ומפחד מהרוח, אמרתי לו אבל אין רוח, בוא תעמוד בחלון ותרגיש את האוויר הנעים ותנשום עמוק, אח"כ הוא אומר לי ומזכיר נשכחות "אבל פעם היתה רוח וירד גשם חזק והמטריה של אבא נשברה - (הכל חששות חששות זכרונות ופחדים) אז עניתי לו: בסדר, אבל עכשיו אנו באביב ובקיץ ועכשיו כבר אין חורף. בהמשך ברכב הוא אומר לי: יו איזה מזג אוויר, עניתי לו כן השמש עוד מעט תצא מאחורי העננים, והוספתי, בכוונה, אנחנו אוהבים גשם נכון? "למה" "כי גשם זה טוב לנו, זה משקה את הצמחים וכך גם לנו יש מים לשתות" ובזה זה הסתיים. תופעה חדשה ומאוד מפריעה לי היא: הוא מוצץ את חולצותיו באזור החזה, מקרב זאת לאזור הפה בעיקר כשהוא בגן ומוצץ ומרטיב, אתמול קיבלתי אותו עם חולצה רטובה מהצוואר עד לבטן מרוב מציצות. גם שרוולים ארוכים הוא יכול למצוץ. (הוא נגמל ממוצץ לפני מספר חודשים) מ ה ? ז ה ה ד ב ר ה ז ה? האם הכל קשור לבעייה מסויימת? הפחד מרעשים, הפחד מדלת סגורה, הפחד מגשם ומרוח, המציצות של החולצות? מ ה ז ה? א נ א מכם. בכל מקרה ייתכן והוא יעבור איבחון דרך השירות הפסיכולוגי בקרוב, וכן אני אטופל בקרוב בהתפתחות הילד של מרפאה קופת חולים, כל זה כיוון שיש מצבים שהוא מציק בבית לנו ולאחיו, וכן מבחינה לימודית רמתו לא מספיק טובה - בקיצור החשש שלי הוא שיש לו ADHD, וזה ייבדק. בלי קשר לנושא הפחדים.
בני יהיה בן 5 בקרוב. יש לו כמה מצבי חרדה שאינני יודעת מה לעשות איתם? בערב יום העצמאות הלכנו לבמת בידור (עם בעלי והילד בן ה2.5) וכאשר התיישבנו והחלה מוסיקה מהבמה, עוד לפני זיקוקי הדינור, הוא נכנס לרעדות בגופו ובשפתיים, לא בכה, היה משותק ורועד וביקש ללכת לבית, אמר "אני לא יודע מה יש לי בואו נלך הביתה, בואו נלך" ניסינו להרגיע להסביר לחבק לעשות סיבוב ו-שום דבר לא עזר. בסוף נכנענו והלכנו לבית. במיטה הוא אמר שבאוזניים הוא שומע חזק חזק את הרעש הזה (והרעש מהמוסיקה לא היה כ"כ נוראי). דוגמא אחרת: כאשר נכנסים למעלית הוא תמיד נכנס אחרון, ועומד בפתח עד שכולם ייכנסו, ושהוא יוכל להיכנס אחרון ע"מ שלא תיסגר הדלת, החשש שלו זה לא רק על עצמו אלא גם על אחיו שמתמהמה עד שהוא נכנס או עד שהוא יוצא. כאשר אני נכנסת לאוטו הוא בחשש כי הוא נכנס לפני והדלת נסגרה הרי, אם רק לרגע קל אתעכב עד שאגיע למושבי, הוא כבר יחשוש שהוא תקוע בתוך האוטו ולא יוכל לצאת. כמובן בבית אם יש חושך הוא לא יעבור באזורים חשוכים - מפחד. אם אנו שולחים אותו לעונש בשירותים (דבר שהפסקנו, כיוון שהבנו שזה לא בסדר. בכל אופן זה לא קרה הרבה פעמים), בכל אופן כשהכנסנו לשירותים בעבר לעונש הוא תמיד חושש שנכבה האור או שננעל הדלת, למרות שתמיד האור דולק והדלת חצי פתוחה. (כיום אימצתי שיטת עונש אחרת של פינת התרגעות בחדרנו: שולחן, כסא, מנורת שולחן, מדבקות דפים וכו', וזה נחמד לו). כשהיה יותר קטן אם שמע רעש של אופנוע מתקרב או של מכסחות דשא או מקדחים, גם כן היה פוחד, היום פחות. יש גם מצבים שאנו במקום קצת הומה והוא רוצה לחזור הביתה ושואל מתי נחזור או בואו נחזור. ומתרץ זאת בכך שהשריטה כואבת לו או משהו אחר. אם אנו נוסעים ברכב, הוא שואל, עשית תאונה? לא תעשי תאונה, אני פוחד שנעשה תאונה (ואף פעם לא עשינו תאונה) מי צפצף? מה קרה פה? - מאוד עירני לגבי הנהיגה. בבית - אם לכמה רגעים אינו יודע היכן אני ומה אני עושה מיד הוא מחפש אותי או קורא לי לוודא שלא הלכתי. אתמול היה מעט קריר בבוקר והחלון היה פתוח והוא אמר לי אמא אני רועד ומפחד מהרוח, אמרתי לו אבל אין רוח, בוא תעמוד בחלון ותרגיש את האוויר הנעים ותנשום עמוק, אח"כ הוא אומר לי ומזכיר נשכחות "אבל פעם היתה רוח וירד גשם חזק והמטריה של אבא נשברה - (הכל חששות חששות זכרונות ופחדים) אז עניתי לו: בסדר, אבל עכשיו אנו באביב ובקיץ ועכשיו כבר אין חורף. בהמשך ברכב הוא אומר לי: יו איזה מזג אוויר, עניתי לו כן השמש עוד מעט תצא מאחורי העננים, והוספתי, בכוונה, אנחנו אוהבים גשם נכון? "למה" "כי גשם זה טוב לנו, זה משקה את הצמחים וכך גם לנו יש מים לשתות" ובזה זה הסתיים. תופעה חדשה ומאוד מפריעה לי היא: הוא מוצץ את חולצותיו באזור החזה, מקרב זאת לאזור הפה בעיקר כשהוא בגן ומוצץ ומרטיב, אתמול קיבלתי אותו עם חולצה רטובה מהצוואר עד לבטן מרוב מציצות. גם שרוולים ארוכים הוא יכול למצוץ. (הוא נגמל ממוצץ לפני מספר חודשים) מ ה ? ז ה ה ד ב ר ה ז ה? האם הכל קשור לבעייה מסויימת? הפחד מרעשים, הפחד מדלת סגורה, הפחד מגשם ומרוח, המציצות של החולצות? מ ה ז ה? א נ א מכם. בכל מקרה ייתכן והוא יעבור איבחון דרך השירות הפסיכולוגי בקרוב, וכן אני אטופל בקרוב בהתפתחות הילד של מרפאה קופת חולים, כל זה כיוון שיש מצבים שהוא מציק בבית לנו ולאחיו, וכן מבחינה לימודית רמתו לא מספיק טובה - בקיצור החשש שלי הוא שיש לו ADHD, וזה ייבדק. בלי קשר לנושא הפחדים.