חרדות מהאפשרות שיהיה ניתוח קיסרי
היי בנות,
למי שלא זוכרת, אני בהריון שני בשבוע 35+1 (שאני עדיין מתקשה לקלוט זאת) לאחר אובדן של ההריון בשבוע 22 בגלל מום בלב. את ההריון הקודם סיימתי בגירדה שנעשתה בהרדמה מלאה. לאחר מכן, הייתי מאושפזת לילה כי בדיקות הדם היו לא כ"כ טובות והתעלפתי במחלקה.
לפני שבוע הייתי אצל רופא מיון והעוברית עדיין במצג עכוז. אני ממש חרדה מזה שלא תתהפך. הבנתי שיש זמן עד 36 ובכל זאת, הזמנתי תור להיפוך, ליתר ביטחון. רק ביומיים האחרונים הבנתי שהחרדה העצומה שלי מזה שלא תתהפך היא מהניתוח- שוב לחזור לחדר ניתוחים, להיות מטושטשת, לעבור פרוצדורה. אמנם אמורה להיות תוצאה משמחת בסוף, אבל עדיין, המחשבה על זה מציפה בי תחושות קשות.
אשמח לשמוע מילות עידוד או סיפורים על עוברים שלא התהפכו עד שבוע מתקדם ממש. כמובן, אשמח גם להמלצות איפה לעשות היפוך- במידה ואצטרך. בינתיים קבעתי באיכילוב כי שם אני מתכננת ללדת.
היי בנות,
למי שלא זוכרת, אני בהריון שני בשבוע 35+1 (שאני עדיין מתקשה לקלוט זאת) לאחר אובדן של ההריון בשבוע 22 בגלל מום בלב. את ההריון הקודם סיימתי בגירדה שנעשתה בהרדמה מלאה. לאחר מכן, הייתי מאושפזת לילה כי בדיקות הדם היו לא כ"כ טובות והתעלפתי במחלקה.
לפני שבוע הייתי אצל רופא מיון והעוברית עדיין במצג עכוז. אני ממש חרדה מזה שלא תתהפך. הבנתי שיש זמן עד 36 ובכל זאת, הזמנתי תור להיפוך, ליתר ביטחון. רק ביומיים האחרונים הבנתי שהחרדה העצומה שלי מזה שלא תתהפך היא מהניתוח- שוב לחזור לחדר ניתוחים, להיות מטושטשת, לעבור פרוצדורה. אמנם אמורה להיות תוצאה משמחת בסוף, אבל עדיין, המחשבה על זה מציפה בי תחושות קשות.
אשמח לשמוע מילות עידוד או סיפורים על עוברים שלא התהפכו עד שבוע מתקדם ממש. כמובן, אשמח גם להמלצות איפה לעשות היפוך- במידה ואצטרך. בינתיים קבעתי באיכילוב כי שם אני מתכננת ללדת.
