חרדות מפחידות שיכולות להשפיע

שמי דנה

New member
חרדות מפחידות שיכולות להשפיע

רציתי לשאול את דעתכם, עם איזה סיפורים ,משלים, שירים, פתגמים או כל דבר ואולי טראומה שקרתה לכם או החרדה שממנה אתם סובלים שאפשר להשתמש בו כדי לנסות להעביר למאזין עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית (פסיכופט=אדם אכזר) מוסר השכל והבנה לרצות להזדהות עם האפשרות שגם הוא יכול להיות חסר אונים ולגרום לו לרדת מראש העץ שנותן לו ביטחון מופרז לא למצא סיבה שתגרום לו לאכפתיות להתחשב בסבל של השני. כלומר לא מדובר על אדם שלא יודע את המצב של הקורבן ואת התנאים והסיבות שבאופן טבעי גורמות לסבל אלא שהוא כן מודע לסבל אבל פשוט לא אכפת לו בכלל מזה מפני שהוא מניח ש-"לי זה לא יקרה" . ואולי אפילו יש לו סיבה מאוד הגיונית להיות בטוח בכך. אבל אולי אפשר לנסות להעביר לו חומר חדש למחשבה על מנת שתהיה לו סיבה לרצות להיות לכמה רגעים בצד של החלש ולהרגיש את סיבלו באופן מוחשי ושיהיה אכפת לו . ולהביא אותו לתהליך הבנה של אמפטיה וחמלה אליו ואולי אפילו לרצון לעזור לו. אז אני מתעניינת לדעת איזה סיפור או משל שיש בו מוסר השכל כזה שאפשר להשתמש בו כדי להעביר את הדברים האלה למאזין כמו שאמרתי . אשמח לדעת שמות של סיפורים, משלים וקישורים לדברים שאפשר לנסות . וכמה שיותר משלים כאלה יותר טוב . אל תהיו פסימיים תהיו אופטימיים מפני שיש לו רצון לשמוע משלים עם מוסר השכל "על החיים" . בוודאי שאתם מוזמנים גם להמציא סיפורים ומשלים כאלה שיכולים להיות גם החרדה שממנה אתם פוחדים, העיקר שיש בהם את המוסר ההשכל שעליו אני מדברת. אולי יש לכם פחד מסוים שאתם חושבים שיכול להשפיע ולתרום למוסר השכל מהסוג המדובר. ואגב, יש אלמנט של רגיעה מהחרדה אחרי שתכתבו אותה . במיוחד כשהיא תורמת לענין השאלה שלי.
 

כתומית

New member
סיפור עתיק ומוכר

אבל זה מה שיש לי פה בינתיים: הד החיים איש וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער. לפתע מעד הבן ועיקם את רגלו. "איייי" צעק הבן בכאב. "איייי" ענה לו קול מן ההרים. הילד, שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מי זה?". הקול ענה לו "מי זה?" מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן "פחדן! מי אתה?!" והקול ענה לו "פחדן! מי אתה?!" הביט הבן באביו בתמיהה ושאל: "אבא, מה קורה כאן?" "שים לב" השיב לו האב. "אני מעריץ אותך!" "אני מעריץ אותך!" השיב לו הקול מבלי להתמהמה. "אתה נהדר!" "אתה נהדר!" השיב הקול. הבן, שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה. הסביר לו האב: "אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ"הד". אבל למען האמת יש לכנותה "החיים". החיים תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם. החיים הם המראה של פעולותיך. רוצה עוד אהבה? תן עוד אהבה! רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות! רוצה הבנה וכבוד? תן הבנה וכבוד! רוצה שאנשים יהיו יותר סבלניים ואכפתיים כלפיך? היה סבלני ואכפתי בעצמך. חוק טבע זה חל בכל מישורי חיינו". החיים מעניקים לך חזרה את שאתה מעניק להם. התנהלות חייך אינה מקרית. התנהלות חייך הנה מראה של מעשיך.
 

ניאו30

New member
כתומית,סיפור יפה והנה אחד שלי

היו היה ילד קטן עם אופי רתחני. אבא שלו נתן לו שק עם מסמרים ואמר לו שבכל פעם שהוא מתפרץ וצועק על אנשים הוא חייב לתקוע מסמר בגדר שמקיפה את ביתם. ביום הראשון, תקע הילד 37 מסמרים בגדר, אך במהלך השבועות הבאים ככל שלמד לשלוט בכעסו ירד מספר המסמרים שהוא תקע בגדר . הוא למד שקל לו יותר לשלוט בכעסו מאשר לתקוע מסמרים בגדר. לבסוף, הגיע היום בו הילד לא התפרץ כלל הוא סיפר את זה לאבא שלו , ואבא שלו אמר לו שעכשיו, בכל יום שחולף ובו הוא לא התפרץ ושלט בכעסו הוא צריך לשלוף מסמר אחד מן הגדר . הימים חלפו ולבסוף הגיע הילד לאביו ואמר לו שכל המסמרים נשלפו מן הגדר האב, אחז בידו של בנו לקח אותו החוצה אל הגדר, ואמר לו כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך, אבל הסתכל נא אל החורים שבגדר הגדר כבר לעולם לא תהיה כמו שהיא הייתה בהתחלה. כשאתה אומר דברים מתוך כעס , הם משאירים צלקת בדיוק כמו החור שבגדר. אתה יכול לתקוע סכין בגבו של אדם ולמשוך אותה החוצה חזרה , אבל לא משנה כמה פעמים תתנצל הפצע עדיין יישאר שם. פצע מילולי הוא גרוע בדיוק כמו פצע פיזי. חברים הם כמו יהלומים יקרים, הם גורמים לך לחייך ומעודדים אותך להצליח, הם קשובים לך, הם תמיד שם בשבילך, אל תשאיר להם צלקות... אנא סלח לי אם אי פעם השארתי לך חור בגדר !!! *המשל לקוח מתוך אתר זולו-הקישור למטה.בטח,ככה נראה לי,יהיו שם עוד משלים שתאהבי וכולים אולי לעזור,כך אני מקווה.כל כך אהבתי את המשלים שם ששמתי את זה אצלי ישר במועדפים...ואת ממש צודקת במשפט האחרון שכתבת.
 
למעלה