חרדות נטישה לילד בן 4 - בבקשה עזרה

אינה סי

New member
חרדות נטישה לילד בן 4 - בבקשה עזרה

ערב טוב
קצת ארוך, אבל אני צריכה לתאר את המצב.
הבן שלי ,בן 4 ו5 חודשים, לאחרונה התחיל לפחד להיות במקומות ציבוריים וגם ללכת לחברים הביתה אם אני או בעלי לא נמצאים לידו.
יש לי עוד בת שנתיים ו3 חודשים ועוד תינוקת בת 4 חודשים. לא יודעת האם צריך לציין זאת.
הילד תמיד היה חברותי מאוד,רץ ומשתולל,ופתאום אנו הולכים לג'ימבורי והוא לא מוכן להתרחק ממני,מחזיק בי ואומר שמפחד ללכת לאיבוד.
כל זה התחיל לפני כחודשיים. בעלי ואני מנסים לשחזר מה קרה ומתי ורק מקרה אחד עולה לנו לראש.
לפני כחודשיים בעלי והילד יצאו מהמעלית,בעלי יצא ראשון והילד רצה לצאת והדלת התחילה להיסגר,בעלי כמובן לחץ על הכפתור והדלת נפתחה. הילד בכה מאוד, כולו רעד מפחד.
חוץ מהמקרה בג'ימבורי הוא לא מוכן ללכת לחברים הביתה ולהישאר שם לבד, בעבר עשה זאת ללא שום בעיה.
רצינו לרשום אותו לחוג כדורסל, הלכנו לשיעור ניסיון, בעלי התישב בצד והילד לא ראה איפה יושב, נלחץ,בכה ולא רצה להמשיך בשיעור, שבוע לאחר מכן אני לקחתי אותו לשיעור, באתי עם התינוקת בעגלה, אמרתי לו שאני עומדת כאן בצד עם העגלה ולא זזה לשום מקום, הוא עדיין לא הסכים להתרחק ממני ולא השתתף בשיעור,אז וויתרתי ולא רשמתי אותו.
מקרה מאתמול: הכנסתי אותו עם אחותו האמצעית לאוטו,עוד לא חגרתי,סגרתי את הדלת כדי להוציא את התינוקת מהעגלה ,
לקח לי אולי 10 שניות,פתחתי את הדלת כדי להכניס את התינוקת בסלקל,אני שומעת אותו צועק ובוכה, שאלתי מה קרה. הוא אמר שחשב שהלכתי והשארתי אותם באוטו.
ממש כואב לי הלב!
לעולם לא השארתי אף אחד מהם אפילו לא לשניה לבד, אפילו כשישנים לא יצאתי לזרוק זבל, כלום! תמיד אני ובעלי איתם, משחקים ביחד, אוכלים ביחד, לא משאירה אותם לבד,רק הולכת שירותים וגם הילדה בת שנתיים נכנסת איתי.
מה עושים???
הילד כל הזמן בחרדות
רוצה לציין גם שהוא מאוד אוהב לשחק בפלייסטיישן,לאחרונה לקחנו לו את המכשיר,חשבנו שאולי יותר מידי אקשן במשחקים האלה, אולי ירגע קצת, אבל בנתיים אין שיפור.
בבקשה תמליצו מה לעשות? האם לקחת לפסיכולוג ילדים?
תודה מכל הלב,
כל המלצה תעזור!
 
תראו לו שאתם שם

לא מומחית לענייני ילדים, אבל מייעצת ברמת האינטואיציה

יכול להיות שעוד גורם זה האחות התינוקת. לפעמים זה גורם לגדולים הרגשה שלא רוצים אותם.
אם הוא זקוק לביטחון שלכם, תנו לו.
תקפידו להיות איתו, וכרגע לא להשאיר אותו ללא הורה.
תסבירו לו כל צעד לפני שאתם עושים
למשל במקרה של האוטו שתארת, תגידי שאת סוגרת את הדלת רק כדי להוציא את התינוקת ומיד פותחת חזרה.
כרגע הוא מפוחד, אז פשוט צריך לכבד את הפחדים שלו, ולנסות למנוע אותם.
גם בגן שעשועים או חוג. להגיד לו בדיוק איפה אתם יושבים, ואם קמים אפילו לרגע, אז ללכת אליו ולהגיד לו.
שיהיה לו ברור בכל רגע איפה אתם.
עם הזמן הוא ישחרר שוב לבד.

בנוסף, הייתי מדברת איתו בזמן רגוע ( למשל, לפני השינה) על כמה אתם אוהבים אותו,
ולתת לו מקום להביע את הסיבה לפחדים שלו.
המון חיבוקים ונשיקות - ובכלל מגע

לא הייתי רצה כל כך מהר לפסיכולוג ילדים ( למרות שעקרונית אני בעד) .
יש לו סיבות לפחדים ,
גם עניין המעלית, יכול להיות שנורא הפחיד אותו, גם תחילת גן חדש, כשאמא נשארת עם האחות הקטנה....
נסיגה זמנית היא הגיונית כשנולד אח חדש.
כמובן שעם לא יעבור אחרי תקופה,
אז בהחלט שווה ללכת לאיש מקצוע.

בהצלחה
 

גרא.

New member
אינה סי,פחדי ילדים,חלקם אינסטינקטיביים,חלקם

מודעים,ומשתנים תוך תהליך הגדילה וההתפתות של הילד.במקרים רבים,
מבוגרים,נוהגים לדכא את הנטייה של ילדים לבטר פחד,ולכן יש ילדים המתביישים
בכך,ומשתמשים בדרכים רבות להסתיר פחד ולהסוות אותו.יש פחדים הרכשים בעקבות
חוויה חבלתית,בדומה לזו שקרתה לבנכם.אילוצו של הילד לחזור את מקור הפחד יגביר
אותו,אבל חשיפה בתנאים של הנאה ותמיכה יפחיתו את תגובת הפחד.הדרך היעילה להתמודד
עם פחד,לעודדו בהדרגה להתמודד עם הסיטואציה המפחידה,בכדי שיכיר אותה,ויהיה מוכן
להתנסות בה בעת הצורך.מידע מדוייק חשוב בכדי לעזור לילד להתמודד.
בכל מקרה,חשוב לעודד את הילד לספר על פחדיו,עצם הדיבור מפחית את החרדה.אחת הדרכים
לאיתור דרכים,היא לאפשר לו לבטא את פחדיו בציור.המשחרר הרבה לחצים ופחדים,ומאפשר ליודעי
דבר לקבל את הרגשת הילד,ומאפשר גם להסביר לו את הסיטואציה.שמוש בגישת הביבליוגראפיה,
גם מאד יכול לעזור.הקראצ ספור לילד בו גבור הספור נתקל בסיטואציה דומה,מאפשרת לילד לדבר
ולהתבטא על הילד בספור,על רגשותיו ופחדיו.ובעצם הוא מספר בכך על עצמו.אם לא מצאתם ספור
מתאים,אפשר גם לחבר לבד.
 
צודק

אחד הדברים הכי חשובים זה להכיר בפחד של הילד. הוא פוחד ולכןזה מוצדק. אם אומרים לילד לא לפחד, זה לא ימנע את הפחד, אבל לפעמים הילד יצליח להחביא את הפחד, המבוגר ירגיש כאילו נפתרה הבעיה אבל הילד יתמודד לבד עם הפחדים.
 
צודק

אחד הדברים הכי חשובים זה להכיר בפחד של הילד. הוא פוחד ולכןזה מוצדק. אם אומרים לילד לא לפחד, זה לא ימנע את הפחד, אבל לפעמים הילד יצליח להחביא את הפחד, המבוגר ירגיש כאילו נפתרה הבעיה אבל הילד יתמודד לבד עם הפחדים.
 
צודק

אחד הדברים הכי חשובים זה להכיר בפחד של הילד. הוא פוחד ולכןזה מוצדק. אם אומרים לילד לא לפחד, זה לא ימנע את הפחד, אבל לפעמים הילד יצליח להחביא את הפחד, המבוגר ירגיש כאילו נפתרה הבעיה אבל הילד יתמודד לבד עם הפחדים.
 
שלום אינה סי

חרדת נטישה (Separation Anxiety) היא הפרעה המופיעה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים ובבסיסה החשש מפרידה ממושא רגשי כלשהו. בני אדם נקשרים לאנשים מסויימים ובאופן טבעי איננו אוהבים פרידות, אולם במקרים של חרדת נטישה, החשש הוא מוגבר ובעל מאפיינים של חרדה. חרדת נטישה בקרב ילדים באה לידי ביטוי כשישנו חשש מפרידה אך גם כשהפרידה רק זמנית. ילדים אשר סובלים מחרדה זו ידווחו על תסמינים פיזיים כגון דפיקות לב, כאבי ראש, לחץ בחזה, הפרעות שינה, ועוד. ילד כזה ירבה להתקשר אל מקום העבודה של ההורה במהלך היום, ימנע מביקורים ממושכים אצל חברים, ואף יאמר שהוא חולה על מנת להימנע מהליכה לבית הספר.

כמו בכל הפרעה חרדתית, יש לטפל בחרדת נטישה בקרב ילדים בעזרת איש מקצוע פסיכולוג ילדים, שכן היא עשויה לפגוע מאוד באיכות החיים של הילד ושל המשפחה כולה, ולהשפיע עליו באופן בלתי הפיך לטווח הארוך. שלב הילדות המוקדמת הוא השלב בו הילד למד לפתח אישיות עצמאית ונפרדת מן התא המשפחתי. עיקר הטיפול בחרדת נטישה בקרב ילדים מתמקד בחיזוק הקשר בין הילד לבין סביבתו. טיפול פסיכולוגי יתמקד, קודם כל, בהדרכת הורים על מנת שאלו יילמדו לעורר בילד תחושת ביטחון עצמי גם בהעדרם. השלב הראשוני והחשוב ביותר הוא לא לכעוס על הילד אלא להבין שהוא מונע מפחד ממשי, אולם עם זאת אין לאפשר לו להיעדר מבית הספר או להיצמד להורה, שכן במקרה זה הפחד צפוי רק להתגבר. פנייה לאיש מקצוע תוכל לסייע להורים להציג בפני הילד מערך של חיזוקים חיוביים שילמדו אותו, בהדרגה, כי השד איננו נורא כל כך.

בברכה, צוות מכון חיבורים.
 
בגיל 4 זו לא הפרעה

המילים האלה חזקות מדיי.
מדובר על משהו זמני, ולא צריך ישר לרוץ לפסיכולוגים ולעשות מזה הרבה יותר ממה שזה
 
למעלה