חרדות שמציפות

[מיטל של שי]

חרדות שמציפות

לא מאמינה שאני כאן הגעתי מפורום הריון מרובה עוברים והיום שבוע 20 עם עובר 1 מוצפת בחרדות ופחדים מוצאת את מקומי איתכם כמו בבית. אספר בקצרה.... הריון שהתחיל כשלישיה אחרי IVF בשבוע 9 דילול ספונטני נשארנו עם 2 שבוע 11 מיעוט מי שפיר קיצוני באחד העוברים ממשיכים לשבוע 15 וחצי סקירת מערכות לא תקינה לעובר התחתון מיעוט מי שפיר לא ניתן לערוך סקירה המצב חמור. הוחלט להפסיק את ההריון לעובר זה ולהמשיך עם הריון יחיד תקין. לפני שבוע וחצי עברתי הפחתה סלקטיבית(הפסקת הריון לעובר התחתון) היום בשבוע 20 הריון תקין אך מסוכן מאוד בריחמי עובר תקין שמעונין לצאת לאויר העולם בשלום + שותפו לרחם עובר 2 לא חי שעבר המתה ע"י הזרקת מי מלח ללב. ההריון מוגדר כמסוכן מאוד העובר המת יכול לגרום לזיהום, צירים מוקדמים ואפילו לידה מוקדמת. מלאת חששות בבית בשמירה מוחלטת עד סוף ההריון. לא מתביישת לשתף אותכם במחשבות שעוברות בראשי שאולי הייתי צריכה לסיים את כל ההריון הזה בכלל. איך יעבור עלי עוד חצי הריון בידיעה שכל רגע אני יכולה להפיל או ללדת מוקדם יותר. איתכם מיטל

 

[etti34]

אוי, ../images/Emo201.gif

כל כך מצטערת לשמוע מה עבר עליך בהריון הזה עד עתה. אני מאוד מבינה את החששות ואת הפחדים שאת מתארת. ולא, אין מעשה קסמים שבאפשרותך לעשות על מנת להפיג את הפחדים האלה, שכנראה ימשיכו ללוות אותך עד לסיום ההריון. אין שום סיבה לחשוב שאולי היית צריכה לסיים את ההריון הזה בכלל, כי רוב הסיכויים שבסופו את כן תחזיקי בידייך תינוק בריא, אמנם אחד ולא שלושה, אבל תינוק בריא !!! נסי ליצור סביבך סביבה כמה שיותר נעימה עבורך לבלות את החודשים שנותרו בשמירת ההריון. פנקי את עצמך בכל מה שרק תוכלי ותפרגני לעצמך בכל מה שבא לך. אנחנו כאן מבינות את החששות ואת התסכולים ואת הכאב. מאחלת לך המשך הריון תקין למרות הכל, שבסופו - אושר גדול !

 

[ע ו ץ ל י ג ו ץ]

קבלי../images/Emo24.gifתהיי חזקה מנסיוןיש ניסים

לפני כ4 שנים הייתי בהריון שלישיה לאחר IVFכל השליש הראשון הייתי בבי"ח עם אינפוזיות וזונדות כי לא הצלחתי לאכול ולשתות כלום בשבוע 12 עברתי הפחתה ל2 וזה באמת הוריד את התסמינים של ההקאות המרובות,אולם בשבוע 20 החלה ירידת מים מהעוברים ושוב נכנסתי לשמירה רצו להפיל לי את ההריון כי אמרו שלא ייצא ממנו כלום ואני מסכנת את חיי לא הסכמתי סחבתי עד שבוע 27 בשכיבה מוחלטת עם צירים דימומים וירידת מים קבועה כאמור בשבוע 27 ילדתי תאומים אחד נפטר ממש אחרי הלידה כי עקב המחסור במים לא התפתחו לא הריאות השני היום כבר בן 3 תודה לאל שרד תקופה לא קלה בפגייה ועד היום הוא נחשב רגיש וחולני אולם זו המתנה הכי יפה מהאל תהיי חזקה יש ניסים עד היום הרופאים לא מאמינים שיצא מההריון הזה תינוק חצי מההריון הייתי בחשש ללידה מוקדמת או הפלה הרופאים טיפלו בי בלי אמונה ממשית שההריון יחזיק ולא עברתי סקירה שניה בגלל מיעוט מי שפיר רק האמונה של והחוזק של יעזרו לך לעבור את התקופה הקשה הזו וזה אפשרי אני ההוכחה לכך,היום אני בהריון שוב בשבוע 12 לאחר 2 הפלות בשמירת הריון עם שליית פתח והקאות מרובות. שיהיה לך המון הצלחה ושולחת לך כוחות תזכרי את התוצאה היא שווה כל שעת סבל שלך.

 

[מיטל של שי]

תודה על החיזוק

 

[אמא של פילפילון]

בהצלחה גם לך!

האם מיעוט המים היה אצל שני העוברים? את מקבלת טיפול כל שהוא בהריון הזה מלבד השמירה? השמירה היא בגלל ההקאות או בשל ההיסטוריה? ביטוח לאומי אישר אותה בקלות? מחזיקה לך אצבעות.

 

[ע ו ץ ל י ג ו ץ]

,תשובה

המיעוט היה אצל שניהם אולם אצל זה ששרד פסקה ירידת המים ואצל השני לא השמירה היא בעקבות ההקאות המרובות ובעקבות שליית פתח ודימומים וכמובן בעקבות ההסטוריה הבעיתית אין בעיה עם ב.לאומי הרופא אישר שמירה והם איתו תודה רבה מאחלת לכולן שיהיו הריונות קלים ועם תוצאה מדהימה בסופם.

 

[עתליה3 המקורית]

ברוכה הבאה מיטל ../images/Emo140.gif

קודם כל אני רוצה לשלוח לך

ענקי. עברת המון עד עכשיו, ולצערי גם אחרי כל מה שכבר עברת אכן אי אפשר להשען לאחור ולנוח. את צודקת במאה אחוז שהסיכונים להריון שלך עדיין רבים. את בשבוע קריטי בהריון, ואין פלא שאת חרדה וחוששת. א-ב-ל, אסור לך לשכוח שחצי הריון כבר מאחורייך! "חוף המבטחים" של תינוק בר-חיות כבר הרבה יותר קרוב מאשר לפני חודש. נכון, זה לא מומלץ ללדת בשבוע 28, ואני מאחלת לך שתמשכי עוד הרבה מעבר לזה (וזה ייתכן!), אבל אני חושבת שיעזור לך לחשוב לא על שבוע 40 כעל היעד שלך, אלא על שבוע 28, ולשאוב עוצמה מכך שמחכים לך לא עוד חמישה חודשים של חרדה בלתי פוסקת, אלא עוד חודשיים, שבהם עלייך לתת את המקסימום. וכשתגיעי לשם, את יכולה להגדיר עבור עצמך שהיעד החדש שלך הוא שבוע 30. אני מבינה (אם כי מאוד קשה לי להזדהות) את המחשבות על כך שאולי היה מקום לסיים את ההריון כולו ולא לחיות את הסיוט הזה. אני מקווה בכל לבי שהילדון שאת מגדלת שם, שנצמד לחיים בעקשנות למרות התופת שמתרחשת סביבו, יחזיק שם מעמד ויגדל ויחיה ויגרום לך נחת.

תני לי לספר לך משהו - לי יש בבית תאומים בני שנה ושבע. מהבחינה הרפואית הטהורה ההריון שלהם היה סיוט. כל מה שרק יכול להסתבך - הסתבך. היו כמה פעמים שהייתי קרובה לאבד את כל ההריון. זה היה ההריון השלישי שלי, ובכל פעם מחדש אמרתי לעצמי - אם גם הפעם אלוהים לוקח לי את ההריון, יכאב לי מכדי שאנסה שוב. התרתי לעצמי להיקשר אליהם מתוך ידיעה שלא יהיו לי ילדים אחרים, ושתמיד אוהב אותם, גם אם הם יאבדו לי. וקרה לי נס, והילדים שלי נולדו בשבוע 32, חיים ונושמים ובריאים. מה היה קורה אם הייתי מוותרת עליהם? לא הייתי נפגעת פחות, אבל בוודאות הייתי מאבדת אותם. אז מה שאני מנסה לומר הוא שתאמיני בילד שלך, כי הוא שם. סבל אנחנו במילא לא יכולות לחסוך מעצמנו, אז אסור שנחסוך מעצמנו את הסיכוי לאושר. תשמרי על עצמך היטב, ואף פעם אל תאבדי את התקווה! עתליה

 

[אמא של פילפילון]

בהחלט מעורר חרדה

ראשית, ברוכה הבאה! מסכימה עם כל מה שכתבה עתליה. מאוד לא פשוט (רגשית ופיזית) לשאת הריון שחצי ממנו מת, אבל אני מאחלת לך שתשאי אותו לאורך זמן, עד למועד של לידה טובה ובטוחה. בהצלחה!