חרדים,חילונים ומה שבאמצע

ozone

New member
חרדים,חילונים ומה שבאמצע

עושה רושם שרובכם נהניתם בפורים,וזה דבר משמח כשלעצמו (משום מה,הפורימים שלי מידרדרים משנה לשנה,אבל זה כבר סיפור אחר), ובכל מקרה,למי שעוד לא התאושש מההנגאובר - מיץ תפוזים עם סודה ישכך את ה
בראש... מההיכרות שלי עם הפורום קיבלתי את הרושם (ותקנו אותי אם אני טועה) שהרוב הגדול של חברי הפורום הם חרדל"שים ולא דתל"שים. אז הנה, אני רוצה להעלות פה נקודה דווקא מה´הווי הדתי לאומי´. בשנים האחרונות קיימת ´אופנה´ בין הצעירים של הציבור הדתי לאומי בסגנון- ´להוריד את הכיפה בישיבה התיכונית,ואז ללכת לישיבה גבוהה ולחזור בתשובה´. התופעה הזאת מעצבנת אותי במיוחד - אולי בגלל שאני מכיר את האופי של החבר´ה שעושים את זה (בד"כ תופסי תחת למיניהם),ואולי בגלל שהדילוג הקליל הזה בין פריקת עול לבין ה´גילוי המחודש של האור´,נראה בעיני צבוע ופתאטי. לא מזמן יצא לי לפגוש ידיד שלי מימי הישיבה התיכונית שביצע גם הוא את הפליק-פלאק הזה,והספיק מאז להתחזק מאוד בקטע הדתי. במהלך השיחה שלנו,שבה הוא טרח לציין בכל פעם כמה שכואב לו על דרכם של ´החילונים החוטאים´ (משום מה הוא חשב שאני עוד דתי),הוא זרק משהו בסגנון ´כשאני הייתי חילוני´,ואיזכר את הדרך שלו אל הישועה. אני,מצידי,איבדתי את הסבלנות (המופלגת) שלי והערתי לו בצורה קצת בוטה שהוא ,בעצם,מעולם לא היה חילוני,ומטעמי נימוס לא המשכתי להגיד לו מה דעתי עליו . ושלא תבינו אותי לא נכון - יש לי הרבה מאוד חברים דתיים,שאני מאוד אוהב, רק שהתופעה הזו,בעיני,נראית פשוט שיא הצביעות. (ובמחשבה שניה - אולי זו באמת שטות נעורים?) שושן-פורים שמח לכולם! עוז.
 
למעלה