היי רומי
כמובן שחרדת נטישה היא גם סוג של חרדה. אני לא "מומחה" בפסיכולוגיה אבל עשיתי "דוקטורט" בכל הקשור לפחדים וחרדות...בקרוב "פרופסורה"... איך נפטרים ממנה?איך מעלים בטחון עצמי? איך יוצאים מהדכאון?מהמחשבות השליליות? מהבכי? שאלות כל כך קשות(שגם אני שואל אותם לעיתים קרובות,קרובות מדיי...), אבל כאלו הם החיים שלנו הא? אין פה תשובות קלות של נוסחאות קסמים,ומי שאומר לך ככה טועה ומטעה,בייחוד שמדובר בפגיעות חוזרות ונושנות ולא באיזה אירוע בודד טראומטי. השאלה מי זה שפגע בך? משפחה? חברים?החברה כולה? זה לא נאמר מנסיון אישי,אבל אולי מישהו מאלה יכולים לעזור, יכולים להקשיב,להזדהות איתך,שתרגישי שאת לא לבד בעולם הזה, שמישהו מבין אותך,מה את עוברת,כי מאוד קשה להתמודד עם זה לבד, וזה כבר כן נאמר מנסיון... אם את רוצה את יכולה לשתף אותנו אולי במה שעבר עלייך,במי שפגע ואיך. אני יודע שזה קשה,כי אני בעצמי עוד קשה לי לדבר על כל הפגיעות שעברתי בחיים,קשה להיפתח.הסתובבתי בפורום זה ואחר(תמיכה נפשית למבוגרים) כבר בערך שנה בתור משתתף פסיבי-שומע מה יש לאחרים להגיד,את כל הכאב והגעגוע לימים אחרים טובים יותר.רק לפני שבוע הצלחתי איכשהו להתגבר על זה והתחלתי לכתוב,אבל עדיין לא ממש בפתיחות.אז את מוזמנת לשתף. שיהיה לך יום טוב ושקט,ואל תתיאשי.לעולם לא ניתן לדעת מה יוליד יום... נ.ב. ממש אהבתי את ה"ציטוט הנבחר" שבחרת לשים.לו היו עוד כמוך,העולם היה נראה יותר טוב.
