חרדת נטישה
אני אם חד- הורית לילדה בת 15 וחצי עוד 3 ח' בת 16 האמת יש המון בעיות איתה לא יודעתד בדיוק איך להתחיל עברנו דירה מב"ש לת"א לפני כ-שנתיים דבר שהיא מאוד רצתה וגם ביקשה לחזור לגור במרכז אגב (בעבר גרנו בתל-אביב והילדה נולדה בת"א) יש לציין שהיא בת יחידה אני גידלתי אותה לבד כל הזמן אביה בקושי בקשר איתה (הוא גם לולם לא יוזם קשר) אני רוצה להגיע לאחת הבעיות העיקריות מאז שעברנו אחרי כ-שבועיים הילדה החליטה שהיא רוצה ללוות אותי כל יום לעבודה לפני שהיא הולכת לבי"ס לדבריה חוששת שיקרה לי משהו כל הזמן . וגם אם העבודה רחוקה ולוקח 3/4 שעה להגיע היא רוצה ללוות אותי כי היא אומרת שהיא דואגת לי שלא אלך ברחוב בלעדיה לסידורים היא צריכה להיות איתי בקשר טלפוני אם זה קורה ובסוף היום היא מתקשרת אלי אמא מתי את יוצאת , תחכי לי אל תצאי עד שאגיע אליך או תחזיקי את הטלפון ואל תרפי , או תדברי איתי כל הדרך עד לתחנה, אני מתוסכלת ברמות שאי אפשר לתאר, אחרי שנתיים רצופים כאלה הפכתי לשבר כלי נפשית ופיזית למרות השיחות שלה השבועיות עם הפסיכולוגית , השיטות, והנסיונות, שום כלום לא עוזר ומה גם שהיא ישנה איתי במיטה למרות שיש לה מיטה משלה וחדר משלה ולא חסר לה כלום שם היא לא רוצה לישון במיטה שלה בטענה שהמיטה לא נוחה או שקר לה, או שמשמעמם לה כל מיני סיבות אני ממש אובדת עצות ומחפשת ניסים הילדה כבר גדולה , חכמה , מקסימה והיא הורסת לה וגם לי את החיים, זה לא חיים אני עכשו כותבת לך ובוכה לא יודעת מה לעשות המצב הפך להיות בינינו קטסטרופלי אני מרגישה שלא יכולה להכיל יותר את לי קיבולת , בבקשה תעזרו לי ולילדה לצאת מהמצב המביך הזה . אגב הילדה היא ילדה מאוד יצירתית, כריזמתית, לומדת משחק וגיטרה מאוד אסרטיבית, בעלת אופי ואישיות משלה זה נראה כל כך לא מתאים ואבסורד. היא נותנת לי להרגיש כמו ילדה שצריכה השגחה, אותי זה מעליב מתסכל . אשמח לקבל ממכם עזרה ואם יש לכם שאלות אחרות תוכלו תמיד לשאול ולקבל אינפורמציה שתוכל לזור לקבל תמונה כללית ל המצב
אני אם חד- הורית לילדה בת 15 וחצי עוד 3 ח' בת 16 האמת יש המון בעיות איתה לא יודעתד בדיוק איך להתחיל עברנו דירה מב"ש לת"א לפני כ-שנתיים דבר שהיא מאוד רצתה וגם ביקשה לחזור לגור במרכז אגב (בעבר גרנו בתל-אביב והילדה נולדה בת"א) יש לציין שהיא בת יחידה אני גידלתי אותה לבד כל הזמן אביה בקושי בקשר איתה (הוא גם לולם לא יוזם קשר) אני רוצה להגיע לאחת הבעיות העיקריות מאז שעברנו אחרי כ-שבועיים הילדה החליטה שהיא רוצה ללוות אותי כל יום לעבודה לפני שהיא הולכת לבי"ס לדבריה חוששת שיקרה לי משהו כל הזמן . וגם אם העבודה רחוקה ולוקח 3/4 שעה להגיע היא רוצה ללוות אותי כי היא אומרת שהיא דואגת לי שלא אלך ברחוב בלעדיה לסידורים היא צריכה להיות איתי בקשר טלפוני אם זה קורה ובסוף היום היא מתקשרת אלי אמא מתי את יוצאת , תחכי לי אל תצאי עד שאגיע אליך או תחזיקי את הטלפון ואל תרפי , או תדברי איתי כל הדרך עד לתחנה, אני מתוסכלת ברמות שאי אפשר לתאר, אחרי שנתיים רצופים כאלה הפכתי לשבר כלי נפשית ופיזית למרות השיחות שלה השבועיות עם הפסיכולוגית , השיטות, והנסיונות, שום כלום לא עוזר ומה גם שהיא ישנה איתי במיטה למרות שיש לה מיטה משלה וחדר משלה ולא חסר לה כלום שם היא לא רוצה לישון במיטה שלה בטענה שהמיטה לא נוחה או שקר לה, או שמשמעמם לה כל מיני סיבות אני ממש אובדת עצות ומחפשת ניסים הילדה כבר גדולה , חכמה , מקסימה והיא הורסת לה וגם לי את החיים, זה לא חיים אני עכשו כותבת לך ובוכה לא יודעת מה לעשות המצב הפך להיות בינינו קטסטרופלי אני מרגישה שלא יכולה להכיל יותר את לי קיבולת , בבקשה תעזרו לי ולילדה לצאת מהמצב המביך הזה . אגב הילדה היא ילדה מאוד יצירתית, כריזמתית, לומדת משחק וגיטרה מאוד אסרטיבית, בעלת אופי ואישיות משלה זה נראה כל כך לא מתאים ואבסורד. היא נותנת לי להרגיש כמו ילדה שצריכה השגחה, אותי זה מעליב מתסכל . אשמח לקבל ממכם עזרה ואם יש לכם שאלות אחרות תוכלו תמיד לשאול ולקבל אינפורמציה שתוכל לזור לקבל תמונה כללית ל המצב