yonihantis
New member
חרד מלהיות זמן רב מחוץ לבית
שלום, אני בן 19 וחצי והתגייסתי לפני חמישה חודשים ליחידה קרבית. מאז ומתמיד הייתה לי בעיה להיות זמן רב מחוץ לבית. לא הייתי ישן אצל חברים, וגם אצל חברתי בשלוש שנים האחרונות ישנתי פעמים ספורות. הצלחתי בזמן שאני מגוייס להסתגל מעט ואני מסוגל לישון מחוץ לבית. הבעיה היא שהיציאות העתידיות שלי הן לצאת פעם בשלושה שבועות לחמישה ימים בבית. כבר חמישה חודשים אני סובל, אבל מנסה להסתגל. נוסף לכך, אני נמצא במסלול הכנה לקורס פיקודי (מסלול שרק החבר'ה היותר איכותיים מגיעים אליו) ככה שבעוד כמה חודשים כבר אהיה מפקד. אני במצב רוח ירוד כל השבוע בצבא, ולאחרונה זה התגבר מאוד. איבדתי תיאבון ואין לי חשק לבלות עם שאר החברים במחלקה. שקלתי לפנות לקב"ן אך אני מפחד שבסופו של דבר העניין יוציא אותי מהקורס מפקדים אבל לא ייתן פיתרון לבעיה שלי, ואני אשאר עם היציאות האלה (בתור לוחם פשוט) אך אפסיד את תפקיד המפקד. הגעתי למצב שאני לא יודע מה לעשות..אני ממש חרד לאור היציאות העתידיות (כרגע אני יוצא בערך פעם בשבוע ובכל זאת קשה לי עם הזמן הרבה מחוץ לבית) אני לא רגיל להתקל בקשיים שאני לא מצליח לפתור, אני בן אדם שמח, תמיד עם חברים ואוהב לבלות ולצחוק אבל עם המרחק מהבית בצבא אני לא מצליח להתמודד ואני מרגיש קצת אבוד. דיברתי עם המפקדים על כך אבל אין אפשרות לעבור תפקיד. מה דעתך? על קב"ן? על המצב שלי? אשמח לשמוע את דעתך.. נ.ב המוטיבציה שלי להתקדם ולהגיע לתפקיד משמעותי ומעניין מאוד גבוהה. אני רוצה לתרום כמה שאפשר ואני לא רוצה למצוא את עצמי בסופו של דבר יוצא יומיות, חמשושים, שבוע שבוע או כל יציאה נוחה אחרת, אבל עושה תפקיד סתמי ומשעמם. אני בטוח ביכולות שלי ונתונים שלי.
שלום, אני בן 19 וחצי והתגייסתי לפני חמישה חודשים ליחידה קרבית. מאז ומתמיד הייתה לי בעיה להיות זמן רב מחוץ לבית. לא הייתי ישן אצל חברים, וגם אצל חברתי בשלוש שנים האחרונות ישנתי פעמים ספורות. הצלחתי בזמן שאני מגוייס להסתגל מעט ואני מסוגל לישון מחוץ לבית. הבעיה היא שהיציאות העתידיות שלי הן לצאת פעם בשלושה שבועות לחמישה ימים בבית. כבר חמישה חודשים אני סובל, אבל מנסה להסתגל. נוסף לכך, אני נמצא במסלול הכנה לקורס פיקודי (מסלול שרק החבר'ה היותר איכותיים מגיעים אליו) ככה שבעוד כמה חודשים כבר אהיה מפקד. אני במצב רוח ירוד כל השבוע בצבא, ולאחרונה זה התגבר מאוד. איבדתי תיאבון ואין לי חשק לבלות עם שאר החברים במחלקה. שקלתי לפנות לקב"ן אך אני מפחד שבסופו של דבר העניין יוציא אותי מהקורס מפקדים אבל לא ייתן פיתרון לבעיה שלי, ואני אשאר עם היציאות האלה (בתור לוחם פשוט) אך אפסיד את תפקיד המפקד. הגעתי למצב שאני לא יודע מה לעשות..אני ממש חרד לאור היציאות העתידיות (כרגע אני יוצא בערך פעם בשבוע ובכל זאת קשה לי עם הזמן הרבה מחוץ לבית) אני לא רגיל להתקל בקשיים שאני לא מצליח לפתור, אני בן אדם שמח, תמיד עם חברים ואוהב לבלות ולצחוק אבל עם המרחק מהבית בצבא אני לא מצליח להתמודד ואני מרגיש קצת אבוד. דיברתי עם המפקדים על כך אבל אין אפשרות לעבור תפקיד. מה דעתך? על קב"ן? על המצב שלי? אשמח לשמוע את דעתך.. נ.ב המוטיבציה שלי להתקדם ולהגיע לתפקיד משמעותי ומעניין מאוד גבוהה. אני רוצה לתרום כמה שאפשר ואני לא רוצה למצוא את עצמי בסופו של דבר יוצא יומיות, חמשושים, שבוע שבוע או כל יציאה נוחה אחרת, אבל עושה תפקיד סתמי ומשעמם. אני בטוח ביכולות שלי ונתונים שלי.
