חרררפפפפפפ.....חררררפפפפפשששש

[אמא לה3]

חרררפפפפפפ.....חררררפפפפפשששש

משעמם לי..... מי תפתח את הטופיק שיעיר אותי? מי?

 

[Tammie]

קראת אותי מצחוק

ביקשת אז הנה הנושא שלי - לחץ וירידה במוטיבציה הדיון עולה אצלי בגלל שני דברים עיקריים- הראשון והעיקרי, ביום שישי האימון שהעברתי היה מאוד לא טוב, היו הרבה פציעות, נפילות ובכלליות הייתה הרגשה רעה באוויר. משהו פשוט לא זרם. אני חושבת שרוב הבעייה הייתה בלחץ, כי יש לנו הופעה מחר. באמצע האימון פשוט אספתי את הבנות, הושבתי אותן ודיברתי קצת בנסיון לעודד. אני לא יודעת אם זה עבד או לא (נטע איך הייתי?) אבל המטרה הייתה להנחיל קצת אנרגיה חיובית בבנות. הגורם השני מקורו בקטע קטן שפורסם ב- IG האחרון שהגיע אליי לפני כמה ימים ובו דיברו על מוטיבציה קבוצתית ועל שיטת "2 הדקות" הרעיון הוא לקחת זמן באימון בו אומרים למתעמלות רק דברים טובים. על כל אלמנט וכל ביצוע יש דברים טובים שאפשר להגיד, אפילו אם זה "פויינט יפה", "החזקת גוף טובה", "כל הכבוד על הניסיון" או "רואים שאת מאוד משקיע". המטרה היא לתת לבנות מאין "בוסט" של אנרגיה ורצון להצליח. השאלה שלי היא מהן השיטות שלכן להתמודד עם לחץ כולל וירידה במוטיבציה בקבוצה ככלל ובכל מתעמלת בנפרד. בכלליות מה שאני עושה בדרך כלל זה להזכיר למתעמלות כמה הן מוכשרות, שהן לא שם סתם, ויש הרבה בנות שהיו רוצות להיות בנבחרת ולא התקבלו. אז אני מנסה לתת למתעמלת כמה אלמנטים שאני חושבת שהיא קרובה להצליח ותעשה זאת עם תשקיע קצת יותר, מזכירה לה כמה היא התקדמה בתקופה האחרונה (בין אם בחודש או שישה). זה הרעיון הכולל, כמובן שיש שינויים לפי המצב הספציפי, והבדלים גדולים בין אם מדברים עם מתעמלת אחת או קובץ של מתעמלות.

 

[אמא לה3]

נושא נהדר - תודה...

לחץ וירידה במוטיבציה... מצחיק, לא ידעתי אף פעם שיש שיטה כזאת "2 דק'", כל אימון, כל הזמן, אני וכמובן גם הצוות שלי (אחרי תידרוך כמובן), נוהגות לפי העיקרון שתמיד אבל תמיד להעיר לבנות רק בצורה חיובית, אף פעם לא על דרך השלילה, ואתן דוגמא, אם ילדה עושה גלגלון עם ברכיים כפופות, קודם אחמיא לה, "איזה יופי ששמת את הידיים בכיוון הנכון, עכשיו תנסי ליישר עוד ברכיים". זה מאד מדרבן את הבנות להמשיך, תמיד "להאיר" את הנקודה החזקה אצל הילדה ואח"כ את התיקון. אגב, באימון ראשון של ילדה אסור להעיר לה בכלל על תיקונים, רק דברים טובים, לא לישר רגליים, לא למתוח ידיים, כלום. רק אחרי שניים שלוה אימונים מתחילים להאיר (לא להעיר) את תשומת ליבה למתיחה של רגליים או כל דבר אחר... אגב, גם בנבחרת זה עובד כמעט על אותו עיקרון, לא לשכוח שבנות בנבחרת מתמודדות עם תיסכולים רבים יותר ממתעמלות בחוג.