חשבון נפש בגיל 3../images/Emo132.gif
היום אני בת 41 אתמול היתי בת 3 ממתי סופרים?מרגע הגילוי הגוש מהרגע של תשובת ביופסיה? מהרגע שהחיים מתשתנים לך במהירות של רכבת דורסת בפנים? הניתוח הראשון היה לפני 3 שנים אחריו היו מליון דברים מכאיבים ופה ושם רגע נחת. אז חשבתי לעצמי לי יש כל יום יומולדת שום דבר לא עושה לי את היום הזה בו יצאתי לאויר העולם לפני 41 שנה 11 לספטמבר תאריך ענק אה? אתמול יותר התרגשתי כי מלאו לי 3 שנים לעצמי כי זו שנולדה לפני 3 שנים כבר לא אותה אחת שהיא בת 41 היום זה בסדר גם אני מבולבלת.... כל יום צצות הפתעות חלקם מרות וחלקם....חמודות בצורת הבנות שלי הגינה שלי החברים והתנדבויות שלי. לפני כמעט 3 חודשים עברתי ניתוח שישפר לי את החיים ויגן עלי מפלישת סרטן הלימפומה...היתי מאושרת עם מוטיבציה למרות שחשבת לעצמי אם אני יוצאת מזה אני ממשיכה להיות בדורסל תמידי.היה לי סיכון לניתוח הזה ולקחתי אותו איתי ומזל שהרופא היה מוכן לאתגר של טיפוס כמוני.... ירדתי 16 וחצי קילו בלי להתאמץ וגיליתי שיש לי קשיי בליעה חריפים.. עכשו צריך להרחיב את הושט מעט. החיידק בן תערובת התפלש בחזרה ומי יודע שאם יצא משם צריך לקבל טיפול. אמרתי לעצמי כשפחתי את העיניים זהו שריד הפחד מסרטן נעלם עכשו נתחיל לחיות עם המוגבלות ונריץ את עצמנו כלומר נאן ואני חזרה לחיים רגילים. בדרך לריצה גילו שיש אוסטרפורזיס גם טיפול צריך דיון. נו אז תאיטי תלכי לא? מה פתאום הרגלים לא רוצות להשמע כואב את כפות רגללים בירור מהיר מגלה יש דרבן בכל רגל... אז עכשו זה אני והכיסא שלי משיטיים שוטי שוטי ספינתי... ובמקרה פתחתי את השרשרת וכשסידרתי אותה גילתי גוש בצואר גדול... שיט שוב צריך ללכת לרופא אולי כי ירדתי במשקל וזה סתם. אולטרסאונד מהיר גוש גדול בבולטת התריס מה יש? חסר לי עוד איזה מרפאה לא? אז השבוע ביופסיה אין ברירה זה עוד לא אומר שזה זה....אבל.. המח רץ מצחיק יש לי 2 גושים בשד ואני חיה איתם בשלום כבר חצי שנה והגוש הזה גרם לי לרעדות בלתי רצוניות באולטרסאונד... זה לא שאני לא אהיה אמיצה ולא אלך לבדיקןת... אלא שפשוט נשבר לי מהכל...... אז יום הולדת יש לי כל יום עד שמישהו שם למלעה יוכיח לי אחרת.... איך בשלוש שנים העולם התהפך ואין רגע אחד דל?! כשהיתי אחרי הניתוח אמרתי לעצמי זהו אני והסרטן והסיכון של הסרטן מתגרשים זה מה שיש חיה בלי פחד מספיק! היו לי רגשות אשמה שלט נכנסתי לפורום לכתוב רק להציץ רצתי להראות שאני לא שיכת לכאן יותר ולא כי אני לא אוהבת את הפורום הוא הבית השני שלי. אלה חשבתי שאני צריכה גמילה ואני בריאה אומנם נכה ומצולקת אבל בריאה. והכל התהפך.... בחזרה ישר בפנים! פעם סרטן תמיד סרטן! אין משכנתא לחולים של ביטוח לאומי ובמיוחד לכאלה שהיה להם סרטן לא מקבלים ויזה או הלוואות עם מקבלים קצבה מבטוח לאומי. בספא במקום הכי ענוג שואלים בעדינות אם חלית אף אחד לא לוקח לו סיכון..... גם הרופאים כבר לא לוקחים סיכונים. אנשים מעריצים אותך זה נכון למרות שכולנו תמיד תחת ביקורת... אני יפה בחוץ וכל כך כואבת מפנים אם ר היו יודעים... שיו לא חשבתי שבשלוש שנים צמחו לי קרנים אבל שמישהו יסביר לי שילש בן 3 כל החייו לפניו הוא מתחדש כל הזמן ואני בשלוש שנים קודמתי ב20 שנה.. לפחות היו נותנים כבר פנסיה...... אז יום הולדת יש לכולם פעם בשנה ולי יש כל יום שאני רואה את השמש זורחת ואת החיוך של האנשים.את הפרחים..... תודה וסליחה על הנטישה הזמנית ואם אני עושה חשבון נפש זה זמני. כי כל עוד שאני עדין מחיכת בכל מצב.... הכל בסדר אצלי. אוהבת את כולכם נאנוש
היום אני בת 41 אתמול היתי בת 3 ממתי סופרים?מרגע הגילוי הגוש מהרגע של תשובת ביופסיה? מהרגע שהחיים מתשתנים לך במהירות של רכבת דורסת בפנים? הניתוח הראשון היה לפני 3 שנים אחריו היו מליון דברים מכאיבים ופה ושם רגע נחת. אז חשבתי לעצמי לי יש כל יום יומולדת שום דבר לא עושה לי את היום הזה בו יצאתי לאויר העולם לפני 41 שנה 11 לספטמבר תאריך ענק אה? אתמול יותר התרגשתי כי מלאו לי 3 שנים לעצמי כי זו שנולדה לפני 3 שנים כבר לא אותה אחת שהיא בת 41 היום זה בסדר גם אני מבולבלת.... כל יום צצות הפתעות חלקם מרות וחלקם....חמודות בצורת הבנות שלי הגינה שלי החברים והתנדבויות שלי. לפני כמעט 3 חודשים עברתי ניתוח שישפר לי את החיים ויגן עלי מפלישת סרטן הלימפומה...היתי מאושרת עם מוטיבציה למרות שחשבת לעצמי אם אני יוצאת מזה אני ממשיכה להיות בדורסל תמידי.היה לי סיכון לניתוח הזה ולקחתי אותו איתי ומזל שהרופא היה מוכן לאתגר של טיפוס כמוני.... ירדתי 16 וחצי קילו בלי להתאמץ וגיליתי שיש לי קשיי בליעה חריפים.. עכשו צריך להרחיב את הושט מעט. החיידק בן תערובת התפלש בחזרה ומי יודע שאם יצא משם צריך לקבל טיפול. אמרתי לעצמי כשפחתי את העיניים זהו שריד הפחד מסרטן נעלם עכשו נתחיל לחיות עם המוגבלות ונריץ את עצמנו כלומר נאן ואני חזרה לחיים רגילים. בדרך לריצה גילו שיש אוסטרפורזיס גם טיפול צריך דיון. נו אז תאיטי תלכי לא? מה פתאום הרגלים לא רוצות להשמע כואב את כפות רגללים בירור מהיר מגלה יש דרבן בכל רגל... אז עכשו זה אני והכיסא שלי משיטיים שוטי שוטי ספינתי... ובמקרה פתחתי את השרשרת וכשסידרתי אותה גילתי גוש בצואר גדול... שיט שוב צריך ללכת לרופא אולי כי ירדתי במשקל וזה סתם. אולטרסאונד מהיר גוש גדול בבולטת התריס מה יש? חסר לי עוד איזה מרפאה לא? אז השבוע ביופסיה אין ברירה זה עוד לא אומר שזה זה....אבל.. המח רץ מצחיק יש לי 2 גושים בשד ואני חיה איתם בשלום כבר חצי שנה והגוש הזה גרם לי לרעדות בלתי רצוניות באולטרסאונד... זה לא שאני לא אהיה אמיצה ולא אלך לבדיקןת... אלא שפשוט נשבר לי מהכל...... אז יום הולדת יש לי כל יום עד שמישהו שם למלעה יוכיח לי אחרת.... איך בשלוש שנים העולם התהפך ואין רגע אחד דל?! כשהיתי אחרי הניתוח אמרתי לעצמי זהו אני והסרטן והסיכון של הסרטן מתגרשים זה מה שיש חיה בלי פחד מספיק! היו לי רגשות אשמה שלט נכנסתי לפורום לכתוב רק להציץ רצתי להראות שאני לא שיכת לכאן יותר ולא כי אני לא אוהבת את הפורום הוא הבית השני שלי. אלה חשבתי שאני צריכה גמילה ואני בריאה אומנם נכה ומצולקת אבל בריאה. והכל התהפך.... בחזרה ישר בפנים! פעם סרטן תמיד סרטן! אין משכנתא לחולים של ביטוח לאומי ובמיוחד לכאלה שהיה להם סרטן לא מקבלים ויזה או הלוואות עם מקבלים קצבה מבטוח לאומי. בספא במקום הכי ענוג שואלים בעדינות אם חלית אף אחד לא לוקח לו סיכון..... גם הרופאים כבר לא לוקחים סיכונים. אנשים מעריצים אותך זה נכון למרות שכולנו תמיד תחת ביקורת... אני יפה בחוץ וכל כך כואבת מפנים אם ר היו יודעים... שיו לא חשבתי שבשלוש שנים צמחו לי קרנים אבל שמישהו יסביר לי שילש בן 3 כל החייו לפניו הוא מתחדש כל הזמן ואני בשלוש שנים קודמתי ב20 שנה.. לפחות היו נותנים כבר פנסיה...... אז יום הולדת יש לכולם פעם בשנה ולי יש כל יום שאני רואה את השמש זורחת ואת החיוך של האנשים.את הפרחים..... תודה וסליחה על הנטישה הזמנית ואם אני עושה חשבון נפש זה זמני. כי כל עוד שאני עדין מחיכת בכל מצב.... הכל בסדר אצלי. אוהבת את כולכם נאנוש
בכל אופן מה שנשאר לנו זה באמת לחייך כשאנחנו קמים לבוקר חדש שבו השמש זורחת והשמיים כחולים. מזל טוב יקירה ל.