חשבון נפש

חשבון נפש

כשחשבתי לפתוח בלוג ידעתי ממה אני צריכה להזהר- מגאווה. יש לי צורך גדול להראות את עצמי, להשמיע לאחרים אותי, לקבל תגובות. צורך בקהל. צמצמתי את זה מאוד בשנים האחרונות אבל השד זוחל החוצה. לא הייתי מספיק בהקשבה לנשמה שלי כשפתחתי את הבלוג בהתלהבות ילדותית. שמתי תמונות שלי. השוצתי. והכי גרוע שהראיתי אותו לילדים שלי.... ההפסד- הלכה לי האנונימיות. הרווח- תגובות ושבחים. ונעבור לחמותי- היא תגיע בערב. בינתיים קיבלתי תשובה ממורה בודהיסטית מקסימה שהייתי בסדנא שלה. היא מציעה לי לזכור ששום דבר לא קורה במקרה. וכל דבר בא אלינו כדי ללמד אותנו. לזכור שהתגברות על כעס ושנאה מנקה את הקרמה שלי. ועוד משהו שנורא דיבר אלי: בנסיבות שונות היא יכלה להיות אמא שלי. בקיצור זה מאוד מדבר אלי ואני בשמחה מתכוננת לביקור שלה. ומוכנה בכל ליבי לתת. אני מוסרת את השדים שלי ומתפללת לעזרה. אמן, כן יהי רצון!
 

נבט9044

New member
נשמע יופי

קוראתותך כבר זמן מה אוהבת את הדרך שבה את מוכנה ללמוד מכל דבר ולהתנסות יש לי תחושה שהביקור הזה עוד יפתיע אותך
 

OA ענת

New member
יקירה

בזמנו התלבטתי האם לפתוח בלוג... בגלל הקטע של אנונימיות. אנונימיות באמת חשובה - לא רק בגלל הגאווה, אלא בשל היכולת שהיא נותנת לנו להוציא את אשר על הלב בלי לחשוש שהמידע הזה "יחזור" אלינו/עלינו בדרכים עקיפות (על ידי רכילות למשל)... מבחינת האגו זה תמיד יהיה בעייתי, אבל מבחינת ההיבט השני - הרבה יותר משמעותי לי. מחזיקה לך אצבעות בנושא החמות... ענת
 
תודה תודה

כרגע אני שוב בפחד נורא..... יודעת שכולם יהיו עצבניים ויצעקו אחד על השני.... מבחן קשה...
 
למה אני זקוקה לאנונימיות?

למה המקום הזה הויאטואלי, נותן לי כל כך הרבה כוחות? מדוע כשאין רואים אותי, אלא רק קוראים את מילותי, שירי, מחשבותי - אני מרגישה נוחות ושלווה עילאית? האם בשל הגאווה שנתברכתי בה מתוך 10 קבין - בקמצוץ בלבד? האם בשם העושר שיש בתוכי לתמצת את מחשבתי לכדי שיר ? האם בשל האהבה שיש בי לחלקה? וככל אני מעמיקה לחשוב - אני יודעת: איני ויאטואלית כלל, הגוף הגשמי הינו הדרך ה"ישנה" להראות, הוא משכן בלבד, משכן לנשמה, משכן לרוח, משכן למילים שדרכן אנו מתקשרים. ורוחי... דברי, נשמתי - כולם חשופים בפניכם עירום ועריה... גאוותי היא ביכולתי לתקשר איתכם ללא משוא פנים, ללא התעלות, בגובה העיניים... יש בי אותה מידת אלוהות כמו בכל אחד מכם... וזו גאוותי. עליה לא אוותר, מתוך צניעות וידיעה כי כולנו שווים בפני האנרגיה הגדולה.
 
למעלה