חשבנו שאין בתנך ביטויים

ע מ י ש

New member
חשבנו שאין בתנך ביטויים

מודרניים, ראו איזה ביטוי נאה מוצאים בדניאל ג': ג,יב אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן, דִּי-מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל-עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל, שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ, וַעֲבֵד נְגוֹ--גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, לָא-שָׂמוּ עליך (עֲלָךְ) מַלְכָּא טְעֵם, לאלהיך (לֵאלָהָךְ) לָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין. {ס}
 

אביתר30

New member
טעם = פקודה (חוק , צו)

לָא-שָׂמוּ עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם = לא שמו (לקחו) על עצמם את חוקת (פקודה/צו) המלך
 

shushu10

New member
טעם אכן גזרה, צו, חוק...

אך לשים במקרה זה מקביל ל- לחוקק, לצוות (להטיל או לחלופין לקבל על עצמו), לגזור, וכו' הכל לפי כובד הענין. ראה פסוק כט' באותו פרק - "ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר" .
 

shushu10

New member
וטעמי המקרא מהם? וודאי לא קשור

לחמוץ-מתוק. האם אינן הוראות/חוקים/מצוות כיצד קוראין?
 

shushu10

New member
כדאי לבדוק מה זה טעם בפסוק י'

"אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרוקיתא......." שמת טעם = גזרת דבר. כלומר החברה לא מבצעים את דבר הגזירה, ולצלם הזהב לא סוגדים.
 

shushu10

New member
שמתם לב לאן נעלם דניאל?

נבוכדנצר ממנה את דניאל על נהול מדינת בבל וכל חכמיה, לאחר שפתר את חלומו - וזה כמובן מתאים גם למינוי שמקבל יוסף מפרעה, ראה פרשת השבוע. כל זה לא לפני הערכתם והכרתם של 2 המלכים באלהי ישראל. גדול התנ"ך הזה!
 
למעלה