חשבתי להתייעץ איתכם/ן

[ליזי133]

חשבתי להתייעץ איתכם/ן

אני לא ממש רוצה לחשוב ככה, באמת שלא, ואני גם לא חושבת שזה כל כך נכון, אבל...
כבר פעמיים יצא שמצאתי שאני מרגישה הרגשה שהיא כמו שנאה (לא עד כדי כך, כמובן, אבך בערך) לגבי זכרים, גברים וכו'.
עכשיו ברצינות, אל תעלבו אף אחד, אני פשוט מנסה להתייעץ, טוב?

כי אני הרגשתי (ומרגישה מצד אחד) שזה לא פייר, אבל חץ מזה, החיים לא פיירים, וא/נשים מהמטרייה הטרנסג'נדרית בטח יודעים את זה.
אני לא חושבת שזה נכון להרגיש ככה, או שזו מחשבה נכונה, והמחשבה שהייתה היא גם שיותר קל להם (כמובן לא יודע/ת אם נכון, אבל ככה/כזאת הייתה המחשבה...) ויותר קל להם גם להיות שמחים, ויש להם פחות על מה לדאוג, ו(שוב) שזה לא פייר וכו'.
ושהם פשוט לא יכולים להבין אותי, בנקודות מסויימות. עכשיו, כרגע, עכשיו זה לא משנה, כלומר, אני רק בת 15, למי אכפת, ברצינות, אבל אם העתיד, אז מה אז? בכל מקרה, אני יודעת, או לפחות מנחשת שבטוח שיש גברים נפלאים והכל, (גברים/זכרים, לא אותו הדבר, אבל מכלילה כאן כרגע) אבל גם למה בכלל אני חשבתי/חושבת שאולי אני יכולה לאהוב בנות? כי אני חושבת שהן יכולות להבין אותי. כמובן שלא לגמרי, ובכלל, אי אפשר למצוא אדם שמבין אדם אחר לגמרי, אנשים הם יצורים מסובכים בכללי, וכמובן שאדם מהקשת הטרנסג'נדרית כנראה יוכל (אולי) להבין אותי יותר מבת, ולמה אני רק חושב/ת שאני אולי יכולה לאהוב בנות? כי אני חושבת שאולי אני משקרת לעצמי ו'מרמה' את עצמי בערך ככה.... לא יודעת...
אבל מה שאני מנסה להתרכז בו כרגע, זה שאני פשוט לא יכולה להוציא את המחשבה הזאת, בצורה ש'קל להם יותר, ושהם לא יכולים להבין אותי, או בת, בכללי.' ואז אני לא מבינה איך א/נשים נמצאות/ים עם גברים (בעיקר א/נשים מהמטרייה הטרנס, ובי וכו') כשהם לא יכולים להבין אותם/ן לגמרי.....
ואני חושבת שכנראה זה גם לא נכון, וכנראה שיש אנשים שכן יכולים להבין, וכו'.. ו...טוב, לא יודעת...
נראה לי שבערך אמרתי את מה שאני חושבת...
ואני באמת לא חושבת שזה נכון לחשוב ככה או להרגיש ככה, אבל אני לא ממש יכולה 'לפקוד' על זה... וכו'....
כן... טוב... לא ממש ידעתי איפה עוד לכתוב משהו כזה, ומקווה שתוכלו בערך להבין אותי, ובאמת, אף אחד/ת, אל תעלבו

 

[ליזי133]

אה ו...

אני אוהבת את כולכם כאן, ואת כולכן, באמת באמת.

 

[snoopytush]

ליזי

אני חושבת שהכי חשוב זה הניסיון.
שבנאדם ינסה להבין אותך או לפחות יתן לך לגיטמציה להרגיש את הרגשות שלך.
ויתן להם מקום וכבוד גם בלי להבין

זה באמת בעייתי להכליל יכול להיות שבכללי בנים פחות "מודאגים מרגשות"
מאשר בנות ולכן יותר שמחים.

 

[snoopytush]

הניסיון.=הניסיון שאדם עושה כלומר

 

[נטליטלוש]

אני לגמרי מבינה

את ההרגשה שבנים בדרך כלל לא יכולים ממש להבין אותך

אבל זה יכול להשתנות הרבה, אם יש מספיק הרבה רצון טוב של הגבר,
הוא יכול לנסות ללמוד, אם הוא מוכן להקשיב ולכבד באמת. ויש מחקרים
שמראים שהפערים בין גברים לנשים אצל זוגות בגיל העמידה פוחתים מאוד,
וזה כנראה גם כי הם לומדים אחד מהשניה ומשתנים.

באופן כללי גברים נותנים פחות משקל לרגשות בחיים שלהם, אם זה כתוצאה מחינוך או ביולוגיה זה לא משנה,
לכן קל להם יותר לשמוח כי יש להם פחות מועקות רגשיות. מצד שני, גם השמחה שלהם שטחית הרבה יותר, פחות
עמוקה וחזקה מהשמחה של בנות. וגם יש להם יותר מתח של תחרות, שבנות הן פחות תחרותיות ויותר ידידותיות באופן כללי
(יו כמה סטריאוטיפים אל תסקלו אותי)

ומה שאת מרגישה זה בסדר גמור להרגיש וזה רק מראה על אינטליגנציה גבוהה
שלך, וסתם ככה כל מה שאת מרגישה זה תמיד לגיטימי להרגיש כי את מרגישה את זה עכשיו אפשר רק לחשוב
מה גורם להרגשה הזאת ואם יכול להיות שהיא מבוססת על חוסר מידע וכו'

 

[lily kane]

זה לא שונה בהרבה מהרגשה שלי

אני לפעמים מרגיש שלסייס גנדרים קל יותר בחיים
ותוהה האם אוכל לצאת שוב אם סיס גנדר/ית
כי הם לא יבנו את הרגשות שלי
ויותר מפחיד אולי אפילו לא באמת יכירו בכול המגדרים שלי

 

[Apikachu L]

סוג של מבינה אותך

לדעתי אנשים כן יכולים להבין אותך בלי להיות במקום שלך, בלי ללכת בנעליים שלך. אבל בשביל זה צריך לדעת להקשיב באמת, להפנים, להפתח רגשית. תרבותית, לא מחנכים גברים לעשות את הדברים האלו.

למרות שאני לא ממש נמצאת בזוגיות עם ציסג'נדר, אבל כן יש לי חברות קרובה עם מישהו ציס, ולדעתי כן מתפתחת שם הבנה מסויימת. אבל צריך להגיע לרמת קרבה מסויימת כדי שיבינו אותך. יש כאן מעגליות.

 

[lily kane]

נכון

אבל עדיין הרבה יתרחקו ברגע שידעו אלי
לפני שיהיו בכלל מוכנים לשקול הבנה