חשבתי לי, למה הטיפול בק"פ כל כך קשה

[אמא של תותוש]

חשבתי לי, למה הטיפול בק"פ כל כך קשה

היה קל אם מייד כשהם היו נולדים היו עושים להם טיפול "זבנג וגמרנו", למשל ניתוח, והילד היה עם רגליים ישרות. אבל כאן התהליך מאוד ארוך. קודם הגבס שבועות אחדים. ואז שמחים כל כך שהוא ירד ופתאום מבינים שלמרות שיש רגל ישרה להפליא, זו רק תחילת הדרך. והדרך לא רק שמאוד ארוכה (4 שנים זה המון) אלא גם האחריות כולה על ההורים. תפקידו של הרופא בא לידי ביטוי בעיקר בשבועות הראשונים, בגיבוס. אח"כ התפקיד והאחריות עוברים להורים. ואין קשה מזה. והרבה הורים לא עומדים במשמעת החמורה של הפרוטוקול. להתמיד לילה לילה לקשור את הרגליים של האוצר הקטן. להתמודד עם רגשות (לאו דווקא אוביקטיבים) של "אני גורמת סבל לתינוק שלי". וקל למצוא תירוצים להשתמטות, למשל : היום הוא לא הרגיש כל כך טוב אז לא אשים לו את הנעליים בלילה.... הוא בוכה וכנראה הנעליים לוחצות אז אוריד אותן... מה יזיקו כמה שעות בלי נעליים? כדאי להוריד... וצריך מאוד להיזהר עם זה. כי זה סחף בלתי מורגש שפוגע בטיפול. וכל פעם שקשה לי עם הנושא אני עושה חושבים. כמה צרות יכולות להיות עם ילדים, איזה מחלות קשות, איזה ניתוחים וטיפולים מייסרים לבעיות שונות. אז זה בעיה? קטן עלי... שאלו יהיו הצרות שלי... ועוד דבר שמחזק אותי להתמיד בטיפול - הוא סומך עלי. היום הוא קטן וחסר אונים ואני זאת שצריכה להיות חזקה בשבילו ולתת לו את ההתחלה הטובה ביותר. וכשהוא יהיה בוגר אני אוכל להסתכל לו בעיניים ולספר לו על 4 השנים הראשונות לחייו ועל הטיפול המסור והכי טוב שאפשר, שנתתי לו. וכשאני אראה אותו מתפקד רגיל לחלוטין, ללא סימן למום או נכות, אני אדע שהייתי אמא טובה בשבילו. אז מה זה 4 שנים לעומת כל החיים...

 

[אמא של כדור]

את תמיד כותבת כל כך

בידיוק את מה שיושב לי בראש. גם מה שכתבת עכשיו יכנס בדרך זו או אחרת לאתר. תודה יום טוב

 

[Adoushi]

כמה שאת צודקת..

לחשוב על זה שזה עד גיל 4 קשה יותר מלבצע..אנחנו מעדיפים שלא לחשוב על זה ולא להתחיל לעשות חישובים..איך היא תסתדר..מה יקרה? אנחנו כרגע עושים את זבה כחלק מההכנות למיטה: אמבטיה..AD...נעליים...בקבוק ולישון (על הכתף של אבא). לחשוב שבלי הנעליים יש סיכוי גדול לחזרת הק"פ מוריד מעל הפרק את החשיבה על כמה שזה קשה איהאב

 

[גן עדן היחידה]

קודם כל, תודה

הכתיבה שלך באמת מרגשת ונכונה. אנחנו כאמור מטופלים בשיטה המסורתית וכרגע אין לנו צורך בגבסים סדים או נעליים(שזו עובדה נוחה וכיפית ) "התזכורת" היחידה שיש לנו מהקלאב פוט היא אותה רגל ואיך שהיא נראית וגם המסג' הקטן שאנו אמורים לעשות כל יום לתמיר בכדי לחזק את השריר ברגל, מסג' עצמי. המון פעמים אני בספק האם השיטה הזו של הטיפול תהיה אפקטיבית לאורך זמן, כי למרות ששוב נחמד וקל שאין לנו שוב מגבלה כרגע, אני מקווה שהכל אחר כך לא יחזור בבומרנג . אז לא להקשיב לרופאים שאומרים שיהיה בסדר???????? סתם חומר למחשבה שבת שלום אורית

 

[אמא של כדור]

היי אורית,

כן להקשיב לרופאים. בטח שלהקשיב. אבל יותר חשוב לשאול אותם שאלות. לקרא על הטיפול ולשאול למה הם עושים דבר אחד או אחר? מה הניסיון שלהם? אם הם יכולים להפנות לחומר קריאה. רופאים הם בני אדם. זה הכל. יש להם עבודה עם אחריות עצומה. אני לא רוצה לחשוב שרופא רוצה להזיק למטופל שלו בשום דרך. זו נקודת המוצא שלי. אבל- תמיד יש אבל" לפעמים לא מתעדכנים יותר מידי, לפעמים אין זמן להגדיש לכל אחד, לפעמים חושבים שניתוחים זה נחשב יותר יוקרתי מטיפול אלטרנטיבי, לפעמים יש ריבים אישיים בין רופאים ולא סתם מחלוקות ורוצים ליצור "מחנות" (כמו בכיתה ג'). יש המון לפעמים ואת "חורי" הלפעמים האלו אנחנו כהורים צריכים לבדוק ולסגור. אז הינה עוד כמה נקודות למחשבה

שבת שלום גם לכם עידית

 

[אמא של כדור]

בסוף השבוע חשבתי

על עוד שני דברים רק שעכשיו אני זוכרת רק אחד

שבאמת עוד לא יצא לי לשמוע על רופאים שיגידו שלא יהיה בסדר. כל הלגיטימציה של הטיפול שהם נותנים תרד לתמיון. יש "יהיה בסדר" לעודד- במקרים של מחלות קשות חס וחלילה לא עלינו... ויש "יהיה בסדר" כי ככה אומרים. ויש "יהיה בסדר" מיתוך אמונה שמה שעושים הוא טוב ונכון ועובד ואין זיבה שלא יהיה בסדר. אנסה להיזכר בשני. שבוע טוב

 

[אמא של תותוש]

אורית, חשבתי על מה שכתבת

קודם כל - כל מה שעידית כתבה נכון. מנסיון רב שנים לגבי ולגבי ילדי אני תמיד אוהבת לשמוע מהרופאים כמה שיותר ואז לעשות חושבים, להצליב מידע, ולקבל את ההחלטה הכי נכונה מבחינתי. וחשבתי על המקרה שלכם שקצת שונה מרובנו אבל בעצם לא ממש. אם לוקחים את תמיר ותותוש, שניהם טופלו בשיטות שונות ועם זאת לשניהם יש אותה תוצאה - רגליים ישרות ותקינות. ומכיון שבתל השומר, כמעט כמו בכל מקום אחר, עברו לשיטת פונסטי, מדוע שלא ישמרו את התיקון עם נעליים? אולי כדאי לך לברר גם באירוח שיהיה לנו בקרוב של ד"ר פנסקי ובמקביל עם הרופא המטפל שלך בתל השומר? ואורית, אם יש לך ספקות אל תשאירי אותם ללא מענה. זו האחריות ההורית שלנו - לבדוק דברים עד הסוף. כי אף אחד לא ידאג לילדים שלנו כמונו. אם את לא שלמה תתיעצי אפילו עם יותר מרופא אחד ואז תחליטי על המשך הדרך. או לשנות או להמשיך, אבל בלב שלם.