חשבתי לעצמי,

[ניצן16]

חשבתי לעצמי,

נראה לי בעקבות הכתבה שעזרא הביא, על כל מיני רבנים. חלקם, בענייני הלכה, הם מאוד חכמים ובאמת יכולים לענות על שאלות ולהיות כתובת, אבל בעניינים אחרים, יותר קשים ומורכבים, הם לא כאלו חכמים (ויסלח לי ה´ על שאינני מכבדת אותם כראוי). ולמה אני אומרת ככה? אבא שלי לפני כמה ימים סיפר לי את הסיפור הבא: כשנאוה עוד הייתה מאושפזת בבי"ח, חולה ולא במצב כ"כ טוב, בא לבקר את נאוה (ואת אבא שלי ששהה אז איתה) הרב של הקיבוץ שלי, בלווית רב אחר שממש במקרה התלווה אליו לנסיעה. אז הרב של הקיבוץ שלי באמת עודד את אבא שלי, ואמר את המילים המתאימות. לעומת זאת הרב האחר, סיפר לאבא שלי את המשל הבא: איש אחד הלך איזה יום בשוק, ונשא על גבו שק כבד. פתאום, הוא עצר, הסתכל ימינה, והסתכל שמאלה. ומה הוא רואה? אנשים אחרים, שגם להם יש שקים על הגב. לחלקם, היו אפילו (!!!) שקים יותר כבדים מהשק שהיה לאותו איש. מה אני בעצם מנסה להגיד? לא יודעת בדיוק. אולי שלא כל הרבנים מושלמים, אולי שלא כל בני האדם מושלמים, ואולי, שאני מעריכה אתכם, שכן יודעים מה להגיד, ואיך להגיד.

 

[אחת מהצד]

רב זה כמו כל מקצוע אחר, ניצן

אתה נבחן על הבקיאות בתורה ובמצוות ועד כמה המוח שלך מושחז ומפולפל אתה לא נבחן על רגישות וטאקט. וגם לא על חוכמת החיים ויש כאלה שחושבים שצרת רבים היא חצי נחמה אחרים משווים את האורך של הצרות.. אין אנשים מושלמים ניצן. גם לא הרבנים

אחת שמקווה שאלוהים יסלח לה

 

[ניצן16]

ובכן,

אני ממש לא מסכימה איתך. נכון שרבנים נבחנים על המצוות, והתנ"ך וכו, והם חייבים להיות בקיאים לגמרי בדברים האלו. אבל, כאן לא מסתיימת הדרישה מהם. הם חייבים להיות בעלי חכמת חיים, דעי לך, שלפחות בקיבוצים ובמושבים- ברוב המקרים הרב הוא לא רק רב. הוא משמש גם כיועץ במגוון רב מאוד של תחומים. אצלנו למשל, יש שיחה לבני התיכון כפעם בשבועים עם הרב, שמתחיל באיזשהו נושא הלכתי, אך ממשיך לכל כיוון שהוא, בו הרב נשאל על שאלות שממש לא קשורות באופן ישיר להלכה. נכון שאין אנשים מושלמים, אך אלו ששואפים להיות אנשים שעונים על תשובות, לא יכולים להיות בקיאים רק בהסמכה שלהם. וסתם דוגמה קטנה. מורה כלשהו, שנניח מקצוע הלימוד שלו הוא לשון. את באמת חושבת שהוא יכול רק לדעת לשון, ולא ידע כללי? לא נראה לי. גם השאלון שבו נשאלו לפני כשנה חברי הכנסת שלנו שאלות על ידע כללי, הראו שמצבם לא טוב, ואנשים רבים התקוממו על כך. אז למה הם התקוממו? אחת מהצד יקרה, מקווה שלא הייתי בוטה מדי, ושלא פגעתי בך. רק ניסיתי להבהיר את עמדתי.

 

[אחת מהצד]

ניצן חמודה

בוודאי שלא פגעת. להיפך. אני נהנת לראות איך את מגינה בלהט על עמדותיך. ומעריכה את זה מאוד. ואולי אני קצת בהיסח הדעת ניסחתי דברים בצורה שנשמעה טיפה מזלזלת. ועל כך אני מצטערת. המסר היה שאנשים הם אנשים. ואנחנו מצפים ממשהו שיש לו תואר מסויים כמו רב או רופא או ח"כ שיהיה מאוד חכם גם בתחום של הרגישות וחוכמת החיים. כי לא מספיק לדעת מה התשובה הנכונה. חשוב גם לדעת מתי להגיד אותה ואיך. ואת זה לא לומדים באוניברסיטה או בישיבה. החוכמה הזו נלמדת באוניברסיטה של החיים. לזה התכוונתי. ואם יש רב שמאמין שצרת רבים היא חצי נחמה הוא ינסה לנחם עם האמירה הזו. ואם את לא מאמינה באמירה הזו את נשארת עם התמיהה של איך הוא יכול להגיד דבר כזה? אבל כוונתו היתה טובה. זה ברור. וגם יש הרבה מקרים שצרת רבים היא חצי נחמה. וחוץ מזה, חמודה. את עוד תגלי שהרבה פעמים את יודעת יותר טוב מה נכון והתשובות נמצאות אצלך. ובאשר לחברי הכנסת.. נו.. טוב. על זה אני מבקשת לא להגיב. רק מצטרפת לרצון שנבחרי הציבור יהיו גם חכמים ופקחים. מחבקת אותך חזק עם חיך והרבה הערכה אחת מהצד

 

[מיכל@בר]

ניצן חמודה... אמירות, כאלה ואחרות,

שבזמן מסויים יכולות להשמע כל כך גרוע ובזמן אחר עוברות חולפות ליד האוזן... ותמיד אני חושבת על זה שוב, למה אומרים כך ולא אחרת, למה לא שותקים במקום לומר שטויות, ואני יודעת שהדברים אינם באים מתוך כוונה לפגוע, אלא באמת, כי לא תמיד יש מה לומר, ולא תמיד יש מה לשתוק, אז ככה זה יוצא.. לפעמים אני מרגישה שקטן עלי, לפעמים זה נופל בבום רציני יותר, הכל לפי מצב הרוח כשנאמרת אמירה מהסוג הזה.

 

[הילי לרגע]

רב אחר -הסכיתי

סיפור ששמעתי מרב אספרו בקיצור "היה היה רב ועליו הוטלה משימה להעביר ספר תורה מארצו אל ארצ רחוקה .הרב החל את מסעו . בדרכ נתקל בקשיימ רבימ פגש אנשימ שונימ באחת מהפעמימ פגש בדרכו איש פושע שאינו יהודי תהחברו השניימ שוחחו השניימ והמשיכו יחדיו את המסע והנה לילה אחד התנפלו על הרב ואותו איש פושע שודדי דרכימ . את הרב עניינ דבר אחד איכ להגנ על ספר התורה באחת מהסצנות הפושע נפצע קשה ספר התורה נלקח מהרב והושלכ לעבר המדורה הרב מבלי לחשוב פעמיימ קפצ להציל את ספר התורה מבלי להביט אפילו על חברו למסע הפצוע קשה רק לאחר שהציל את התורה התפנה הרב לטפל בחברו למסע וככ המשיכו בדרכמ והגיעו ליעדמ עמד הרב בפתחו של בית הכנסת הניח את ספר התורה על המפתנ הסתובב ואמר לחברו איני נכנס משומ שאיני ראוי לתורה ואיני ראוי להיות רב שאל הפושע חברו למסע מדוע אתה אומר זאת הרי הגנת על התורה התייחסת אליה במסירות רבה במסע הארוכ ענה לו הרב -מי שמעדיפ את התורה על פני חיי אדמ אינו ראוי להיות רב בזמנ שאתה חברי היית פצוע אני לא העפתי בכ מבט וכל מה שחשוב היה לי זה רק להציל את התורה הכתובה לכנ איני ראוי לה לאותה תורה והנה לכ ניצנ רב אחר ואמ יצא מבולבל הסיפור זה מפני שעוררתי עכשיו ואני מול המסכ ללא משקפיימ מישהו ראה את המשקפיימ שלי?

 

[אחת מהצד]

תנסי בפריזר. או בארון של הכוסות...

 

[נעמה39]

הילי המשקפיים בצד ימין ליד הרמקול ../images/Emo8.gif