בחירת הנשק הנכון...
ירונימוס - זו שאלה מאד מעניינת. כל הכבוד.
שורות תחתונות לקצרי הקריאה לכל נשק יש יעוד אחר, יתרון אחר וחסרונות אחרים.
חרב דו-ידנית היא גילום תפקידים של מיומנות
וגם כוח.
עם חרב דו ידנית נלחמים בחרב ומגן, בנשקים כבדים(קרדום, גרזן, פטיש) ונלחמים מעל סוס, אך יש לו חסרונות מול נשק קל וארוך יותר (חנית, כילף)ומול שני נשקים קצרים.
עם חרב ומגן קלים לתפעול וללמידה, ודורשים פחות ע"מ לתפעלם נכון.
עם חרב ומגן נלחמים בחנית, בשתי חרבות קצרות, - ובמשחק בלבד - מול נשק כבד (קרדום, גרזן, פטיש), אך יש להם חסרון מול פלייל, מורגנשטרן, וחרב דו-ידנית.
כמובן שהנשק לבדו אינו מנצח. יש לפעלו נכון.
פירוט למאריכי קריאה כששואלים אותי - תלוי נגד מי אני נלחם, ומה היכולות שאני מנסה לגלם. בחור צעיר בכוח ממוצע ללא ספק או דילמה יאחז בחרב ומגן. תפעול חרב דו-ידנית הוא עניין שאינו מובן מאיליו. השיר אומר - What goes up - must come down, ומה ששכחו לציין, שהוא לא ירד שוב אם לא יעלה שוב תחילה, ובמשקל נשק ריאלי (15 ק"ג...), זה דורש כושר, טכניקה וכוח. אולם, כאשר ישנה הדילמה - השאלה כגד מי אני יוצא. חרב דו-ידית תעמיד אותי בנקודת נחיתות של אורך מול חנית או כילף, אפילו מול גרזן דו-ידני המתופעל נכון (אך במשחק לבד, ראה ביאור בהמשך). ואם כבר הגענו לתפעול נכון - שני חרבות קצרות, או אפילו שני פגיונות יכולות להוות אתגר, מכיוון שהם מעמידים אותי בנקודת נחיתות של... איך אומרים במו"ד... מספר התקפות..? כן. זה. (אבל נשאר בסיסים, ונרד מזה לעת-עתה). מבחינת ריאליות, חרב דו-ידנית אמורה (אם להניף במספיק כוח) לשבור נשקים העומדים בדרכה, להפוך את החדירה דרך שריון היריב לקלה יותר, ולאפשר טווח יעיל מעל סוס, אולם, מבחינת מיכניקה של משחק, זה לא ממש אפשרי למימוש (אם כי אשמח לשמוע רעיונות לגבי זה), כך שגם אם בעולם הריאלי חרב ומגן נמצאים מראש בנקודת נחיתות על של משקל הנשק והחדירות שלו, במיכניקת המשחק, חרב ומגן מהווים בעייה משהו לאדם עם חרב דו-ידנית.
חרב דו ידנית היא נשק כבד, חודרני, אגרסיבי, קשה-תפעול, ומימושו משתלם רק אם מיכניקת המשחק מגלמת יתרונות אלו. חרב ומגן מעמידים אותי בנקודת נחיתות מול נשקים מרוכבים(מורגנשטרן, פלייל, ובהתאם למיכניקת המשחק - נשקים כבדים. בה במידה, מעמיד אתי בנקודת יתרון מול אדם עם חנית(יתרון קלות תנועה ונידות), וגם אדם עם שני נשקים קצרים(יתרון מיגון וטווח יעיל), במיכניקת המשחק הנהוגה כיום, אני מהווה בעייה גם לאדם אם חרב דו-ידנית, משום בחרבי הפשוטה אני חוסם את חרבו הכבדה לכאורה. בעיקרון, לכל אחד יש תכונות אישיות שבאות לידי ביטוי טוב יותר עם נשק מסויים מאשר עם נשק אחר, והחיפוש אחר נשק שיבטא את יתרונותיך כשחקן הוא אישי ומעניין. והרמה הבאה, כמובן, לאחר הבנת כלל הנשקים, חיפוש נשק המבטא את יתרונות השחקן
הקיימים בדמות שהוא מגלם.
קטע בונוס
בצעירותי התחברתי יותר דווקא לחרב הדו ידנית. הייתי מתאמן הרבה עם שכן שלי (שכיום חזר בתשובה), הוא בחרב ומגן, ואני בחרב דו-ידנית. היה זה בתקופת מקלות המטאטא, כשחרב מושקעת הייתה מקל מטאטא עם גארד צבוע. הייתי בחור שחטף הרבה מכות בבית הספר, ושיצא מזה כשהתחיל לפתח שרירים, כך שהכוח והאלגנטיות שבכלי קסמו לי תמיד. גיבור הילדות שלי דאז הייה קונאן הבאבארי (מגולם בידי שוורצנגר, באחד מסרטיו הראשונים כשעבר מהיותו שרירן לשחקן-קולנוע), שהשתמש בחרב ממזרית עם נטיות למאסיביות אלגנטית, ולמשחקי התפקידים החיים פרצתי לראשונה בתור באבארי בשם שלג-דוב, (שהיה אמור להיות עם חרב דו-ידנית, אך עשה הסבה לגרזן, משום שמיכניקת המשחק עודדה בארבארים עם גרזנים בכך שסיפקה להם יתרון). עיקר הטכניקה היה להבין את משקל הנשק, לדמיין אותו, ולנצל את התנע הטמון בו בנפילה על מנת להרימו למכה הבאה, (ביציאה מנקודת הנחה שנשק של 15 ק"ג אינו מאוזן) לקבוע נקודות ציר של כל תנועה, וליצור תנועות סיבוביות שמעמישות את מפרקי היד והמותן כמנוף לצבירת כוח בהרמת הכלי לאחר מהלומה (טכניקה שהיה קל לנצל גם בעבודה עם גרזן). בשלב מסויים, אפילו השגתי ברזל-בניין בעובי של שלושה ס"מ, ובאורך 1.5, והתאמנתי איתו - דבר שאולי שיפר את הטכניקה שלי בנשקים ריאלים, אך בא על חשבוני במשחק, משום שלא הייתי מתורגל בתנועות שאינן אפשריות עם נשק אמיתי, שהיו יכולות לספק לי פתרונות קרביים הולמים. אולם, בשלב מסויים שקשה לי להצביע עליו, התחלתי ללמוד להעריך את האלגנטיות שבחרב, את קלות התנועה שלה ואת היכולת שלה להשתלב עם נשקים שונים אחרים (חרב ומגן, חרב וגרזן, חרב וחרב קצרה), שהעניקו לי אישית יתרון, משום שאפשרו לי לנצל תכונות אישיות שהתפתחו בי עם הזמן, אולי בשל זמינות החרב כנשק עיקרי, כך שהאימון בו נעשה זמין יותר, ואולי על רקע האכזבה מהחרב הדו-ידנית והבנת חסרונות הנשקים הדו-ידנים בכלל שבאים לידי ביטוי במשחקי הרוסיים בהם התחלתי להשתתף יותר.