חשבתי פעם...

[T a u r u s]

חשבתי פעם...

שבכל טקסט של שירה יש משפט, או חלק ממשפט, שיש לו אימפאקט כ"כ חזק על הקורא (או על השומע), שזה הופך את הטקסט לגאוני... יש לא מעט כאלה בשירים של יהודה פוליקר... למשל: חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין... שבריהם בעיני, נשטפים מפני בדמעה... או יום עוד יבוא, בין כה וכה, סוף לנדודי יביא איתו... וגם צליל שרשראות מתכת מבשר רעות... מה דעתכם? אילו קטעים חזקים אתם אוהבים?

 

[willo1]

וואו, כל כך נכון..

הבעיה איתי שיש לי מלא קטעים חזקים שאני אוהבת אבל אני לא זוכרת אותם.. אני צריכה לשמוע את השיר ואז אני אזכר בקטעים האלו.. ברגע שאני אתקל באחד כזה אני ארשום

 

[T a u r u s]

אני רואה שיש לך כמה כאלה בחתימה../images/Emo98.gif

 

[willo1]

חחחחחחחח וואלה

אני חולה. נא לסלוח לי.. יש גם- חמוץ לא הופך מתוק, מי שמת לא חוזר" (מ'פה ושם בארץ בן גוריון' כמובן..)

 

[פוליקר]

סתם אחד שיש עלה לי שאני אוהב

"יש בו מיטה מתקפלת, אם נרצה שלושתינו לישון, את אני והילד, מול חלון משקיף לים התיכון" ברור שזה רק אחד מיני רבים רבים רבים........ פעם חבר אמר לי משהו נכון על פוליקר- הוא אמר שליהודה פוליקר יש קול שמרעיד לך את מיתרי הנשמה- הוא אמר שמספיק שפוליקר יגיד לך "בוקר טוב" וזה יישמע לך כמו איזה תפילה או משהו שירעיד אותך כל כך נכון...

 

[T a u r u s]

למעטים יש קול כזה...

אמרנו יהודה פוליקר, נוסיף את אהוד בנאי.. ולדימיר ויסוצקי (לא מצפה שרבים יכירו אותו בארץ). ו.. רפי גינת!

סתם... אני עוד בהשפעה של כדורסל מהערב...