תוכנית רדיו../images/Emo79.gif
שלום לכולם. נכנסתי השבת לפורום המדליק שלנו והיה לי כייף לקרוא איך אנשים שמחים כשאנשים מבקרים אחרי היעדרות ממושכת. נתקלתי בהודעה על תכניות רדיו מפני 6 שנים ויותר וזה עשה לי חשק לסיפורונצ'יק (בזה אני טוב) כשהייתי בצבא, הייתי מכור לציפורי לילה ובייחוד לזו הספציפית ששודרה ע"י סי. אני לא בטוח במבט לאחור אם זה התחיל ב11 או ב12 אבל אני זוכר שזה הסתיים די מאוחר. על כל פנים, הייתי יושב בחדר צמוד לרדיו טייפ, שם אוזניות כדי שאף אחד לא יתעורר בחדר או יבוא בטענות שאני מפריע לישון. החיסרון היה שבמקום שבו שירתתי לא הייתה קליטה של תחנות מוצלחות במיוחד, דווקא רדיו דרום וכל מיני גלים זרים שנשמעו כמו תחנת אבו-דאבי, אז הייתי צריך להצטופף בנקודה מסוימת שבה קולטים הכי טוב, ללחוץ RECORD על הטייפ כדי שתישאר לי קסטה מהשידור, והטייפ שהיה די אלטע-זכן לא היה מקליט אם לא היית לוחץ על כפתור ההקלטה במשך כל הזמן. אז הייתי הולך פעם בשבוע לישון מאוד מאוחר אבל מרוצה, וכאשר קמתי בבוקר די כאבה לי האצבע והגב מהישיבה הלא נוחה. אבל מה, היה הכי שווה בעולם. כל תוכנית הייתה על נושא אחר וכל אחת טובה מהשניה. ושכציפורי לילה ירדו הייתי כ"כ עצוב, לא הבנתי למה, עד שקראתי פעם כתבת שאומרת שכל אחד מהמגישים, כמוטו, פורש בשיא. אז זה עשה לי טוב. שרון.
