חשבתי שצריך לעדכן אתכם

[שרימפיניון]

חשבתי שצריך לעדכן אתכם

וגם אתכן כמובן. לפני כמה זמן פתחתי שרשור לגבי הצבא ולגבי מה קורה שם. אמרתי לכם שדי רע לי, וזאת היתה האמת. שקלטתי צעדים ועמדתי לפגוע בעצמי שלא בצדק, אני חושב עכשיו לפחות. הדברים התפתחו כך שהיום אני מוצא את עצמי אזרח שנית. כן, הלכתי לקב"נית, יותר בזכות קצינת העיר טבריה שאמא שלי דיברה איתה מאשר בזכות הבקשה שלי לראות קב"נית. וגם הפנו אותי לפסיכיאטר... דברים קרו. ואני בחוץ. מחפש את הדרך, קצת המום מהעובדה שאין כבר מסלול בחיים שלי שאני צריך ללכת בעקבותיו. עכשיו אלו הבחירות שלי, אני די מהסס, כי אני לא יודע לאן לפנות ומה לעשות. מפחד להתחרט, להפגע וליפול. חושב על שירות לאומי אבל גם חושש משירות לאומי, שאולי לא אהיה מספיק טוב... דברים קרו, דברים קורים. רק חשבתי שתרצו לדעת, ותודה על התמיכה שלכן/ם, שלא יהיה לכן/ ספק לרגע- היא מאוד עזרה לי!

 

[DarlingAdam]

מזל טוב!!!

אני מאושר בשבילך

 

[שרימפיניון]

../images/Emo51.gif../images/Emo9.gif

 

[אורי 0]

../images/Emo49.gif../images/Emo50.gif../images/Emo48.gif

ובאשר לשרות לאומי - וכי למה לא תוכל לתרום? יש שרות לאומי בקהילה?

 

[שרימפיניון]

זהו שלא נראה לי

לגבי בית דרור אני בספק, כי המקום קרוב לודאי בקשיים כספיים והם לא יכולים לדעתי להרשות לעצמם בן שירות לאומי, למרות שזה שווה בדיקה. לגבי האגודה למשל אני יודע שזה לא אפשרי

אני מעדיף לעבוד עם נוער, ספציפית עם נוער שעזב את הבית ו/או נוער הומולסבי... לא אוכל לתרום כי אני לא בטוח עד כמה אני אצליח, מפחד לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

 

[DarlingAdam]

אז תתנדב,

בלי קשר לשירות לאומי. תתרום מעצמך, לאו דוקא במסגרת חלופית לצבא אלא סתם באופן אזרחי למהדרין.

 

[ליטל ו]

For what it's worth

ממה שאני מכירה אותך אני מרגישה שאני יכולה לומר בבטחון שיש לך המון מה לתרום, ושאני בטוחה שתוכל לעזור להמון אנשים. ואני לא סתם אומרת את זה, באמת. אפילו רק הדאגה שלך לגרום לנזק מעישה על האחריות והאכפתיות שלך (יותר משל רוב האנשים), וכבר הספקתי לחזות ביכולות התקשורת והייעוץ ובגישה הלא מתנשאת והנעימה שלך עם בני אדם. היה משמח אותי אם היית עובד עם נוער - זה יכול לתת להם המון. אבל באמת שאין לי ספק שתוכל לתרום המון, איפה שזה לא יהיה.

 

[שרימפיניון]

אולי בעצם

חלק ממה שאני צריך לעשות זה לעבור למרכז ולא לעשות שירות לאומי, אלא להתנדב בבית דרור. יכול להיות. נ.ב הסמקתי

 

[ליטל ו]

תראה,

מאד יכול להיות בעיני שתוכל לתרום שם יותר. אני מניחה שמוסד שלא יכול להרשות לעצמו מישהו משירות לאומי זקוק לו יותר ממוסד שיכול (פרצוף חמוץ אל מי שקובע מה זה שירות לאומי ומה לא). ואם זה נושא שמעניין אותך, עוד יותר. אני חושבת שזה יכול ממש לתת לאנשים המון. אבל כן קח בחשבון, וזה שיקול, שגם בשירות לאומי תוכל לעזור לאנשים, ושאם תתנדב שלא דרך שירות לאומי, לא תוכל להגיד לאנשים (בראיונות עבודה וכו') שעשית שירות לאומי. ובמיוחד אם אתה הולך לעשות את ההפסקה הזו בחיים שלך ולהתנדב, זה יכול לדפוק אותך שזה לא יהיה "רשמי". ובעניין היכולות שלך - מגיע לך, מותק אני עומדת מאחורי כל מילה.

 

[יו איפה]

בתור מי שרצה להשתחרר ככה

כל מה שרציתי היה להמשיך/להתחיל את החיים שלי ואני שמחה בשבילך כי זה מה שקורה לך לפחות נפתרת ממסגרת גדולה ולא נעימה שכבר לא תפריע לך להיות עצמך קצת מקנאה אבל כבר אין לי על מה, שכחתי כמעט לגמרי שהייתי 'חייל' והיה לי שיער קצר...

 

[שרימפיניון]

אם כמעט שכחת, אז זה לטובה

לא? פחות לזכור את הסבל. ותודה על התגובה

שרימפי

 

[יו איפה]

בהחלט לטובה (הרגשתי צורך לשתף)../images/Emo70.gif

 

[ליטל ו]

../images/Emo13.gif

 

[eleberth]

איזה יופייייייי

גם אני באותו מצב כמוך רק שאני קבלתי פטור עוד לפני שהלכתי לצבא.... ובקשר לשרות הלאומי דברתי אם אנשים ובדקתי את העניין והרוב אומרים שזה ממש בזבוז זמן ושהם מצטערים שבכלל הלכו לשם אז בנתיים תלך לטייל תלמד משהוא ותבלא כי עוד מאט תצטרך להשתלב בשגרת החיים המאוסה שתלבא אותך עד סוף חחיך אז נצל את הזמן להנות

 

[FreakOnALeash]

את לא ממש קורנת מאופטימיות, אה?

 

[טל קר]

מנצלת שרשור - (המ, אבי יסלח לי כי

אנחנו ידידים, נכון? ) פשוט רציתי לשים את זה כאן בפורום, ולא ידעתי מה המדיניות בנוגע לפתיחת הודעות חדשות, ועד כמה זה בכלל יענין מישהו או מישהי , אז השרשור הזה נראה לי הכי ידידותי לשרשר אליו. בכל אופן, התחלתי לקרוא עכשיו ספרים לא מתורגמים בכלל, וספרי קריאה של שולמית לפיד בפרט, ונהניתי לראות את ההתיחסות הטריויאלית שלה (להבדיל מצהובה) לטרנסקסואליUת. אני אדגים. הגיבורה היא עיתונאית בשם ליזי בדיחי, ובכל ספר שקראתי עד כה מופיעים הדודים האהובים עליה, קלרה ויעקב. "המוזיקה שנשמעה מהחנות של קלרה ויעקב בתחנה המרכזית לא היתה 'המיקדו'. דרך זגוגית חלון הראווה היא ראתה אותם פוסעים בחגיגיות מסביב לפטפון ושרים משהו שנשמע כמו 'אנטנטרה! ציני! בום! ' כשהם תוקעים בחצוצרות דמיוניות. זה נשמע כמו גילברט וסאליבן, וקרוב לוודאי שזה אכן היה משהו של גילברט וסאליבן. קרה שקלרה ויעקב זנחו את 'המיקדו', אבל הם לא יבגדו לעולם בשני היוצרים האלה, שהיו נשמת אפם והעוגן של חייהם... 'זה לא המיקדו, אמרה ליזי כשנכנסה לחנות'. ניחוח רענן של קפה עמד באויר. 'ליזי!'. נגע ללבה עד כמה שמחו לקראתה. היא היתה מאז ומעולם האחינית האהובה עליהם, והנאמנות שלהם כלפיה היתה איתנה ובלתי מעורערת כמו נאמנותם לגילברט וסאליבן. גם כשהיתה ילדה קטנה וגילתה שהדודה קלרה היתה פעם מנשה, האח של אמא שלה, זה לא שינה את החיבה והכבוד שרחשה להם. הדודים שלה חיו בעולם שהיו בו מלכים ונסיכים, בארמונות שבהם התרחשו תתכים ושידוכים ומזימות, שהגיעו תמיד אל סופם הטוב כאשר היתום התגלה כבן מלך וזכה בידה של הנסיכה שכמעט כמעט נפלה ברשתו של הנוכל. הם כיבו את הפטפון וקלרה שאלה: 'נעשה קפה, ליזי?' 'כן, תודה'. 'יעקב טחן אותו ממש עכשיו'. ... 'אני אקנה לכם קומקום חשמלי במתנה', אמרה ליזי בחיוך. 'חס וחלילה ליזי, כל הארומה הולכת לאיבוד אם לא עושים את הקפה על אש פתוחה'. 'לאיטלקים יש קפה נפלא והם עושים אותו הפרקולטור'. 'והבדואים? הם לא עושים קפה נהדר? אנחנו לא נגד פרוגרס, נכון יעקב?' 'כן, קלרה'. 'אבל לא זורקים דבר טוב רק בגלל שיש פרוגרס. זה לא עושה כבוד לפרוגרס'. יעקב הרים את מבטו לעבר קלרה. היא ניסחה כל כך יפה ובדיוק את מה שהוא חשב. 'מה שרתם כשנכנסתי?' 'יולנטה. אופרה של גילברט וסאליבן שאנחנו לא כל כך מכירים. התחלנו ללמוד אותה לכבוד היובל חמישים שנה למדינת ישראל'. (מתוך פלגש בגבעה/שולמית לפיד).

 

[שרימפיניון]

בחיים לא נתקלתי בכינוי שלך...

סתם

 

[ליטל ו]

אוה

This is a world of cute תודה!

 

[DarlingAdam]

איזה מתוק זה

ותודה על תרומתך לפורום

 

[גיל494]

המממ....../images/Emo4.gif

אני לא תומך בדברים כאילו (ולא רק כי אני בצבא!!), אבל אם זה מה שעושה אותך מאושר, מה טוב!

מזל טוב!

תהנה מהחיים!

"כי חיים רק פעם אחת..."