חשבתי שראיתי הכל
אבל כנראה שלא. במשך שנתיים אני רוכב על אופניים ועובר דרך אותו שביל, אותו איזור בדרך חזרה מהאימון הביתה. רק ביום שני ראיתי מחזה שבחיים לא ראיתי. (ורואים המון דברים משונים שנהגים עושים, במיוחד שנמצאים על הכביש כל יום במשך 2-3 שעות ולפעמים אף יותר) רכבתי על שביל של הולכי רגל\אופניים באיזור ראשון לציון (רח' ההסתדרות, בין הת.מרכזית החדשה לכיכר רבין), הסיבה שנסעתי על השביל זה שאני נמנע מלעלות על הקטע כביש באיזור, כיוון שהוא משובש בקטעים והוא מאלץ אותי לפנות לתוך הנתיב ממש ולהפריע לתנועה (לא נעים במיוחד מתי שיש פקק באיזור וגם זה סתם גורם לתנועה להאט ולנהגים להתעצבן), לכן מסיבות כאלו אני מחליט בקטעים כאלו לעלות או על המדרכה ולרכוב ממש בזהירות או לעלות על שביל בצד שמיועד לרוכבי אופניים\הולכי רגל וכו'...(אם קיים) ביום שני, רכבתי על השביל, הגעתי לאיזור של מפרץ אוטובוס ולפתע ללא שום איתות וללא שום כוונה נהגת הגיחה מהכביש ועלתה על השביל במהירות, לא היה לי אפשרות לחמוק ממנה (אבל מיזערתי נזקים כמה שרק יכלתי) והיא העיפה אותי, למזלי או למזלה(?) אני יצאתי שלם יחסית, כמה שיפשופים וכרגע יש לי כאבים ברגל, ביד ובצוואר, כמובן שכמו כל אחד שכמעט נהרג הייתי קצת עצבני והתחלתי לצעוק עליה. הנהגת הנחמדה, האדיבה (yeah right...) והאדישה ברגע שפגעה בי לא יצאה מהרכב ושאלה לשלומי אלא הזיזה את הרכב קדימה והפעילה את אורות האיתות הכפולים (איני יודע אם בכוונה או סתם בשביל לא ליצור פקק, למרות שמה שהיא עשתה זה עבירה פלילית) וכמובן התקשרה לחברה שלה (שככל הנראה שוטרת אך לא הייתה בתפקיד ולא היה עלייה תג כלשהו) ואז התקשרה למשטרה. בגל שצעקתי עליה הנהגת התחילה להגיד לי מילים כמו "אני יכולה להיות אמא שלך, אל תצעק עליי" ואף בחוצפתה ענתה לי "מי חינך אותך? תגיד תודה שאתה עומד על הרגליים ולא הרגתי אותך" (אני חייב להודות לך על זה, באמת...), "תגיד תודה שלא ברחתי מהמקום" (באמת, כאילו היה לך אפשרות בפקק שהיה באותה שעה, אם היא הייתה בורחת לא היה בעיה לרשום את המספר שלה), "תאונות דרכים קורות , אין מה לעשות" (מי נתן לך רישיון אם ככה את על ההגה בגישה כזאת). הגיעה משטרת תנועה, בחנה את כל האיזור (ממש בחנה..., משטרה עלק...) לקחה עדויות, הנהגת ברוב חוצפתה עוד אמרה לשוטר שהיא אותתה ובגלל שהיא הפעילה אורות איתות כפולים אז לא רואים שהיא אותתה וכמובן לא הזכירה את זה שהיא הזיזה את הרכב (למען הסר ספק, היא לא אותתה בזמן שהיא פנתה לכיוון השביל). הגיע אמבולנס בדק אותי ובסוף החלטנו שאני אגיע לבי"ח וולפסון באופן פרטי כיוון שצריך גם לחכות לבוחן תנועה וגם הייתי צריך לחכות לאבא שלי שיבוא לאסוף את האופניים. לאחר כ 15-20 דקות שאני מחכה באיזור, לא הגיע שום בוחן תנועה, כמובן גם שלנהגת לא נשלל הרישיון ללפחות 30 יום כפי שרשום בחוק (כנראה היא הייתה צריכה להרוג אותי או לשתק אותי בשביל שישללו לה את הרישיון). אמרו לי לגשת לתחנת משטרה ולהגיש תלונה (כמובן שעשיתי זאת) וגם לקחתי מהנהגת פרטים לגבי הפוליסת ביטוח שלה וכו'.., כבר הגשתי תביעה (רק צריך לחכות המון זמן כנראה עד שמשהו יפעל במדינה הזאת). אה כן, כמובן גם שהנהגת ניסתה להוציא אותי אשם, היא עוד אמרה שאני לא הייתי זהיר ורכבתי במהירות מהירה מאוד על השביל ואני לא שמתי לב לזה שהיא עולה על השביל (למען הסר ספק, נסעתי במהירות של 15-20 קמ"ש על השביל ויש לי הוכחות לכך) וכמובן גם אמרה לשוטר שיראה איפה הרכב שלה לאחר שהיא עוד הזיזה אותו (ואת זה כמובן היא לא אמרה לשוטר). אני עדיין לא מבין איך אנשים כאלו מקבלים רישיון? לא מסתכלים במראה\מאותתים לפני שלוקחים פניה ועוד על שביל של הולכי רגל?? אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם ילד קטן היה הולך\רוכב על הכביש במקומי, היא הייתה הורגת אותו על המקום. למזלי הגדול אני חי ונושם, אומנם הכאב היותר גדול כרגע הוא הנפשי(לא התאמנתי כבר כ 5 ימים כי אני לא מסוגל פשוט, היא דפקה לי חצי שנה של אימונים רציפים) וגם יש נזק עצום לאופניים (הערכה של כ 20-22 אלף ש"ח שכנראה אני אראה אותם בעוד שנה) אבל זה פשוט לא ייאמן איזה תרבות נהיגה מגעילה יש במדינה הזאת, סבבה, עלית על המדרכה, לא שמת לב שיש רוכב אופניים, לפחות תודי באשמה ואל תנסי להסתיר ראיות, פשוט גועל נפש.
אבל כנראה שלא. במשך שנתיים אני רוכב על אופניים ועובר דרך אותו שביל, אותו איזור בדרך חזרה מהאימון הביתה. רק ביום שני ראיתי מחזה שבחיים לא ראיתי. (ורואים המון דברים משונים שנהגים עושים, במיוחד שנמצאים על הכביש כל יום במשך 2-3 שעות ולפעמים אף יותר) רכבתי על שביל של הולכי רגל\אופניים באיזור ראשון לציון (רח' ההסתדרות, בין הת.מרכזית החדשה לכיכר רבין), הסיבה שנסעתי על השביל זה שאני נמנע מלעלות על הקטע כביש באיזור, כיוון שהוא משובש בקטעים והוא מאלץ אותי לפנות לתוך הנתיב ממש ולהפריע לתנועה (לא נעים במיוחד מתי שיש פקק באיזור וגם זה סתם גורם לתנועה להאט ולנהגים להתעצבן), לכן מסיבות כאלו אני מחליט בקטעים כאלו לעלות או על המדרכה ולרכוב ממש בזהירות או לעלות על שביל בצד שמיועד לרוכבי אופניים\הולכי רגל וכו'...(אם קיים) ביום שני, רכבתי על השביל, הגעתי לאיזור של מפרץ אוטובוס ולפתע ללא שום איתות וללא שום כוונה נהגת הגיחה מהכביש ועלתה על השביל במהירות, לא היה לי אפשרות לחמוק ממנה (אבל מיזערתי נזקים כמה שרק יכלתי) והיא העיפה אותי, למזלי או למזלה(?) אני יצאתי שלם יחסית, כמה שיפשופים וכרגע יש לי כאבים ברגל, ביד ובצוואר, כמובן שכמו כל אחד שכמעט נהרג הייתי קצת עצבני והתחלתי לצעוק עליה. הנהגת הנחמדה, האדיבה (yeah right...) והאדישה ברגע שפגעה בי לא יצאה מהרכב ושאלה לשלומי אלא הזיזה את הרכב קדימה והפעילה את אורות האיתות הכפולים (איני יודע אם בכוונה או סתם בשביל לא ליצור פקק, למרות שמה שהיא עשתה זה עבירה פלילית) וכמובן התקשרה לחברה שלה (שככל הנראה שוטרת אך לא הייתה בתפקיד ולא היה עלייה תג כלשהו) ואז התקשרה למשטרה. בגל שצעקתי עליה הנהגת התחילה להגיד לי מילים כמו "אני יכולה להיות אמא שלך, אל תצעק עליי" ואף בחוצפתה ענתה לי "מי חינך אותך? תגיד תודה שאתה עומד על הרגליים ולא הרגתי אותך" (אני חייב להודות לך על זה, באמת...), "תגיד תודה שלא ברחתי מהמקום" (באמת, כאילו היה לך אפשרות בפקק שהיה באותה שעה, אם היא הייתה בורחת לא היה בעיה לרשום את המספר שלה), "תאונות דרכים קורות , אין מה לעשות" (מי נתן לך רישיון אם ככה את על ההגה בגישה כזאת). הגיעה משטרת תנועה, בחנה את כל האיזור (ממש בחנה..., משטרה עלק...) לקחה עדויות, הנהגת ברוב חוצפתה עוד אמרה לשוטר שהיא אותתה ובגלל שהיא הפעילה אורות איתות כפולים אז לא רואים שהיא אותתה וכמובן לא הזכירה את זה שהיא הזיזה את הרכב (למען הסר ספק, היא לא אותתה בזמן שהיא פנתה לכיוון השביל). הגיע אמבולנס בדק אותי ובסוף החלטנו שאני אגיע לבי"ח וולפסון באופן פרטי כיוון שצריך גם לחכות לבוחן תנועה וגם הייתי צריך לחכות לאבא שלי שיבוא לאסוף את האופניים. לאחר כ 15-20 דקות שאני מחכה באיזור, לא הגיע שום בוחן תנועה, כמובן גם שלנהגת לא נשלל הרישיון ללפחות 30 יום כפי שרשום בחוק (כנראה היא הייתה צריכה להרוג אותי או לשתק אותי בשביל שישללו לה את הרישיון). אמרו לי לגשת לתחנת משטרה ולהגיש תלונה (כמובן שעשיתי זאת) וגם לקחתי מהנהגת פרטים לגבי הפוליסת ביטוח שלה וכו'.., כבר הגשתי תביעה (רק צריך לחכות המון זמן כנראה עד שמשהו יפעל במדינה הזאת). אה כן, כמובן גם שהנהגת ניסתה להוציא אותי אשם, היא עוד אמרה שאני לא הייתי זהיר ורכבתי במהירות מהירה מאוד על השביל ואני לא שמתי לב לזה שהיא עולה על השביל (למען הסר ספק, נסעתי במהירות של 15-20 קמ"ש על השביל ויש לי הוכחות לכך) וכמובן גם אמרה לשוטר שיראה איפה הרכב שלה לאחר שהיא עוד הזיזה אותו (ואת זה כמובן היא לא אמרה לשוטר). אני עדיין לא מבין איך אנשים כאלו מקבלים רישיון? לא מסתכלים במראה\מאותתים לפני שלוקחים פניה ועוד על שביל של הולכי רגל?? אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם ילד קטן היה הולך\רוכב על הכביש במקומי, היא הייתה הורגת אותו על המקום. למזלי הגדול אני חי ונושם, אומנם הכאב היותר גדול כרגע הוא הנפשי(לא התאמנתי כבר כ 5 ימים כי אני לא מסוגל פשוט, היא דפקה לי חצי שנה של אימונים רציפים) וגם יש נזק עצום לאופניים (הערכה של כ 20-22 אלף ש"ח שכנראה אני אראה אותם בעוד שנה) אבל זה פשוט לא ייאמן איזה תרבות נהיגה מגעילה יש במדינה הזאת, סבבה, עלית על המדרכה, לא שמת לב שיש רוכב אופניים, לפחות תודי באשמה ואל תנסי להסתיר ראיות, פשוט גועל נפש.