חשבתם פעם

  • פותח הנושא ypog
  • פורסם בתאריך

ypog

New member
חשבתם פעם

מתי ואיך לספר לילד שהוא הגיע בדרך לא קונבנציונלית?
 
בדיוק שלשום דיברנו על זה

הבעל פוחד שזה יעשה להם טראומה אם ניתן להם את התיאור המלא (אמא ואבא הלכו לרופא ושם ערבבו את הביצית של אמא עם הזרע של אבא בצלחת וככה עשינו אתכם). לי נראה שברגע שיעלו השאלות של "מתי ואיך רציתם אותנו" או "למה תאומים", צריך להתחיל להסביר בעדינות. הכל תלוי כמובן בגיל שלהם כשהם יתחילו לשאול. ועוד - אם נתחיל טיפולי פוריות נוספים לפני שהם יתחילו לשאות יתכן שזה יעלה שאלות חדשות.
 

ypog

New member
מקפיצה כי

חשוב לי לשמוע עוד דעות בנושא. פז כבר בן 5.8 ואני מניחה שאוטוטו יתחילו השאלות, אין לי ספק שלא אסתיר ממנו את האמת אבל גם אין לי מושג מה בדיוק אני הולכת לספר לו. אז מה דעתכם???
 
ממרומי גיל החצי שנה של שיר

קשה לי להעריך כיצד תבין וכיצד תתיחס למידע הזה ברור לי , לכרגע, שבעקרון אני אדם שמדבר על הכל ובצורה גלויה מקווה שאוכל להתמיד בכך מצד אחד ושבנותיי תהיינה בנויות לזה מצד שני לא רואה בזה דבר שמתבייש או ולכן צריך להסתיר מצד שני לא כל דבר אומרים ישר ולו רק בגלל המורכבות שלו אקח דוגמא מעולם המתמטיקה עד גיל מבוגר יחסית אתעקש של מספר שלילי אין שורש ברגע שרמת המתמטיקה תתאים אודה ששיקרתי ושיש ככה גם למידע על הטיפולים איזה טעם יש להסביר עלך איקסי שאת שלב ההריון הטבעי עוד לא הסברתי ? אני חושב גם שרמת הפירוט היא פונקצייה של רמת הסקרנות בקיצור, אין לי מושג בגרוש... ליאור
 

יפעתי&

New member
אני חושבת שהכל תלוי ברמת ההבנה

אני לא רואה שום צורך לרוץ ולספר להם שהם נולדו בהפריה וטפולים וכו´ קודם כל שיבינו מה זה הריון ולידה ואיך בכלל באים ילדים לעולם ואולי כשיהיו יותר גדולים (בהרבה - גם שלי בני חמש וחצי) אז נספר להם אבל עכשיו? ציפורים, פרפרים וכו´ וכמובן יש קלטת נהדרת - איך בא תינוק לעולם שמחכה (בשקט...) לרגע המתאים..
 
ובאותו עניין...

איך אני אספר לבת שלי על הפגם הכרומוזומלי שלה? כל הביטוי של הדבר הזה הוא בהקשר של פוריות. כשהיא תרצה להרות, יהיה לה קשה ואולי יהיו לה גם הפלות. אז איך אומר לה? מתי אומר לה? אני מפחדת ליצור בה רגשי נחיתות ושבבגרותה הנושא יקשה עליה ביצירת קשרים עם בני זוג. אני יודעת שזה עדיין מאד מוקדם, אבל הדבר יהיה בוודאי סוגיה רצינית עבורי כשהיא תהיה בגיל ההתבגרות. רחל
 

ligo

New member
נראה לי שרק בעתיד המאוד רחוק

כשמאי תנסה להרות בעצמה (ותצליח בניסיון ראשון אני מקווה) אני אספר לה מה אנחנו היינו צריכים לעבור כדי להביא אותה לעולם. ואז היא תאהב אותנו יותר...
 
אני לא מתכוונת לספר.

אולי בגלל שאמיתי בן זה שונה. (ממילא כל התיק של "איך ילדים באים לעולם" יפול על אבא שלו). רק אם חס וחלילה יהיו לאמיתי ובת זוגתו בעיות פוריות אספר, לא קודם. להורים שלי לקח 4 שנים עד שנולדה אחותי הגדולה, ולא שמעתי את הפרטים המדויקים, עד שידענו שיש לנו בעיה. זה נראה לי הזמן המתאים ביותר, כי לפני כן זה יוכל להלחיץ, לגרום רגשי נחיתות, דאגות מיותרות, או סתם לא לעניין (הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה).
 
אני לא בטוחה שזה נכון.

סליחה על ההתערבות, אבל אולי אם היית מודעת לקשיים שהיו להורייך להיכנס להריון, היית בודקת א עצמך יותר מוקדם ואולי מקצרת לעצמך את התהליך? אני הייתי רוצה לדעת לפני שהייתי מתחילה לנסות.
 
תיקון-ידעתי על הקשיים. לא ידעתי את

הפרטים המדוייקים ומה אמא שלי היתה צריכה לעבור. אז מודעות היתה לי. אני אפילו לא זוכרת ממתי ידעתי על זה, כנראה די מוקדם. בדקתי את עצמי די מוקדם, והתחלנו את התהליך אחרי 7 חודשי נסיונות. אפילו לא שנה. במקרה שלי, הקשיים של הוריי לא ממש רלונטיים לקשיים שלנו, כי אצלנו יש בעיית זרע. ההורים שלי? עברו דרך חתחתים במשך 4 שנים, בדיקות ומעקבים אינספור ובסוף אחותי הגדולה היא ילדת איקקלומין. ומה זה סליחה על ההתערבות? בשביל זה אנחנו כאן, לא? רגשי נחיתות וכו´-כתבתי כי הנושא עלה, לא שיש לי כאלה.
 
אם ככה, אני משערת שגם את תצטרכי

לספר בשלב זה או אחר. אני בטוחה שלא אספר להם את כל הפרטים הקטנים והכואבים, אלא אם כן הם יישאלו, אבל רגשי נחיתות?? מה פתאום! להפך, אני גאה בילדים שלי וגם במאמצים שעשינו להביא אותם לעולם. כמובן שאם היתה לי האפשרות הייתי בוחרת להביא אותם בדרך הנורמלית, אבל זה לא התאפשר ואין לי שום רגשי נחיתות בנושא.
 
רגשי נחיתות? דאגות מיותרות?

לא נראה לי! הכל תלוי איך מספרים ואיזה תחושות מעבירים לילד. ואני דווקא חשבתי אם כבר בכוון של רגשי עליונות...
 

ת ו ת

New member
אין לי תשובה חד-משמעית

אני חושבת על זה המון ובכל פעם משנה את דעתי. תות.
 
אני חושבת שזה לא דבר שמתכננים מראש

כשיגיע הזמן הנכון אז נרגיש ונדע שזה זה. בכלל, גיליתי שבהורות רב הדברים הם כך...
 
אבל ברור לי שנסתפר! אבל כשנרגיש שזה

באמת יעניין אותו והוא יהיה מסוגל להבין. אני לא רואה שום סיבה שלא לספר.... להיפך, אני דווקא מאוד גאה ואני חושבת שאם הוא יבין את המשמעות הוא גם יחוש גאה. לגבי בנך, אין לי מושג מה היכולת והרצון להבין כזה דבר בגילו... עוד לא הגעתי לשם...
 
ypog , אמרת שאת מקפיצה

כי פז עתיד עוד מעט לשאול שאלות תוכלי לספר מה כן שאל עד היום בהקשר למשל האם שאל על ההריון השני האם שאל על חברות שבהריון או על אחים וכולי תודה מראש ליאור
 

ypog

New member
תודה לכולם, נתתם לי

נקודות למחשבה. וליאור, בזמן הנסיונות עם אחותו פז התחיל לשאול ולחקור איך מגיעים ילדים לעולם ובמקביל למה אבא ואמא יוצאים מוקדם בבוקר לבדיקות? היו גם שאלות של "מאיפה יצאתי ומאיפה היא תצא"? וכמובן "איך נכנסנו לשם"? כמובן שקנינו ספרים בנושא והסברנו עד כמה שאפשר בגיל הזה אבל לא נכנסנו לנושא הטיפולים כי לדעתי מוקדם מדי לזה. מדי פעם אני יושבת ותוהה איך בדיוק אני אגיד את זה כשהשאלה תעלה (ולא מתוך בושה, להיפך) כי פז ילד מאד רגיש. כמו שהחברים פה אמרו - אני מניחה שכשיגיע הזמן הנכון, נדע.
 
למעלה