חשד לסוכרת

[חיילת ירוקה]

חשד לסוכרת

שלום,
בן זוגי הינו בחור שסובל מעודף משקל (שוקל כמאה קילו גובה 1.84 מטר)
לאחרונה הוא מתלונן הרבה על עייפות ומשייך אותה בעיקר ללימודים באונברסיטה, למרות שהוא ישן כ-7 שעות שינה בלילה לפחות. שמתי לב שהוא הולך פעמים רבות לשירותים
, גם את זה הוא משייך לשתיית מים מרובה לטענתו. בקיצור, בתחושה שלי הוא בהכחשה, כל פעם שאני מעיזה להגיד לו משהו בסגנון או מבקשת שיבדוק את עצמו.
חשוב לציין שלאמא שלו יש סוכרת כבר 20 שנה, ככה שאני חושדת ודואגת לו מסיבה הגיונית.
רציתי לשאול לעצתכם, ואשמח לשיתופכם, האם לדעתכם סממנים אלו אמורים להדאיג אותי בצדק?
ואיך אני גורמת לו לקחת את זה ברצינות ולבדוק את זה, ולהתייחס לזה באמת ולא לנפנף אותי?
מקווה שיש מקום לשאלות מסוג זה בפורום
בברכת ערב טוב.

 

[תומרונתם]

שלום לך

בוודאי שיש מקום לשאלות כאלו.
&nbsp
שאלת שאלה קשה, ואני מתלבטת איך לענות עליה.
יכול להיות שזו סכרת, ויכול להיות שזה לא - בכל מקרה עודף משקל ועייפות זה משהו שכדאי לטפל בו, בוודאי בגיל צעיר (אני מניחה שאתם בשנות ה-20 כי כתבת שהוא לומד).
אני חוששת שלא תוכלי לעשות שום דבר בלי שזה יבוא ממנו. את יכולה לנסות לשכנע אותו, להסביר לו, לאיים או לבכות - אבל זו החלטה שלו. גם אם התשובה תהיה חיובית, הטיפול בעצמו יהיה שלו. בסכרת, כמו בכל מחלה כרונית אחרת, חשוב מאוד לקחת אחריות עצמית על הטיפול במחלה, והצעד הראשון הוא הרצון להיות מטופל.
&nbsp
וכל הכבוד לך על הרצון לעזור ולתמוך - זה חשוב לפחות כמו המודעות העצמית. באופן אישי אני יכולה לספר שללא בעלי (חבר שלי דאז) והתמיכה שלו, לא הייתי מגיעה לאיפה שהגעתי באיזון ובטיפול בסכרת. או בכלל. אבל זה לא קשור

 

[mrkorr]

שלום לך

כשאצלי אובחנה הסוכרת, כניראה זמן רב אחרי התפרצותה, התסמינים היו כמו שאת מתארת אבל יותר:
עייפות: רוב הזמן אבל בעיקר תחושה של "צמר-גפן" ברגליים.
צמא: כל הזמן, אבל בעיקר אחרי ארוחות שאז הסוכר ממריא.
רעב: בולמוסים של רעב, שגורמים לאכילה מופרזת ועלייה נוספת של רמות הסוכר.
השתנה: לא רק שהרבה בגלל השתייה המרובה, אלא גם מתעורר משינה. מעולם לפני כן, בחיי הבוגרים, לא הייתי מתעורר בגלל צורך להשתין.
שני אנשים שונים שהכירו סוכרת מהבית באופן עקיף, והכירו את התסמינים ייעצו לי להיבדק.
לא ידעתי מאיפה מתחילים...
שאלתי את רופא המשפחה והוא הפנה אותי לחדר האחיות בקופת החולים.
דקירה קטנה באצבע, טיפת דם אחת.
לא צריך לקבוע תור, לא צריך לחכות שבועות לתשובה... מייד במקום רואים על מסך מד הסוכר הקטן את התוצאה.
אצלי היה 422. (מצב תקין הוא בין 70 ל-100 , או עד 120 אם הבדיקה נעשית שעתיים אחרי אכילה)
משם כבר התחיל תהליך של למידה והתאזנות.
ממליץ מאד מאד לא להתנהג כמו ילד מתבגר בשלב המרד וללכת להיבדק מייד.
כמו שהוא לא יזניח למידה למבחן,
כמו שלא יפספס הרצאה חשובה,
כמו שלא יישכח לבדוק תוצאה של מבחן סיסמטר,
ללכת ולבדוק.
מבחינתך, כדאי לך לקרוא מה התוצאות של סוכר לא מאוזן (רמז: עיוורון/קטיעת רגליים/קריסת כליות/היפוגליקמיה).
אם הבחור שלך מסרב להיבדק, והוא אכן סכרתי לא מאוזן, כדאי שתכיני את עצמך לחיים של סיעוד רפואי.

אגב, כסכרתי אין מניעה לנהל חיים רגילים ונעימים ולהקים משפחה בריאה.
אלא שאם אתה לא מאוזן במשך זמן ארוך, כניראה שאתה תפיל עליהם תיק רפואי לא פשוט והתמודדות קשה עם אובדן.
(חני נחמיאס ומשפחתה מדברים על זה בסדרה "6 אימהות").

ועוד אגב, לאחר השלב הראשוני של למידה ואיזון, רבים מרגישים שהסוכרת באה כמתנה: הורדת משקל, פעילות גופנית, אכילה מסודרת.
אתה פתאום מבין כמה שטויות עשית לפני המחלה וכמה החיים יפים וכיפיים יותר אחרי.

בהצלחה.

 

[תומרונתם]

וואו. תודה על השיתוף!

 

[אבא של הגוזל]

יכול להיות קשור לסכרת או למשהו אחר

ויכול להיות כלום.
&nbsp
לבקש מרופאת המשפחה בדיקות דם כלליות ולהמשיך לפי התוצאות משם.
&nbsp
אם מתעצל ללכת לשם, לבדוק סוכר אצל המכשיר של האמא (להחליף דוקרן כמובן) ולראות מה הכיוון בנושא סכרת.