חשוב לי לקבל את דעתכם בנושא

רונית-1

New member
חשוב לי לקבל את דעתכם בנושא

ותודה מראש לכל המגיבים. כתבתי את זה מהקישקע
בפורום אחר וזה בעצם וידוי אישי אמנם בקצת הומור אבל הנושא רציני ביותר, ולא הייתה התיחסות... מכיוון שזה לדעתי נושא חשוב שכולנו במוקדם או במאוחר נצטרך להתמודד איתו אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים על זה. ושוב תודה רונית מחמאות WOW וקבוצת תמיכה כולם מכירים את אפקט או תופעת ה-wow? מי שלא, מדובר בתופעה לאחר הצלחה בפרוייקט או משימה קשה במיוחד, במקרה שלנו ירידה במשקל לאחר שכל חיינו נלחמנו בתופעה אחרת שנקראת יו-יו
כשמתחילים לראות תוצאות מתחילים להשמע בסביבתנו קריאות WOW נדהמות ומתפעלות מההישג שאליו הגענו ומיד מתחילות להשאל שאלות של איך עשית את זה, יהיו מאתנו שיגידו שעשו דיאטה או סופסוף התחילו לעשות התעמלות ויספרו בשבחה של הפעילות הגופנית משולבת הדיאטה המוצלחת, ויהיו מאתנו שיגידו בפשטות שעשו ניתוח קיצור קיבה או טבעת שמגבילה את האכילה. התגובות על האמירה הראשונה הן WOW נוסף עם בקשה לקבל את התפריט של הדיאטה המדהימה ופירוט של הפעילות הגופנית המומלצת עם קריאות לחברים הנמצאים בקרבת מקום לראות את הפלא השביעי מה שמוסיף עוד WOWים. לעומת זאת התגובות על האמירה השניה הן מעורבות אבל בעיקר שומעים את המילה אאאאאאההה בטח, הניתוח לקיצור או הגבלת קיבה נתפס בעיני הציבור כניתוח פלאים משאת נפשו של כל שמן, ניתוח ללא כל מאמץ וירידה מהירה במשקל. כל תגובה שמקבלים היא מצויינת ותורמת להמשך ההצלחה בירידה במשקל, אבל אליה וקוץ בה, גם ה-WOW הזה נפסק מתישהוא אחרי שכולם יודעים כבר שהצליח לי וראו אותי עם הבגדים החדשים והתספורת החדשה ואפילו עם החבר החדש. כך נפסקים להם ה-WOWים פתאום, אני שיודעת כמה התאמצתי להגיע ליעד הזה הבנתי שה-WOW לא ימשך לנצח למרות שיש לי צורך עצום ב-WOW על הבוקר מיד כשקמים וצריכה גם WOW לצהריים והכי WOW בערב כשיוצאים. עם המחסור ב-WOWים מתחיל רפיון נפש ויש חשש עצום לזלילות לא מבוקרות בשעות מאד מאוחרות ולאכילה לא מבוקרת של אסורים למיניהם כי האוכל נתפס בעינינו כסם מרגיע לגוף ולנפש במילים אחרות אפשר להוציא את השומן מהגוף אבל לא מהראש או שמן נשאר שמן ואז נזכרים שיש עוד הרבה אנשים כמוני שעשו בדיוק אותו דבר ומתמודדים עם הבעיה של המשקל מידי יום ובדיוק כמוני הם רוצים את ה-WOW שלהם, הם היו הראשונים שקראו לי WOW ותמיד אהיה WOW בשבילם כי רק שמן מבין לליבו של שמן אני שמנה וכנראה לצערי אשאר שמנה בראש לפחות לנצח. כדי שחלילה השומן בגוף לא יחזור והוא ישאר בתחומי הראש בלבד אני כאן חוזרת לאחר העדרות ארוכה, לתמוך וגם לקבל תמיכה כי לרדת במשקל זה קל יחסית, הקשה מכל הוא לשמור על ההישג. בברכת WOW ענקית לכולכם חברים וותיקים וחדשים המשיכו כך, בהצלחה לכולנו. רונית
 

צפרדעית

New member
היי רונית...

ראשית אני שמחה שחזרת לכתוב אצלנו לדעתי ה-WOW היחיד שאת צריכה לשמוע זה את קריאת ה-WOW בכל פעם שאת מביטה על עצמך במראה... הסביבה מתרגלת לשינויים וכך גם אנחנו אבל אל תשכחי אפילו לרגע אחד את ההצלחה הנפלאה שלך תעריכי אותה בכל בוקר מחדש תשמחי בשינויי ותקפידי לשמור על ההשגים זה נכון שאנחנו כבני אדם מחפשים חיזוקים חיצוניים אבל החיזוק הטוב ביותר שיכול להיות הוא החיזוק העצמי... שיהיה לך רק טוב צפרדעית
 
הי רונית../images/Emo141.gif../images/Emo143.gif../images/Emo142.gif../images/Emo140.gif

מכיוון שכתבת מהלב ואמיתי....... אנסה לענות גם כן מהבפנוכו של הבפנוכו....... כן, אנחנו שמנים...שמנים במנטליות כנראה. וכנראה שבנוסף לירידה המדהימה שכל אחד מאיתנו צריך לעבור - אנחנו חייבים חייבים חייבים לשנות צורת חשיבה. אני ראיתי אותך במפגש שהיה באזריאלי....... הייתי בהלם אמיתי......... כנראה שעברנו ניתוחים שונים אבל לדעתי זה ממש ממש לא משנה. לפני שמונה וחצי שנים עברתי את הנתוח שהיה מאד פופולרי אז.... רזיתי נהדר ויחסית לאיך שאני מרזה כיום - ממש ממש מהר.(אז לא חשבתי ככה) בתוך 8 חודשים רזיתי 40 ק"ג......... נכנסתי להריון ושמנתי את הכל + בזמן ההריון ולאחריו. אני מאלה שכשאומרים להם את המילים "דיאטה" או "דיאטנית" הם ישר מרגישים רעב היסטרי לאוכל סיני + עוגת קצפת + השוקולד הכי יקר ומשמין..... בקיצור.....שמנה אמיתית. לכן הפעם החלטתי כמה דברים.... 1. אני ממש ממש לא בדיאטה
2. אני הולכת לעשות את זה בהרבה שנים.............(יענו לרזות את כל מה שאני צריכה ב- 3 או 4 שנים. היום, אחרי שמונה וחצי חודשים מהניתוח רזיתי "רק" 20 ק"ג. (אני יודעת כי הייתי בוולפסון עם יונה שעשה ביום ראשון את הניתוח ונשקלתי) בשיחה שהיתה לי עם ד"ר דיין פלטתי שאני מרזה ממש לאט - וכשהיא שמעה כמה - קיבלתי המון מחמאות כי לטענתה - רק ככה ניתן להצליח. רונית, כנראה שאנחנו השמנים צריכים להפנים את הדברים יותר זמן. כנראה שמראש אני לא רוצה את הוואוו של כולם. (אני קצת שקרנית כנראה.....כי היום הייתי במתאים לי ועלו עלי חולצות במידה 3 שלהם - ממש לא להאמין) ואני ממש נהנת כשאומרים לי וואוו אבל בהרבה מקרים נראה לי שזה ממש סתם וגם אם נאמר מכל הלב אני לא רוצה שימשיכו להגיד לי את זה כי אני ממש ממש לא רוצה להפוך את ההתעסקות בדיאטה ובאוכל לעיסוקי חיי. אני רוצה פשוט לחיות אני רוצה שהאוכל יהווה חלק מהחיים ושהחיים שלי לא יסתובבו סביבו. טוב, זהו הנאום הסתיים שבת שלום אורית
 

נושנושי

New member
כמה שזה נכון רונית../images/Emo39.gif

גם לי קורה דבר דומה שכולם פתאום מתחילים להחמיא אבל ברגע ששומעים שעברתי ניתוח הם קצת נסוגים לאחור הם פשוט לא מבינים שהניתוח זה רק כלי עזר ולא זה שעושה את הדיאטה במקומינו רק שהפעם בניגוד לשאר הדיאטות שעשיתי כול חיי אני לא מרגישה בעונש אלא מנסה לחשוב שזה שינוי אורח חיים אפילו אם בא לי לאכול משהו שאסור וקצת משמין אז אני לא אוסרת על עצמי אלא אוכלת ממנו אבל מעט ולא טורפת ממנו בכמויות והפעם אני לא יודעת אלא אני בטוחה אני מרזה בשביל עצמי בלבד לא בשביל אף אחד
 

zoei1

New member
היי רונית

אצלי זה הפוך... כל פעם שאני מקבלת מחמאה אני מרשה לעצמי לזלול קצת... קורה לכם?
 
wow

אני דוקא לא אוהבת לשמוע את המחמאות - הן מביכות אותי. אז אני אומרת תודה וזהו. לגבי הניתוח - כל מי שהחמיא לי עד כה ידע כבר שנותחתי. ועצם התגובות על זה שנותחתי: להפתעתי מרבים שמעתי דוקא "כל הכבוד!". ומאחרים: "זה ניתוח קשה מאד, לא?" והיו גם רבים שסיפרו על מכרים שלהם שנותחו ורזו. וגם - נותחו, רזו והשמינו... לגבי ה- WOW - אני מידי פעם אומרת לעצמי WOW. מספיק לי. שלומית.
 

sure16

New member
שלום רונית../images/Emo42.gif

בסוף, מכל חבורת ה"עיטים" היושבת על העץ ומחכה ברעבתנות ל"פיגר" כמה נישארים חברים באמת?אני שומעת את נימת הWOW וגם שומעת את ריחשי ליבם:"נו כבר,מתי היא תעלה חזרה שנוכל שוב לרכל עליה בצורה עסיסית..." הכל רונית ברוח טובה,ואותי אין לקחת ברצינות ייתר,אבל מכל הלב אני מאחלת לך שרק אחד יגיד לך WOW השכם וערב והשאר יאהבו אותך איך שאת ויפרגנו לך תמיד.שרה
 
למעלה