סגור, חתום
דרך מעניינת עשתה המילה הקטנה "סתם":
המובן המקורי הוא "לסגור, לחתום, לאטום, לפקוק": וְכָל-הַבְּאֵרֹת ... סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר (בראשית כו); וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן (דבה"ב לב), ז"א פעולה פיזית של סכירת מקור מים באבנים וכד'.
יתכן כי סת"ם קרוב לשורש הנדיר שת"ם (שין שמאלית) שמופיע בסיפור בלעם: נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן (במדבר כד), אם כי שם נראה כי המובן הוא בעצם "פקוח עין"... יש גם מופע קרוב יותר במשמעותו: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי (איכה ג) - הרקיע נאטם לתפילותיי.
המופע באיכה הוא חלק מהתהליך המוכר של הרחבת המובן מהמוחשי למופשט: וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן, כִּי לְיָמִים רַבִּים (דניאל ח) - במילים מודרניות, "סתום את הפה" ואל תספר מה ראית...
מכאן התפתח המובן לדבר נסתר, לא ידוע, מכוסה: כָּל-סָתוּם, לֹא עֲמָמוּךָ.(יחזקאל כח)
את השלב האחרון בחילופי המשמעות אביא ישירות
מויקימילון: אמר רבי עקיבא: סתם משנה - רבי מאיר היא... כלומר: משנה, שלא נאמר מיהו מקור הציטוט שבה - מקורה כנראה בדברי רבי מאיר.
סגור, חתום מכוסה > נסתר > לא ידוע > לא מוגדר > לא מיוחד > סתאאאאם