מסכימה איתך במשפט האחרון
רק שזה הופך להיות כבר יותר מידי שיטחי וזול בשנים האחרונות. מאין פסיכולוגיה בגרוש. אני מתחברת לאמירות האלה וחושבת שהם נכונות ואמיתיות ומשתדלת לזכור אותם גם בחיים. רק שכשהחיים שלך עמוק בתחתית, האמירות האלה מצטיירות כ'קליפת השום'. לא יודעת איך להסביר את זה, אבל יש בזה משהו שמרגיש לי לפעמים כאילו הוא מבטל את כל הרוע והכאב בעולם.. בגלל זה אני אוהבת ציניות..
יש בה משהוא יותר כנה ואמיתי לחיים. והשיר שהבאת לכאן, של יהלי סובול, הוא דוגמא טובה למה שאני מנסה לומר כאן.