נראה שהריח היה אמצעי קישור ממשי
בין האל לבין העם, כמו גם הזביחה עצמה, נראה שבני ישראל יחסו לאלוהיהם תכונות אנושיות ממשיות בניגוד לאלים האחרים, "ועבדתם-שם אלוהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון" כלומר, אלוהי ישראל, בניגוד לאלוהים אחרים, כן רואה, שומע, אוכל ומריח מה שמעניין מניין שאבו העברים את האמונה שאלוהיהם שונה כל כך מאלוהי העמים השכנים, למישהו יש רעיון?