קשה לי להעיד על בריטניה, אם כי כנראה שהבעיה זהה
והבעיה בשורש היא הצורה שבה בונים את התשתיות: העיר אחראית על החלק שלה, והמדינה או חברה ארצית אחראית על כל השאר, וניגוד העניינים הזה (יחד עם חוסר תיאום פיליטי במדינה וכו') יוצרים לפעמים בעיות מהסוג הזה.
אבל אין קשר בין אי־התאמת תשתיות בגלל מחסור ברצון או בתקציב סביר (או שניהם), לבין אי־התאמת תשתיות עקב חוסר יתכנות כללית (למשל עקב עלות בלתי סבירה, חוקת המדינה או חוקי הפיזיקה). אתה דיברת בשרשורים קודמים על המקרה השני בלבד, כאשר בכתבה מדובר במקרה הראשון. אז כמו שכתבתי: "הרבה יותר זול לבנות את התשתיות האלה באזור צפוף מאזור דל־אוכלוסין". אין כאן שום בעיית יתכנות, פשוט לערים מסוימות לא הייתה מודעות לבעיה, או תקציב מספק, או "סתם" עניין של רצון פוליטי (בארה"ב זו הסיבה העיקרית למצב התשתיות העגום). במילים אחרות, כשיש ציפוף אוכלוסיה, ניתן לשפר את תשתיות הביוב. לא שמעתי אפילו על מקרה אחד במערב שזה לא היה אפשרי. ובארץ נושא הביוב דווקא מטופל היטב, עד כמה שידוע לי.
לגבי לימודים אקדמיים מסודרים, אם כבר העלית את זה: הלימודים האקדמיים שלי הם במתמטיקה ומדעי המחשב, ואני יכול להגיד לך שהרבה בעיות של תשתיות ותכנון נובעות מחוסר הבנה בסיסית במתמטיקה אצל גורמים מסוימים (אבל לא כולם!) בכל הדרגים, ממקבלי ההחלטות והלאה. למשל חוסר היכולת להבין את הנזקים של אי־בנייה, בנייה בצפיפות נמוכה, אי־בניית מתע"ן ועוד. למעשה מדובר בבעיות השוואה בין מספרים בסדרי גודל שונים, זה חומר של בית ספר. אפילו לא דורש לימודים אקדמיים. אבל לבעיות כמו ייעול זרימת התנועה וכו' כבר כן צריך לימודים אקדמיים
דווקא לומדים נושאים כאלה בתואר למדמ"ח, מקווה שגם בתכנון ערים.