חשיבות שמירת השטחים הפתוחים

ש מים

New member
חשיבות שמירת השטחים הפתוחים

אינו רק בכל הנוגע ל-"רווחת האדם", אלא גם לכלל החי והצומח בעולם. והכל נכלל בהגדרה: "המגוון הביולוגי". המגוון חשוב לא רק "להצלת הפרפרון הירקרק", כדברי הלעג שמטפטפים לנו הנדלניסטים "האפורים" למיניהם, אלא יש לו חשיבות לעצם בריאותנו וחיינו, שהינם האבני דומינו.
 
ברוו

 
מה קורה ברגע שאין יותר שטחים פתוחים

שאלה שהיא מסקרנת אותי -
מה קורה בעיר מתוכננת שלפתע נמכרים כל המגרשים
בשכונה חדשה ? ................
 

ש מים

New member
מה הבעיה?

מטרת התכנון היא להגיע למימוש. אם זה בניה/איכלוס ואם זה פיתוח תשתיות ושטחים ציבוריים. "מגרשים מלאים" פירושו (בתיאוריה): עמידה במטרות.
 

משה12333

New member
קורים מס' דברים:

1. הורסים מתחמי עסקים נמוכים או מתחמי בתי רכבת נמוכים כדי לבנות במקומם מגדלים.

2. הורסים קוטג'ים ו-וילות בשכונות ישנות של בתים צמודי קרקע כדי לבנות במקומם בניינים נמוכים.

3. משנים את ייעוד הקרקע של השטחים החקלאיים ששייכים לעירייה לשטחים לבנייה. במקום פרדסים, מטעים, חממות, שדות, צומחים מגדלים.

4. מספחים לעיר שטחים סמוכים בגבולותיה, שטחים ששייכים למדינה או לרשות מקומית סמוכה.

5. המדינה מאשרת לעיר לבלוע לתוכה קיבוצים ומושבים ששוכנים בגבולותיה וכך חבריהם הופכים בין לילה למיליונרים כי אדמותיהם החקלאיות הופכות לאדמות לבנייה עירונית.

יש לך דוגמאות לצעדים האלה בכל עיר במדינת ישראל.

 
ואם יש לך מושב/קיבוץ בתוך עיר ?

קיבוץ רמת רחל נמצא היום ממש בתוך העיר ירושלים.
מצד שני - זה יכול להיות רעיו נהדר להקים ישוב חקלאי באמצע העיר
 

משה12333

New member
כשהקיבוץ הוקם, הוא היה בסוף העולם. העיר התחילה לסגור עליו

מכל כיוון ואז הוא נהפך להיות לקיבוץ בתוך עיר.

זה קורה בכל הארץ. טבעה של עיר היא לגדול בלי סוף על חשבון שכניה הקטנים.

בפ"ת, היה את קיבוץ גבעת השלושה ואז העיר גדלה וסגרה עליו מכל כיוון. לחברי הקיבוץ לא היתה ברירה אלא לעבור למיקום חדש מחוץ לעיר, בין פ"ת לראש העין.

הקיבוץ באמת הוקם על גבעה, כשם הקיבוץ. הגבעה נמצאת היום בתוך פ"ת ומשמשת לבית אבות ענק שממש בנוי כמו קיבוץ עם מדשאות ושבילים ביניהם שנעים בהם עם קלנועיות ורכבים חשמליים זעירים לצרכי תחזוקה.

 
פתח-תקווה כמו הוד-השרון

פתח-תקווה בלעה כמה מושבים גם :
" תל נטע , עין-גנים " ועוד איזה כפר ערבי
 

משה12333

New member
לא רק פ"ת והוד השרון אלא כל עיר בעולם. העיר תמיד מתחילה

כישוב קטן ואז היא גדלה בהתמדה ובולעת את כל סביבותיה.

תמיד מנסים להגן על השטחים שמסביב לעיר (ביצות, דיונות, חופים, שדות, פרדסים, הרים, גבעות, גנים לאומיים) אבל תמיד העיר מנצחת ובולעת אותם לתוכה.

כי רוב תושבי כל מדינה היום הם עירוניים.

כי השלטון בכל מדינה היום מורכב מעירוניים.

 
טוב ש-הזכרת את אשדוד


הדיונה הגדולה דווקא ניצלה לאחר כמה מחאות ..............
עכשיו התחילו לבנות בדיוק באזור הצפוני מחוץ לעיר על יד המושבים
ועל היד הריח של בתי הזיקוק
 

משה12333

New member
גם אם יכריזו על הדיונה הגדולה כעל שמורת טבע או גן לאומי,

גורלה כבר נחרץ.

כי אין ברירה אחרת.

אתה צריך ללמוד ממקרי עבר ולהבין שהערכים משתנים לפי הצורך. הסמל לכך הוא הקו האדום של הכינרת.

 

משה12333

New member
מתקני ההתפלה הם כמו תחנות הכח. הקיימים יורחבו וחדשים ייבנו

תמיד כי צריך לספק מים לאזרחי ישראל, לפלסטינים ולממלכת ירדן.

נגמרו הימים המאושרים של הכינרת, של מי התהום ושל הגשמים.

ארץ ישראל היא אזור מדברי ומדינת ישראל מתמודדת עם מצב חדש זה בהצלחה רבה ואפילו מספקת מים לשכנותיה.

 
למעלה