חשיפה אישית משעשעת לכאורה../images/Emo9.gif
מאחר והפורום הזה הופיע בדף הראשי של האתר החלטתי לשתף אתכם במשהו נורא משעשע שקשור אליי(וגם לדויד ברוזה)..זה הולך להיות ארוך קצת 
מגיל 14 עד 17 בערך הייתי מאוהבות קשות בדויד ברוזה(היום אני בת 24),הוא היה ממש האליל שלי,כמו שיש כמעט לכל נער ונערה מתבגרים ..כל חבריי וחברותיי ללימודים היו עסוקים בטייק דייט וכל מיני להקות בנים חדשות ורק אני ,בחרתי לי דמות מבוגרת יחסית (אבל שווה אין ספק) להתאהב בה..כל מי שהכיר אותי ידע..שכל פעם שיש פיסת מידע על דויד בתיקשורת ואפילו סתם השם שלו הופיע כחלק מאיזה משהו שולי בכתבה כבדרך אגב ,היו גוזרים ומביאים לי..שלא נדבר על תמונות,כתבות,מכתבים למועדון מעריצים והופעות בטלויזיה (התחלתי בעיקר בגללו לנגן על גיטרה)..הכל עד היום נמצא אצל ההורים שלי מתוייק בצורה מסודרת בקלסר ענק ואפילו הקלטתי קטעים שונים שהיו באותה תקופה בטלויזה (אצל דן שילון וכל מיני ) בוידאו..וכמובן קניתי את כל הדיסקים,(גם באנגלית)הדפסתי חולצה(שאני מודה שלבשתי אותה רק פעם אחת מטעמי חיסכון בפאדיחות) בהופעה שלו בקיסריה.אוסף מכובד מאוד הייתי אומרת. כעבור שנתיים בערך,הגעתי לכיתה י' ושם הכרתי תלמידה חדשה שהגיעה לארץ אחרי תקופה ארוכה של שהייה עם משפחתה בארה"ב,ניו ג'רזי,שאני כמובן ישר אמרתי לה.."אהה גם דויד ברוזה גר שם",כי הרי ידעתי עליו הכל..ואז היא אמרה לי.."מה,את רצינית?,הבת שלו החברה הכי טובה שלי" (מורן)..מאותו רגע הרגשתי שאני בשוק טוטאלי..היא סיפרה לי שהיא היתה אצלהם בבית שם והיא מכירה אותם ממש טוב..וכולי מתמוגגת וקורנת מאושר שיש לי איזשהו קשר ,גם אם מאוד לא ישיר,אליו אח"כ הפכנו לחברות טובות (לא בגלל זה) והיא אמנם ידעה שאני מתלהבת מכל הסיפור אבל לא טרחה להגשים לי את החלום דאז..אבל זה לא הפריע לי כי פחדתי לגרום לפנטזיה שלי להתגשם ולהרוס לי אותה ..הייתי מעריצה פסיבית יחסית אבל טוטאלית...זאת היתה תקופה מאוד נחמדה-עד היום לפעמים ההורים שלי אומרים לי בחצי צחוק..רותם הנה דויד ברוזה בטלויזה וזה הפך להיות מעין זיכרון חמוד שמעלה חיוך בכל סיטואציה כזאת..היום,אני עדיין נהנית לשמוע אותו,ומרשה לעצמי אפילו לבקר יצירות שלו בצורה אובייקטיבית (ולא עיוורת) ולהגיד שיש חלק שאני פחות אוהבת..תהליך לא פשוט היום,בגיל 24 ,שנים אחרי התקופה המתקתקה הזאת..אני נהנית להזכר בה ולראות שיש אנשים שחווים את אותה התחושה בגיל שבו אני הייתי אז אז תודה רבה שהעלתם בי חיוך מוקדם בבוקר ולהזכר בנוסטלגיה נעימה אוהבת, יען
מגיל 14 עד 17 בערך הייתי מאוהבות קשות בדויד ברוזה(היום אני בת 24),הוא היה ממש האליל שלי,כמו שיש כמעט לכל נער ונערה מתבגרים ..כל חבריי וחברותיי ללימודים היו עסוקים בטייק דייט וכל מיני להקות בנים חדשות ורק אני ,בחרתי לי דמות מבוגרת יחסית (אבל שווה אין ספק) להתאהב בה..כל מי שהכיר אותי ידע..שכל פעם שיש פיסת מידע על דויד בתיקשורת ואפילו סתם השם שלו הופיע כחלק מאיזה משהו שולי בכתבה כבדרך אגב ,היו גוזרים ומביאים לי..שלא נדבר על תמונות,כתבות,מכתבים למועדון מעריצים והופעות בטלויזיה (התחלתי בעיקר בגללו לנגן על גיטרה)..הכל עד היום נמצא אצל ההורים שלי מתוייק בצורה מסודרת בקלסר ענק ואפילו הקלטתי קטעים שונים שהיו באותה תקופה בטלויזה (אצל דן שילון וכל מיני ) בוידאו..וכמובן קניתי את כל הדיסקים,(גם באנגלית)הדפסתי חולצה(שאני מודה שלבשתי אותה רק פעם אחת מטעמי חיסכון בפאדיחות) בהופעה שלו בקיסריה.אוסף מכובד מאוד הייתי אומרת. כעבור שנתיים בערך,הגעתי לכיתה י' ושם הכרתי תלמידה חדשה שהגיעה לארץ אחרי תקופה ארוכה של שהייה עם משפחתה בארה"ב,ניו ג'רזי,שאני כמובן ישר אמרתי לה.."אהה גם דויד ברוזה גר שם",כי הרי ידעתי עליו הכל..ואז היא אמרה לי.."מה,את רצינית?,הבת שלו החברה הכי טובה שלי" (מורן)..מאותו רגע הרגשתי שאני בשוק טוטאלי..היא סיפרה לי שהיא היתה אצלהם בבית שם והיא מכירה אותם ממש טוב..וכולי מתמוגגת וקורנת מאושר שיש לי איזשהו קשר ,גם אם מאוד לא ישיר,אליו אח"כ הפכנו לחברות טובות (לא בגלל זה) והיא אמנם ידעה שאני מתלהבת מכל הסיפור אבל לא טרחה להגשים לי את החלום דאז..אבל זה לא הפריע לי כי פחדתי לגרום לפנטזיה שלי להתגשם ולהרוס לי אותה ..הייתי מעריצה פסיבית יחסית אבל טוטאלית...זאת היתה תקופה מאוד נחמדה-עד היום לפעמים ההורים שלי אומרים לי בחצי צחוק..רותם הנה דויד ברוזה בטלויזה וזה הפך להיות מעין זיכרון חמוד שמעלה חיוך בכל סיטואציה כזאת..היום,אני עדיין נהנית לשמוע אותו,ומרשה לעצמי אפילו לבקר יצירות שלו בצורה אובייקטיבית (ולא עיוורת) ולהגיד שיש חלק שאני פחות אוהבת..תהליך לא פשוט היום,בגיל 24 ,שנים אחרי התקופה המתקתקה הזאת..אני נהנית להזכר בה ולראות שיש אנשים שחווים את אותה התחושה בגיל שבו אני הייתי אז אז תודה רבה שהעלתם בי חיוך מוקדם בבוקר ולהזכר בנוסטלגיה נעימה אוהבת, יען