חשיפת מחלה בזמן טראומה

חשיפת מחלה בזמן טראומה

אכן טראומה נפשית או פיזית, בכוחה לחשוף מחלות סמויות, כמו סכרת,פסיכוזה ועוד רבות מהמחלות האוטואימוניות. אבל הקשר בין דכאון לירידה מנטלית הינו ידוע וקורה בכל גיל,אז הקשיים המנטליים הפיכים לרוב עם הטיפול היעיל בדכאון. אצל קשישים, הדכאון בפני עצמו הימו גורם סיכון ידוע לאלצ׳, לכן תמיד מנסים קודם לטפל באופן ״אגרסיבי״ בדכאון לפני שמחליטים שאכן החלה דמנציה. הטיפול בדכאון דורש התיחסות משולבת,גם לפעמים מספר תרופות במקביל,פסיכותרפיה (גם לקשישים), ועד לנזעי חשמל מאוד יעילים לדכאונות קשים אצל מבוגרים,ועם מעט סיבוכים.
 

xfwind

New member
דוקטור, אני רק הערה - תלמד לשרשר -

זאת אומרת לכתוב את ההודעות שלך (שאינן הודעות חדשות אלא תשובות/תגובות להודעות של גולשים אחרים).

בהערכה

 
אם מותר לי להרחיב את דברי ידידי

כשאתה כותב הודעה חדשה מקורית אתה צריך ללחוץ על "הוספת הודעה" כפי שודאי עשית עם ההודעה האחרונה. אבל כאשר אתה רוצה להגיב על הודעה של מישהו אחר, אתה צריך להשאיר את הודעתו פתוחה וללחוץ למטה על "הוספת תגובה" כפי שידידי ואני עשינו כרגע. לאחר מכן יש ללחוץ על "פרסם". ממילא כל אחד יכול לראות ולקרוא את התגובה. שיטה זו שומרת על היררכיה נכונה של אותו "שירשור" ומאפשר לקרוא הכל באופן מסודר.

טוב, זה סימן שאינני דמנטי למרות שאני בן 85, לא אוהב תשבצים, ומסיבה פיזית כמעט לא הולך מזה זמן רב. אני משוכנע שאם מחר או בעוד שניה תתגלה אצלי דמנציה, זה לא בגלל התשבצים וההליכה.

באשר לדפרסיה, אכן לאשתי היתה בשנים הראשונות דפרסיה שטופלה, ולא מנעה את הדמנציה. תמיד אפשר להגיד שהטיפול עיכב את הדמנציה אבל אין שום הוכחה אמיתית. לכן אם לזקן (אני שונא את המילה "מבוגר" לאדם בגילי) וגם לצעיר יש דפרסיה, ודאי שצריך לטפל בה ע"מ להקל עליו, אבל לא לשגות באשליות שזה ימנע או יעכב דמנציה, אם זו התחנה הבאה שלו.
 
למעלה