כן, יש מה לעשות
על פני הדברים, מדובר על פגיעה בפרטיות, שהינה גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית, ועוד את מתארת מעשה של איומים שמהווה עבירה פלילית ואולי אפילו סחיטה באיומים (לא הסברת בהודעתך מדוע הוא עושה את המעשים האלה ומה הוא רוצה להשיג, זה חייב בדיקה).
סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981, קובע מהי פגיעה בפרטיות:
2. פגיעה בפרטיות מהי
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
דווקא סעיף קטן (5) שנראה הכי רלוונטי, הוא בעייתי, היות והחבר לשאעבר הוא הנמען והמכתב פורסם ברשות הנמען.
אבל יתכן שחלופות אחרות חלות, למשל סעיף קטן (9).
אי לכך יש מה לעשות. מומלץ לפנות לעו"ד בעל ידע וניסיון בנושא הגנת הפרטיות, שיבחן ביחד עם הנפגעת את השאלה האם ניתן במקרה זה להתחיל בכתיבה ושליחת מכתב אתראה לפוגע, וניסיון להגיש תלונה למשטרה, או שהוא רציני והולך לפרסם ואז יש צורך בהגשת בקשה דחופה לבית המשפט, להוציא צו מניעה זמני במעמד צד אחד ולאחר מכן צו קבוע.
כמובן שיש לבחון בכל מקרה הגשת תביעה לפיצויים בקשר למעשה שכבר נעשה (פרסום בין חברים).
