חששות וספקות לפני שרוול

בונבון58

New member
חששות וספקות לפני שרוול

אחרי הריונות עם סכרת קשה מאוזנת באנסולין. הריונות שבאיזשהו מקום עצרו לי את החיים ומנעו ממני להתפתח מבחינה אישית.
עם עודף משקל של 40 ק"ג . יורדת באופן עצמאי ועולה במשקל שוב במהלך ההריון. מתכננת בעזרת ה' עוד ילדים.
אבל רוצה להקל על החיים קצת. שההריון יהיה יותר קל. למנוע סיכון לסכרת בעתיד- מה גם שהמדדים עלו - טריגליצרים כולסטרול וגלוקוז במצב טרום סכרת.
בהריון- אוכלת מתוך רעב מטורף בלתי ניתן לשליטה. מחוץ להריון רוב האכילה היא אכילה רגשית. אבל גם כשאני עושה בדיוק מה שהדיאטנית אומרת איפשהו אחרי 10 -15 ק"ג אני נעצרת
ולא יורדת עוד.

עכשיו אני לפני ועדה . אמורה להיות מנותחת אצל סקרן. ואני מתה מפחד, כולי אכולת ספקות אם אני בכלל בכיוון הנכון.
כי נכון סכרת זה לא כיף. להיות שמן זה לא כיף, זה מגביל זה הורס את החיים וניתוח שרוול הוא כלי עזר לשינוי אבלללל
כשאני קוראת בפורומים אני מבינה שיש לכך מחיר שעכשיו אני נכנסת לניתוח בריאה ואחר כך אולי יהיו תופעות לוואי וסיבוכים ולמה להכניס את עצמי לכל זה?!
אני רואה שזה יכול לגרום לאבנים בכיס מרה וכריתת כיס המרה, לדליפות, לחוסרים בויטמינם בברזל, לחולשה.
ואני עם ילדים קטנים מאוד ללא עזרהשל אף אחד. בעלי לא תומך בתהליך בכלל. לא יודעת אפילו אם יהיה מישהו לצידי במהלך הניתוח והאישפוז.
אני עוד מתכננת לטרוף את העולם השנה הזו- ללמוד ולעבוד מה שלא הספקתי עד עכשיו בגלל הלידות ואולי לקחתי על עצמי יותר מידי אבל בכל זאת אני לא יכולה לחכות כי אני לא כזאת צעירה כבר.
כשאני שואלת רופאים הם מרגיעים שזה תהליך רצוי שזה ניתוח פשוט, מצד שני שומעת על אנשים מוכרים בסביבה שעברו ניתוח והם עם סיבוכים- לאחת קיצרו יותר מידי את הקיבה והיא בסכנת התייבשות - זקוקה לעירוי יומיומי,
לאחד שכחו מד חום במהלך הניתוח והוא חצי שנה בילה באשפוז בבית החולים וכו'.. יש הרגשה שהרופאים גם מדברים מתוך איזשהו אנטרס מסויים. במיוחד המנתחים עצמם וזה איפשהו פוגע גם באימון.
אני קוראת על אנשים שעלו במשקל גם לאחר הניתוח ותוהה אם שווה בכלל לעבור את ההליך הזה עם כל ההשלכות שלו. אולי שווה בכלל לעבור כבר ישר מעקף ולהגביר את הסיכוי לשמור על משקל נמוך?
השאלה איך גם אתגבר על הרעב הרגשי ואם ההריונות לא יהרסו לי את השרוול- בגלל רעב בלתי נשלט.
אני תוהה אם אוכל להסתדר ללא עזרה עם הילדים ואוכל להשלים כל מה שתכננתי לשנה הזאת.
ושאלת השאלות מבחינתי האם בהכרח אמנע סכרת הריון נוספת או סכרת הריון בעתיד.

אשמח לשמוע מנסיון של אחרים. דברים אמיתיים - גם רעים וגם טובים שיעזרו לי בהחלטתי . ואם היתה כאן מישהי באותו מצב שעברה לאחר מכן הריונות אשמח לשמוע מנסיונה שבעתיים.

תודה ובהצלחה לכולם. ליבי תבורכי על הפורום הנפלא.
 

בונבון58

New member
אין לאף אחד/ת תובנות/ המלצות / אזהרות מנסיון?

אני כבר מוטרפת מרוב מחשבות ולא יודעת מה לעשות.
 

מרים 882

New member
תקראי הרבה בפורום גם אחורה....

על עצמי-אני 3 שנים אחרי שרוול ובשנה האחרונה חושבת
המון על עוד ילד.
ומפחדת לעלות המון במשקל והפחד הזה מונע ממני
להחליט על לנסות.
ראיתי נשים אחרי שרוול שעלו הרבה בהריון ונשארו
עם עודפים.
ראיתי נשים ששמרו עלו במינימום וחזרו למשקל שלפני ההריון.
 

גלית 1967

New member
קראתי את החלק הראשון -ולדעתי האישית


הסיכוי שיקרה לך משהו ממחלות נלוות להשמנה גדול יותר מאשר שיקרה לך משהו בניתוח.
יש הרבה נשים שנכנסו להריון אחרי ניתוח כזה או אחר ושרדו לספר את זה.
ובכלל למה לחשוב שלילי? ולחשוב על סיכונים שוקים אחד ל? כמו המד חום וכאלה? אם היית עושה את זה כל כל דבר בחיים לא היית יוצאת מהבית-כי גם לחצות את הכביש במעבר חצייה זה מסוכן.
בקיצור בתור מי שהיתה נגד -בגלל אלף ואחת סיבות-ואני כבר שנה וחודש אחרי ומברכת בכל יום על השכל שנכנס בי-אני מאחלת לך מעל הלב שתגיעי לתובנות עם עצמך-כי הכי חשוב שזה יבוא ממך ושיהיה לך המון המון בהצלחה
 

ליבי3617

New member
היי בונבון

קודם כל יש לי שאלה אלייך... לגבי ההריונות. את כותבת שהם עצרו לך את החיים. את באמת רוצה עוד עכשיו?
תצטרכי להחליט מכיוון שהריון לא מומלץ שנה אחרי הניתוח בגלל הירידה הדרסטית במשקל ובאיכות התזונה.

חשוב לי להדגיש שאחרי הניתוח אנחנו אנשים רגילים לגמרי. הניתוח הוא קביים לתקופה מסויימת ואז אנחנו כמו אדם רגיל שאם יאכל הרבה - ישמין. ואם ישמור - יישאר במשקל.

לגבי הסיבוכים כמו אבנים בכיס מרה - הייתי חותמת על כזו תוצאה ולהישאר רזה.
אגב, אבנים בכיס מרה יווצרו בירידה מסיבית במשקל בלי שום קשר לניתוח או לא. גם אנשים שיורדים בדיאטה "ספונטנית".

את צריכה מישהו שיתמוך בך. לא משנה מי.
תגידי לי את תאריך הניתוח ואשתדל להיות שם בשבילך - לא יכולה להבטיח להיות שם כל היום או כל זמן האשפוז, אבל אשתדל לפחות ללוות במינימלית.
לגבי זמן ההחלמה - חברה או הורה או משהו. חייבים.

סיפורים יש בלי סוף. לי הבטיחו שבמקרה הטוב אסתבך ובמקרה הרע אני אמות.
עדיין, להיות ב BMI 45.7 בלי אופציה אחרת - העדפתי למות. תאמיני לי.
אני לא באה כאן לשכנע אותך כן או לא לעשות את הניתוח.. זו ההחלטה שלך. בעלך ברגע שיידע כמה טוב לך וברגע שיראה כמה את נהנית מהתוצאות (והוא בעקיפין) - רוב הסיכויים שיהיה בעדך.

אני לא יודעת לגבי מעקף כי כולנו בחרנו שרוול.
אישית העדפתי שרוול על מעקף בגלל העדר המשחק עם מערכת העיכול ויצירת תת ספיגה. רק זה היה חסר לי עם חוסרי הברזל שהיו לי אז..

אני אראה אם אחת הוותיקות שילדה יכולה לענות לך לגבי הריון.
מה שכן, לאור מה שכתבת כאן - תחשבי אם את רוצה כרגע הריון בכלל...
 
למעלה