חששות.....

[צופיה**]

חששות.....

בעקבות ההודעה של ענת על העבודה בהיי-טק החלטתי לספר לכן על חששותי ואולי תוכלו לעזור לי. בהודעה של ענת רשמתי כי גם אני עובדת בשעות מטורפות - אני חייבת 9 שעות ביום ואני נוסעת באוטובוסים לעבודה. אין באפשרותי אפילו לעשות שעות נוספות גם אם ארצה - אוטובוס גוזל המון זמן... אני מאוד חוששת מה אעשה אחרי הלידה בע"ה כשאצטרך לחזור לעבוד. מה יהיה עם בני/בתי??? איך אסתדר? אמא שלי לא גרה קרוב וגם לא חמותי( שהיא אופציה אחרונה לחשוב מבחינתי - חינוך ילד אצלה יהיה הגרוע מכל....טוב זה לא הנושא). וגם שאני חושבת קדימה יותר אני חושבת מה יהיה בחופשים כשאצטרך לעבוד??? הרי בהיי-טק עובדים גם בערבי חג!!!! טוב לגבי ערבי חג זה פחות בעייתי - בעלי לא עובד בערבי חג אבל בחופשים אחרים כן.... ומה על החופש הגדול???? הכל מלחיץ אותי - וזה הלחיץ אותי עוד לפני ההריון..... אלה לא סיבות למניעת הריון אבל בכל זאת מלחיץ. בעלי אומר שבע"ה יהיה בסדר וניסתדר אבל תמיד יש עוד את החשש....

 

[ashlaya]

נישאר לי רק...

להיזדהות איתך... מעבר לזה לי יש עוד המון חחשות כמו...איך זה יהיה שנהייה שלושה ולא רק זוג האם הילד יגזול את כל הכוח והזמן? האם זה ישנה את הקשר שלי ושל בעלי? נהיה הורים טובים???? ועוד ים שאלות שלא נגמרות

 

[צופיה**]

היי אשליה

מה המצב? איך עוברים עלייך ימי ההריון? וכניראה שכל החששות יתבהרו לאחר הלידה ועם חלוף הימים ורואים איך מסתדרים..... ולמרות מחשבה כזו - זה לא מרפה ממני.....

 

[tonti]

חששות מוכרות...

אני כמעט בטוחה שלא אוכל לחזור לכאן אחרי הלידה ובהתחלה מאוד דאגתי. יום אחד, בבת אחת החלטתי להפסיק לדאוג ולא לחשוב על זה. מה זה יעזור? וכששואלים אותי מה אני מתכוונת לעשות אח"כ אני אומרת את האמת: אין לי מושג! לא יודעת מה אני ארגיש עם ילד. אולי אני ארצה פתאום להשאר איתו שנה שלמה? או סתם להאריך חופשת לידה? אולי פתאום יסכימו שאבוא רק לחצי משרה? (אין סיכוי וחוץ מזה חצי משרה פה זה 8-9 שעות...) אז תפסיקי לדאוג ותראי שדברים יסתדרו. עברו את זה לפנינו ובאמת לא יעזור לך לדאוג עכשיו. אין לך דברים אחרים לדאוג להם? אני מוכנה לתת לך כמה רעיונות. ראיתי שלאשליה יש כמה...

 

[חגיתושתוש]

קשה, מעייף, אבל מסתדרים

חבל שאין סבתא שתוכל לעזור לך, אין תחליף לזה בעולם. אבל גם בלי - החששות לא נעלמים אחרי הלידה, הם דווקא נהיים ריאלים יותר, אבל עם הזמן (וזה לוקח זמן) לומדים להסתדר, מכירים את הילד, מוצאים מטפלת וחוזרים לעבודה (אם מוכרחים). בקשר לחופשים - היתרון של מטפלת הוא שהיא עובדת גם באוגוסט, ואת החופשים שלה מתכננים ביחד. לפי מה שהבנתי את עובדת בהיי-טק, ואז בד"כ יש הרבה ימי חופש, שלצערי הרב (או שלא) הולכים להיות עם הילד/ה ולא בשביל לצאת לחופש אמיתי. אבל - זה שווה את זה. אין אין אין בעולם כמו ילדים

 

[ענתש]

מזדהה..

גם אני גרה רחוק (מאד) מההורים, גם מחמותותי (יש לי שתיים, נורא נחמדות דווקא, אבל זה לא עוזר לי כי הן רחוקות). לא יודעת מה יהיה, אני מניחה שבסופו של דבר, אם לא תהיה ברירה, הילדה תקבל אהבה גם במעון (פעוטון ? גנון ? איך שקוראים לזה) וגם בבית, ובשעות הפנאי אני אשתדל לפצות על החוסר שנוצר כי היא במעון עד מאוחר. אני אתנחם בזה שאני עובדת כדי שיהיה לנו כסף לדאוג שלא יחסר לה דבר. מה שיותר הדאיג אותי זה דווקא המצב בזוגיות שנוצר כשנולד תינוק חדש. אני יודעת שהמצב יכול להיות לא פשוט, במיוחד הנושא של הקינאה של הבעל בתשומת הלב שהילד מקבל וחוסר היכולת לתת לבעת את מלא תשומת הלב, כמו היום. אני ממליצה לכולכן להתחיל לדבר על זה עם בן הזוג כבר עכשיו, אנחנו עושים את זה כל הזמן ואני חייבת להגיד שזה מסיר המון דאגות מליבי. גיליתי שלשתף את בעלי בחששות שלי מהקנאה שלו ובמיוחד להראות לו שאני מעוניינת שיהיה מאד מאד מעורב בטיפול בתינוקת עוזר מאד. עכשיו הוא יודע לצפות לזה, והוא יודע שאפשר לנתב חלק מרגשות ה"מזניחים אותי" לרגשות של אהבה ורצון לדאוג ולטפל בתינוקת וזה מאד מקל בימים הראשונים, כך אומרים, שלא צריך לדאוג גם לבעל.

 

[J-סיקה]

צופיה לא יודעת למה אבל הרגשה פנימית

אומרת לי שיהיה בסדר כל מה שנראה היום גדול יהיה בסדר אחרי הלידה פתאום יהיו פתרונות אין הסדר בעבודה אצלך לאמא טריה?? אצלי בעבודה אני יודעת שיש ולא תהיה לי בעיה לעבוד עד שעה 15:00 במקום יום עבודה מלא ...

 

[צופיה**]

תודה לכולכן על העידוד

אני מקווה שבע"ה יהיה בסדר ואני רוצה לתת לבתי/בני את כל האהבה שבעולם והרבה מעבר לאהבה - רק שיהיו הכוחות.

 

[ashlaya]

צופיה היי

אני בסדר גמור תודה - מקווה שגם לך עובר בכייף אגב אני יודעת שאת מהאיזור שלי את מתכוונת ללכת לשיבא להדרכה ב 21 בדצמבר? אני נרשמתי..לדעתי כדאי לך גם חוצ מהחששות של כולנו....

 

[צופיה**]

היי אשליה

לא מסתדר לי לבוא בתאריך זה להדרכה אבל אני מאוד מקווה שתהיה לי עוד הזדמנות.

 

[shy-angel]

מה יהיה ?

מאד מזדהה עם החששות האלה. מעבר לשאלות של האם אני אהיה אמא טובה ? האם אני בכלל מסוגלת לתת את כל מה שצריך ? וכו´ אני תוהה איך כל זה יסתדר עם העבודה. גם אני עובדת בהיי-טק והציפיות הן גבוהות וכוללות תמיד הרבה שעות נוספות. אני מפנטזת על משרה חלקית, אבל די ברור לי שזה ישאר בגדר פנטזיה. בתור חד הורית (לעתיד) אני מניחה שהילדה תצטרך לבלות הרבה זמן במעון (לצערי מטפלת זה עסק יקר מידי) ואני רק מקווה שאני אצליח לעשות את הבחירות הנכונות למעון הטוב ביותר בשבילה. בנוסף, אני מחפשת לעבור דירה כדי להתקרב להורים, כדי שבמקרה הצורך אמא שלי כן תוכל לעזור, למרות שגם היא עובדת, ובמשרה מלאה מאוד. הדבר היחיד שמעודד אותי, זה שאני יודעת שבערבים ובסופי שבוע המתוקה שלי תקבל את כל תשומת הלב האפשרית ממני ואני מקווה שזה יצליח לפצות על חוסרים שעלולים להיווצר.