חתולה שעברה ניתוח עיקור בכח +ניתוח ברגל שבורה
מעשה שהיה כך היה, החתולה שלנו בת שנה בערך ג'ינגית מתוקה שנמצאה קטנה, חולה, עם דלקת עיינים קשה.
החתולה מעולם לא עזבה את הבית וחיה במשפחתנו אהובה על כולם.
אבא שלי חלה מאד ונאלצתי לישון אצל אימי כשאבי מושפז בבית חולים. החתולה נשארה בהשגחת בעלי וביתי שאוהבים אותה מאד.
אך בחצות הלילה כניראה החתולה התגעגעה והתחילה לחפש אותי אנחנו חיים בבית דירות והיא טיפסה עד קומה 5.
הדיירים רדפו אחריה אך החתולה פחדנית מאד וברחה מהם. הם הזמינו כניראה מישהו מעמותת כפר סבא אוהבת חתולים והם בגבורתם רדפו אחריה עד שנפלה מקומה חמישית למטה ושברה את פרק רגלה. ונילקחה לוטרינר קרוב {שאני תמיד באופן אישי לא סבלתי אותו ואת ההתנהגות לבעלי חיים במרפאתו.} אצלו הכסף זה לפני הכל.
יומיים חיפשתי את החתול קראתי לו בכל פינה, הבאתי איתי את הכלב שהיא גדלה איתו אולי תבוא אליו, אך כלןם
היום יצאתי לעבר דמות חתול בחוץ שנדמה היה לי שהיא זאת אך לא.
חזרתי הביתה אבלה וחפוית ראש, ידעתי שככל שהזמן עובר קטן הסיכוי. ואז לפני שעליתי למעלית ראיתי פתק קטן על הלוח המודעות. הפתק לא היה שם כשיצאתי, וכתוב היה שם כי נמצאה חתולה ג'ינגית עם קולר ורוד להתקשר לטלפון זה וזה החתולה אצל הוטרינר השכונתי.
התקשרתי לטלפון וענתה לי השכנה שסיפרה לי מה עבר על החתולה האומללה ועל נזקים שגרמה לה באיזה רשת, ואמרה שאצטרך לפצות אותה.
פחות התעניינתי כרגע בשכנה ורצתי לוטרינר, שאלנו על החתול שלנו, וכולם אורו עינהם חשבנו ששמחו שבאנו לקחת ואפילו חשבנו לשלם להם על יום טיפול. הם הכניסו אותנו לחדר מלא כלובים וחתולים מיוסרים ממחלות שונות והנה גם "מיצי" שלנו האומללה שם. היא רק ראתה אותנו ניסתה לקום אך רגלה היתה עם שברים ותפרים וביטנה לאחר עיקור. היא פתחה את פיה כאילו כדי לדבר, אך רק מיאו מסכן ברח לה מהפה.
הוטרינרית התורנית האיצה בנו לצאת, ובחדר השני היתה מישהי אחרת עסוקה בדיבור עם הוטרינר האחראי שלא נכח במקום. התחלתי כבר להבין שמסחטת כספים מאורגנת ומאומנת מתחילה ברגע זה לפעול.לאחר שימוש במחשבונים ובסרגלי חישוב, ניתבקשנו לשלם עד כה 3.700 ש"ח. (יותר ממשכורתי החודשית).
את החתולה לא נתנו לנו לקחת. למרות שהם היו מקבלים את כתובתי המלאה (אני גרה לידם) וגם כדי לתבוע ממני את כל הכספים שהם חושבים שמגיעים להם. אני מצידי חושבת שניתוח העיקור שעשו לחתולה בודאי לא ניתוח דחוף . אני מתנגדת לסרוס ועיקןר והם פשוט אנסו את החתולה שלי.
עזבנו את המקום כדי לערוך התייעצות. בינתיים מתנדבת אחת העמותות לבעלי חיים התקשרה לבני שאותר ע"י המחשב כמי שטיפל בחתולה
הוא אינו מתגורר איתנו היום ןלא הבין מאיפה נפלו עליו, ואז הגברת מהעמותה אמרה לו שהם יתנהגו בחתול על פי החוק.
והחוק לפי מה שהבנתי הוא ,שהם מחזיקים את בעלי החיים האומללים, כבני ערובה הם מחכים שהבעלים יתיאשו ואז הם מוצאים אותם למכירה בשבתות בפארק כפר סבא רעננה. בתקווה שמי שיאמץ אותם ישלם להם את דמי הניתוח המקוריים לפחות.
אני מרגישה כאילו לקחו לי את ביתי ומחזיקים אותה בת ערובה. במקום שהיא תקבל אהבה בבית היא מוחזקת בכלוב קר עם כלבים שאינה מכירה ופוחדת מהם. אני מרגישה ממש ש"אנסו" אותה .... עיזרו לי להחזיר את מיצי הביתה...או אם אתם יודעים מה אומר החוק עיזרו לי גם בזה....
החתולה מעולם לא עזבה את הבית וחיה במשפחתנו אהובה על כולם.
אבא שלי חלה מאד ונאלצתי לישון אצל אימי כשאבי מושפז בבית חולים. החתולה נשארה בהשגחת בעלי וביתי שאוהבים אותה מאד.
אך בחצות הלילה כניראה החתולה התגעגעה והתחילה לחפש אותי אנחנו חיים בבית דירות והיא טיפסה עד קומה 5.
הדיירים רדפו אחריה אך החתולה פחדנית מאד וברחה מהם. הם הזמינו כניראה מישהו מעמותת כפר סבא אוהבת חתולים והם בגבורתם רדפו אחריה עד שנפלה מקומה חמישית למטה ושברה את פרק רגלה. ונילקחה לוטרינר קרוב {שאני תמיד באופן אישי לא סבלתי אותו ואת ההתנהגות לבעלי חיים במרפאתו.} אצלו הכסף זה לפני הכל.
יומיים חיפשתי את החתול קראתי לו בכל פינה, הבאתי איתי את הכלב שהיא גדלה איתו אולי תבוא אליו, אך כלןם
היום יצאתי לעבר דמות חתול בחוץ שנדמה היה לי שהיא זאת אך לא.
חזרתי הביתה אבלה וחפוית ראש, ידעתי שככל שהזמן עובר קטן הסיכוי. ואז לפני שעליתי למעלית ראיתי פתק קטן על הלוח המודעות. הפתק לא היה שם כשיצאתי, וכתוב היה שם כי נמצאה חתולה ג'ינגית עם קולר ורוד להתקשר לטלפון זה וזה החתולה אצל הוטרינר השכונתי.
התקשרתי לטלפון וענתה לי השכנה שסיפרה לי מה עבר על החתולה האומללה ועל נזקים שגרמה לה באיזה רשת, ואמרה שאצטרך לפצות אותה.
פחות התעניינתי כרגע בשכנה ורצתי לוטרינר, שאלנו על החתול שלנו, וכולם אורו עינהם חשבנו ששמחו שבאנו לקחת ואפילו חשבנו לשלם להם על יום טיפול. הם הכניסו אותנו לחדר מלא כלובים וחתולים מיוסרים ממחלות שונות והנה גם "מיצי" שלנו האומללה שם. היא רק ראתה אותנו ניסתה לקום אך רגלה היתה עם שברים ותפרים וביטנה לאחר עיקור. היא פתחה את פיה כאילו כדי לדבר, אך רק מיאו מסכן ברח לה מהפה.
הוטרינרית התורנית האיצה בנו לצאת, ובחדר השני היתה מישהי אחרת עסוקה בדיבור עם הוטרינר האחראי שלא נכח במקום. התחלתי כבר להבין שמסחטת כספים מאורגנת ומאומנת מתחילה ברגע זה לפעול.לאחר שימוש במחשבונים ובסרגלי חישוב, ניתבקשנו לשלם עד כה 3.700 ש"ח. (יותר ממשכורתי החודשית).
את החתולה לא נתנו לנו לקחת. למרות שהם היו מקבלים את כתובתי המלאה (אני גרה לידם) וגם כדי לתבוע ממני את כל הכספים שהם חושבים שמגיעים להם. אני מצידי חושבת שניתוח העיקור שעשו לחתולה בודאי לא ניתוח דחוף . אני מתנגדת לסרוס ועיקןר והם פשוט אנסו את החתולה שלי.
עזבנו את המקום כדי לערוך התייעצות. בינתיים מתנדבת אחת העמותות לבעלי חיים התקשרה לבני שאותר ע"י המחשב כמי שטיפל בחתולה
הוא אינו מתגורר איתנו היום ןלא הבין מאיפה נפלו עליו, ואז הגברת מהעמותה אמרה לו שהם יתנהגו בחתול על פי החוק.
והחוק לפי מה שהבנתי הוא ,שהם מחזיקים את בעלי החיים האומללים, כבני ערובה הם מחכים שהבעלים יתיאשו ואז הם מוצאים אותם למכירה בשבתות בפארק כפר סבא רעננה. בתקווה שמי שיאמץ אותם ישלם להם את דמי הניתוח המקוריים לפחות.
אני מרגישה כאילו לקחו לי את ביתי ומחזיקים אותה בת ערובה. במקום שהיא תקבל אהבה בבית היא מוחזקת בכלוב קר עם כלבים שאינה מכירה ופוחדת מהם. אני מרגישה ממש ש"אנסו" אותה .... עיזרו לי להחזיר את מיצי הביתה...או אם אתם יודעים מה אומר החוק עיזרו לי גם בזה....