הי,
אשמח לעצה. החתולה שלנו בת 12. נמצאת רק בבית. בחודשים האחרונים היא תוקפת אותי. היא לא תוקפת את שאר בני המשפחה. היא תוקפת ללא התגרות או מגע מוקדם. לדוגמה אני יושבת על הספה וקוראת משהו והיא מזנקת ונושכת לי את הברכים. או אני הולכת למטבח והיא מזנקת לי על הרגלים. אשמח לרעיונות. זה בלתי נסבל.
אם החתולה בריאה וזו התנהגות חדשה, שאני אישית לא נתקלתי בה בעבר, יש לי כמה רעיונות להסבר. וכמה רעיונות ליישום, כפי שאני נוהגת בחתול שלי ובקודמים. מה שחשוב ביותר זו העקביות בהקניית הרגלים חדשים. חלק ממשתתפי הפורום לא יאהבו את הגישה שלי, אבל היא מצליחה אצלי לא רע, כבר שנים. את מציינת שההרגל הרע הזה, קיים כבר כמה חודשים וזה הרבה זמן! חתולים מקבעים הרגלים, וקשה לשרש אותם. את צריכה עקביות ואורך רוח.
החתולה משועממת והיא למדה( לא ברור איך) שנשיכות זו כיף גדול - בעיקר אם הן בלתי נסבלות כי את מגיבה באופן מגניב ביותר (מנקודת מבט של החתולה...) יתכן שאת מעוררת בהתנהגותך את הנשיכה הבאה. אם זה נכון - התגובה שלך צריכה להיות כמו של גור חתולים - השמעת קול יללה אומלל וגם נזיפה במילה שהיא תלמד עם הזמן כמו "אסור" "קששש" , "קישטה" וכדומה. החתול שלי יודע ש- "קישטה" זה האיסור הכי חמור! ויש לי תחושה שכל חתולי הבית, מכירים את הצליל הזה עוד בטרם נולדו... חחח כמו כן - אחרי הנשיכה לנזוף קשות, לקום וללכת. או פשוט לגרש אותה בתנועת יד קששש. תלוי מה יכול לעזור יותר. אם החתול שלי נכנס לארון הוא מקבל נזיפה ( קישטה) אם הוא לא יוצא מרצונו, אני מוציאה אותו ובתנועת יד, אני מסלקת אותו מהחדר. הוא יודע שזה אסור באיסור חמור ( אבל תמיד מנסה מחדש כשאני לא שמה לב...)
ב. יתכן שבעבר תגמלת אותה בליטופים או בפינוקים אחרי שהיא נשכה והיא למדה שזה עוזר. אם זה נכון - להימע מפינוקים לפחת שעה מהנשיכות.
ג. יתכן שהחתולה קישרה אותך עם איזו הפרעה מפחידה שקרתה לה בלי שתהיי מודעת לעניין. איזה רעש מפחיד, צליל צורם, משהו שהתחולל בסביבתה ואת היית שם ויתכן שאז קרתה הנשיכה הראשונה. הנה סיפור:
בעבר היה לי חתול שפחד פחד ממות מאחת מחברותי שהיתה מגיעה פעמים בשנה לבקר להתארח בביתי לכמה ימים. הוא היה חתול מאוד חביב לכל אחד ומקרב. רק ממנה הוא פחד כמפני שד. כשהיא התארחה בביתי, הוא היה מתאדה עד הלילה! לא יוצא ממחבואו כל היום, עד שהיא היתה הולכת לישון... וכל זה קרה בגלל מאורע יחיד ונדיר- הביקור הראשון שלה, היה בערב סוער עם רעמים וברקים, וכשהיא נכנסה לראשונה לביתי - הרעים רעם איום ונורא והחתול נבהל ונעלם. הייתי בטוחה שהוא ברח מהבית ושעה ארוכה שוטטתי בגשם שוטף וקראתי לו. אבל הוא היה בבית וטיפס על הקיר המחוספס במטבח ונאחז בו בציפורניו. מחזה שהיה צריך להסריט... אבל אז לא היו טלפונים אמצעים לכך... וכל חייו הארוכים, הגברת הזאת היתה הסיוט של חייו...
ד. החתולה היא די זקנה. יתכן שחלו בה תהליכי דמנציה והיא כבר לא תמיד מזהה אותך כחלק מהמשפחה. זו רק השערה, מעולם לא היה לי חתול דמנטי. אבל כשהחתול הקודם שלי היה חולה בסרטן, בוקר בהיר אחד - כשהוצאתי את האוכל שלו - הוא קפץ ממקומו כאילו נשכו נחש! הוא השמיע יבבה הסתובב ורץ לעבר הויטרינה וקפץ עליה. ולא ירד ימים רבים! מה קרה, איני יודעת. אבל במשך שבועות , הייתי צריכה לעלות על סולם, ולשלוף אותו בכוח משם ולקחת אותו לקופסת השירותים שלו ... הוא התייחס לרצפה כאל מקום לוהט שאי אפשר להישאר שם רגע. זה היה טירוף. אפילו אוכל ומים נתתי לו על הויטרינה הגבוהה שאי אפשר היה לנקות אותה היטב... בסוף נפתרה הבעיה בחצי כדור ארגעה ממשפחת הפרוזק, שעשה עבודה מעולה ואחרי כמה שבועות - החתול נרפא מהחרדה שלו מה-"רצפה הלוהטת"...
מקווה שעזרתי. בכל אופן כדאי להתייעץ עם יועצת חתולים לקבלת עזרה מקצועית. עם כל הכבוד - הגוף שלך ורווחתך הנפשית חשובים יותר מהחתול
