חתולים

[Skyller]

חתולים

למישהו יש תרגומים של השירים שם? Mungojerrie and Rumpelteazer במיוחד. ואם כבר- תרגומי שירים של אבניו קיו והמפיקים, מישהו? יש אישזהו אתר שיש בו תרגומים או משהו?

 

[trilliane]

הערב צפיתי במחזמר העברי בפעם השנייה ../images/Emo99.gif

הפעם הראשונה היתה לפני חודשיים, והיה מצוין, וכ"כ נהניתי שהחלטתי שאני חייבת לעצמי שוב, ועדיף לפני שיוליה טסה לניו יורק. חוצמזה ישבנו קצת בצד, והחלטתי שאני רוצה לנסות לצפות גם מזווית מרכזית יותר. אף אחד לא רצה לבוא איתי הפעם, אז הזמנתי כרטיס לבד (הוא גם עלה יותר, כי לא היתה לי אותה הנחה שהיתה לי בפעם הקודמת). מצד שני, הפעם יכולתי לבחור איפה אני יושבת. הציעו לי שורה 7 באמצע, ביקשתי קרוב יותר. סגרנו על שורה ראשונה באמצע. הערב גיליתי שיותר אמצע מזה אין. מה אומר ומה אגיד? דברים שרואים משם לא רואים מכאן... אין מה לומר, ההפקה מעולה בדיוק כמו בפעם הקודמת. נהניתי מאד, זו היתה הנאה צרופה של 70 דקות שבהן היה לי חיוך מרוח על הפרצוף (אולי לא תמיד חייכתי בחוץ, אבל כל הזמן חייכתי בפנים!). פרט לכך זכיתי לראות את הילה זייתון בתפקיד גריזבלה (ולא את ברייני פירסטנברג). למרבה הפאדיחה (העצמית) לא קלטתי שזו הילה בכלל... גם לא כשהיא נראתה לי צעירה יותר... ושרה ממש ממש מולי...

אבל באמת חשבתי לעצמי שהיא נשמעת טוב יותר מבפעם הקודמת...

אבל מבחינתי שיא השיאים היה שראיתי את יוליה רוקדת מטר ממני. אהבתי אותה מאד ב"נולד לרקוד", נהניתי ממנה בטירוף בפעם הקודמת, אבל אז הייתי בצד; עכשיו זה היה עונג מושלם. היא פשוט מ-ה-מ-מ-ת! היא נולדה כדי לשחק חתולה. גמישות מרשימה, תנועות רכות ועגולות, קווים ארוכים (זה למדתי מ"נולד לרקוד"...

) וכל כוריאוגרפיה שהיא רקדה נראתה כאילו נוצרה במיוחד בשבילה. פרט לכך יש לה עיניים מדהימות, והאיפור החתולי החמיא לה. בסוף הערב ראיתי אותה בחוץ וניגשתי להחמיא (באופן צנוע יותר...) והיא היתה חמודה להפליא. איך אומרת מיכל אמדורסקי? אני מאוהבבבבבבת! ביג טיים. אני מאחלת לה הרבה הצלחה בניו יורק, שתעשה חיל ותחזור אלינו בהקדם, אני מחכה בקוצר רוח להופעה הבאה (לא משנה מה).

 

[trilliane]

וכמה הערות קטנות על התרגום של הפרולוג

שורה כמו "?'And can you (as cats do) begin with a 'C" שכפל המשמעות שבהן בלתי ניתן לתרגום; וגם הכפל משמעות ב"Handling pieces from the 'Messiah'" בלתי ניתן לתרגום, אבל גם המשמעות המקורית התפספסה קצת למרבה הצער... (זה לא "מזמורים למשיח"). לא נורא. צרם לי במיוחד הצירוף "המיסטיקה העל-טבעית". למה לא "המיסטיקה האלוהית"? זה התרגום המילולי והמתבקש ל-The mystical divinity, והוא מתאים ומתחרז באותה המידה... זה הציק לי לא רק כיוון שיש תרגום מדויק ומתאים שלא נעשה בו שימוש, אלא בעיקר כיוון שצירוף המילים "המיסטיקה העל-טבעית" לא מוצלח מיסודו. "מיסטיקה" מעצם הגדרתה היא על-טבעית! זה תואר מיותר כמו "שחור כהה" או "העלייה כלפי מעלה".

 

[דניאל אפרת]

אז ככה...

מורה מצויין אמר לי פעם שתרגום טוב ותרגום מדוייק הם שני דברים שונים. הדבר הראשון והבלתי נמנע שקורה כשמתרגמים יצירה משפה לשפה, זה שהרבה מאוד דברים הולכים לאיבוד בדרך. המבחן של המתרגם בתאטרון לדעתי הוא לא במידת יכולתו להשאר נאמן למקור, אלא ביכולתו להמציא וליצור "תחליפים" שמשרתים היטב את העלילה, את החריזה, את המוסיקה, את המבנה, את ההטעמה, את השחקן המבצע, את הדמות, את הסיטואציה, את הדרמה.... וה"תחליפים" האלה צריכים לעמוד בפני עצמם ולייצג נאמנה ככל הניתן את רוח המקור, את סגנון הכתיבה. לא את המילים אחד-לאחד. אבל מעל לכל אלה, הכי הכי חשוב שהתרגום יישמע טוב ויצלצל נכון באוזן בשילוב עם המוסיקה הנתונה, הרבה משקל ניתן למצלול -בחירות הסאונדים והצלילים המתאימים מהיצע השפה. וזה לא מדע מדוייק - המון עבודה עם האוזן, המון דמיון וסגנון אישי (לכן כל מתרגם יעשה את הדברים אחרת) ולכן גם המון עניין של טעם. לשאלתך הספציפית, השתמשתי במילה "על טבעית" משום שלא רציתי לחזור שוב על המילה "אלוהית" שמופיעה בבית הקודם : "כך כל הלילה פלוגה חתולית שרה זמרת-חתול אלוהית". שימי לב שגם השורה הזו, למשל, לא תואמת כלל את המקור. אילו רציתי להישאר נאמן ומדוייק הייתי כנראה כותב משהו נוראי כמו "חתולים ג'ליקליים הם מלכות הלילה, שרים בגבהים אסטרונומיים". עכשיו נסי לשיר את זה. גם עם התואר המיותר אין לי בעיה; בניגוד למתרגמים שעוסקים בתרגום טכני של חוברות הדרכה למוצרי אלקטרוניקה, התפקיד שלי הוא לעבוד על האסוציאציות של הקהל, ובתוך כך מצא-חן בעיניי הרעיון לייחס לחתולים תכונות על-טבעיות. האם 40 עמודי התיאורים ב"אבא גוריו" אינם מיותרים עפ"י תפיסתך...? אם תמשיכי את המשפט - המיסטיקה העל-טבעית של כל חתול וחתולית - תגלי שהוא מסתיים בכלל במילה שאיננה קיימת. (גם ת.ס. אליוט המציא כמה..) בקיצור, אני מאמין שבאמנות מותר וצריך להיות חופש - שימי לב שבקרדיטים בתאטרון המוסיקלי לא כותבים בדרך כלל "תרגום" אלא "נוסח עברי". מכאן שתפקידי ליצור נוסח חדש להצגה שמתאים לשפה, לאוזן ולתרבות העברית. אז אין כזה דבר "תרגום נכון" או "לא נכון". יש "נוסח עברי טוב" ו"נוסח עברי רע". וזה, כאמור, נמדד ע"י קריטריונים מקצועיים שונים, אך בעיקר עניין של טעם.

 

[trilliane]

הו, ברור שהתרגום לא אמור להיות מילה במילה

אלא להעביר את הרעיון מאחורי הטקסט בשלמותו ככל הניתן. התרגום אכן לא היה מילולי או נאמן במדויק למקור, וזה מתבקש והגיוני לחלוטין, וכמובן לא הפריע לי כלל. אני מכירה כמה וכמה תרגומים מקרוב (כלומר, גם את המקור וגם את התרגום) ולמען האמת אפילו הספקתי לתרגם מחזמר אחד בחיי... (להפקה של חובבים) כך שאני מכירה את הנושא גם מהזווית השנייה. צרם לי לשמוע שני דברים שאומרים אותו הדבר בזה אחר זה, בעיקר מהזווית הלשונית, אני חושבת. זה הציק לי במיוחד כיוון שזה היה מקרה שבו ניתן היה דווקא להימנע מכך די בקלות; יש מקומות שבהם מרחב התמרון קטן ואין ממש חופש בחירה (אילוצי משקל, חריזה וכו') אבל דווקא כאן היה, ואפילו קרוב יותר למקור, אז בכלל... בעיני היה עדיף כבר שבאחת השורות יהיה תואר אחר... או אפילו לחזור על תואר שכבר היה, ובלבד להימנע מצירוף כמו "מיסטיקה על טבעית". זה גורם לי לתהותה האם יש מיסטיקה שהיא כן טבעית...? למען האמת התרגום המדויק הוא אלוהות מיסטית, אז אפילו אלוהות על טבעית, או עליונות על טבעית, הם צירופים עדיפים בעיני. אכן עניין של טעם, אני מניחה. בהקשר לזה, זה הזכיר לי שבגרסה המקורית של "את האישה שלי" מתי כספי כתב שורה "בואי נביע ניגודים שונים". נניח רגע בצד לשאלה איך "מביעים ניגודים"; מה זה בדיוק "ניגודים שונים"? בניגוד לניגודים זהים...?

[למרבה המזל בהמשך אהוד מנור התגייס לעזרה, שיפר את החריזה וגם העלים את השורה הזו]. לא נורא. אלה זוטות שמטרידות בעיקר אותי, אני מניחה... (אני 3/4 פולניה, זה בגנים

). ההפקה שלכם מקסימה, כשכבו האורות עצרתי את עצמי מלצעוק "עוד הפ-עם"... לו יכולתי להרשות לעצמי לצפות בה שוב (בשלישית), הייתי עושה זאת. אבא גוריו היה משעמם להחריד, ואני טיפוס שמדלג על תיאורים ארוכים בספרים. מעניין שהזכרת אותו, השבוע כתבתי בפורום אחר (של ביטלס, אבל לא כאן) על הביוגרפיה של פול מקרטני שאני קוראת עכשיו. מי שחשב שבלזק הפליג בתיאורים, צריך לקרוא את הספר הזה... אחרי שהמחבר כתב על ההיסטוריה של ליברפול מאז הקמתה במאה ה-13, עקב אחרי כל שתיל ופרח ששתל אבא של פול בגינה, סיפר על מבנה הבית... הוא עבר לתאר את סוגי הטפטים, ואני נשבעת שאני לא ממציאה כלום.

(הספר מעניין, הוא פשוט נזקק לעריכה נוקשה יותר). דבר אחד לא הבנתי: אתה רומז שהחתולית לא קיימת באמת?!

אני ראיתי אותה במו עיני!

 

[netmaster1]

מה שעושה את התרגום טוב לפי דעתי

ובזה מגיע כל הכבוד לדניאל, זה שנשארת בו הפואטיקה של הספר המקורי, אני לא מתחיל להשוות שורות עכשיו בין המקור לתרגום, אבל לאורך כל המחזמר נשמר המשלב המיוחד מאוד למחזמר הזה שהוא די גבוה אבל לא מתנשא, הוא מאוד סיפורי ומאוד מיוחד, יש בו משהו מאוד נכון והוא משחק על המון אמוציות, במיוחד בממוריז שאני עד עכשיו לא מצליח להחליט איזה תרגום עדיף, זה או של אהוד מנור, במחזמר כמו קאטס שהוא רק שירים בלי הפסקה ואין זמן לעצור ולקלוט את העלילה שממילא די הזוייה ולא מובנת, ובמיוחד שעורכים את המחזמר מחדש וחותכים ממנו משהו כמו חצי הצגה נורא אהבתי שהתרגום ישב טוב מאוד, גם במילים שדניאל המציא וחיבר, ואפילו המילים שנשארו באנגלית(כמו גראווטי בשיר של מקאווטי) שבאתי להצגה בפעם הראשונה, ואני חייב לציין עם ציפיות די נמוכות, ישבתי לי באמצע וראיתי על הבמה ערמה של תפאורות מהצגות קודמות, המכונית של גריז, העמודים שהיו בשיער, ובהתחלה היה לי מאוד קשה להיכנס לתוך העולם של ההצגה אבל שהתחילה האוברטורה(וחייבים לזרוק כאן מילה טובה לאיכות המדהימה של הפלייבקים) ומהשיר הראשון בעצם עד הסוף מה שמחזיק את הקהל באווירה של ההצגה, מה שגורם לאנשים לא להסתכל על הריצר'ץ שבולט באופן מוגזם מהחליפות, או מהפולוספוט הימני שמשום מה אף פעם לא מדייק בזמן, זה התרגום. טוב אני את דברי אמרתי, רק, מי זאת חתולית?

 

[טומיתם]

אז מה שבעצם את אומרת,

ש"אלוהות מיסטית" זה לא אותו דבר כמו "המיסטיקה העל טבעית". כלומר, יש אלוהות שהיא לא מיסטית ?! בקיצור, אני אהבתי את התרגום. של דניאל.

 

[trilliane]

"אלוהות" במשמעות של "אלוהיות", וכן, יש הבדל.

ובלי קשר לתרגום, יש הבדל בין תיאולוגיה למיסטיקה. אנשים דתיים לא מסתכלים על האמונה שלהם כעל חווית הנסתר. אהבתי את התרגום של דניאל, מאד, אבל לא את השורה הזו. בשתי הפעמים היא קפצה לי לאוזן וצרמה לי. גם המשמעות במשפט המקורי הוא לא הדגש על המיסטיקה, אלא על העליונות, או האלוהיות העל-טבעית של החתולים על פני כל השאר (או במילים אחרות: המצרים צדקו). בעיני זה קצת הולך לאיבוד ב"המיסטיקה העל טבעית של כל חתול וחתולית". זה בסה"כ משפט קטן, זה לא ביג דיל, לא נראה לי שיש עוד אנשים בקהל שהקדישו לזה כ"כ הרבה מחשבה... אבל אני קצת דפוקה בשכל בקטעים האלה, זה מה יש.