חתול בחרדה

חתול בחרדה


שלום לכל "תושבי" הפורום.
החתול המתוק שלנו בן שנתיים, אימצנו אותו כשהיה בן ארבעה חודשים (אם רלוונטי, הוא חולץ ממנוע של רכב).

ההתנהגות שלו תמיד היתה חרדתית.. כשרק הבאנו אותו הוא הסתתר מתחת למיטה במשך כשבוע ימים. בכל פעם שמישהו זר או מישהו שמגיע לעתים רחוקות בא לביקור, הוא מסתתר בחדרים הרחוקים ביותר בבית. בעת מעבר דירה הוא יילל כל הדרך במנשא שלו.. ולא יודעת אם זה שייך אבל יש לו נטייה לנשוך ולשרוט את בן הזוג שלי כדרך משחק (משום מה אותי כמעט ולא) ולסרב שירים אותו על הידיים (לי לא).

את החג האחרון של ראש השנה עשינו אצל משפחתו של בן זוגי (אנחנו שומרים שבתות וחגים) וישנּו שם שני לילות.
אנחנו עובדים מהבית ונמצאים איתו פחות או יותר 24/7.. לפני שהלכנו השארנו אותו עם מספיק אוכל ומים
פיזרנו את כל צעצועיו על הריצפה, קנינו לו משחק חדש ומאתגר שהוא אהב מאוד ואפילו השארנו לו מוזיקת רקע.

עד לראש השנה הזה לא עזבנו את הבית ליותר מלילה אחד.

כשחזרנו בצאת החג החתול שלנו היה בשוק, הוא יילל בצורה מוזרה, היה מאוד מאוד חברותי ופתאום מאוד אגרסיבי, ואז יילל שוב בצורה מוזרה, עשה סיבובים מוזרים בבית ושוב היה חברותי וכן הלאה. והיה נראה שהוא בשוק על שחזרנו..

מאז הוא נעשה מאוד תוקפני, ומבטא זאת גם כלפיי (שזה חדש), הוא משחק ואז מתחיל לנשוך ולשרוט. הוא לא נותן לי לסרק אותו מה שקודם לכן אהב מאוד וקיבל בהבנה. אתמול הוא ישן כל היום בחדר השינה שלנו ולא התקרב אלינו כמעט בכלל. יש לו רק פרקים קצרים מאוד שבהם הוא חברותי ורוצה תשומת לב ופינוקים..

חשבתי בהתחלה שאולי הוא כועס על שעזבנו אותו, אבל הבוקר הוא העיר אותי ב 4 כי התחיל לרדת גשם והיו קצת ברקים ורעמים, שאף פעם לא הטרידו אותו קודם. הוא עבר מחלון לחלון בכל הבית כדי להסתכל על הגשם, ובכה בהיסטריה.. רץ אחריי לחדר המחשב, וכשניסיתי להרגיע אותו הוא אחרי כמה שניות ניסה לנשוך אותי, גם כשליטפתי וגם כששיחקתי איתו עם הצעצועים שלו. ואח"כ בא אליי שאחבק וארגיע אותו כשהוא עם קצב נשימה מהיר.. טוב שהגשם נגמר כרגע.

בעקרון חזרנו לשגרה אבל אחד העובדים (מתוך שניים שעובדים כאן) נמצא בחופשה, ואולי החתול שלנו מבוהל גם מהעובדה הזו.. אני כבר לא יודעת. זה לא שהוא היה ממש קשור אליו.

האם למישהו יש עצות לגבי מה ניתן לעשות כרגע כדי לעזור לו?
הוא מקבל הרבה תשומת לב, מוציא מספיק אנרגיות, ולא משעמם לו.. אוכל ושותה כרגיל. האם זה יעבור מעצמו?
זו תהיה התעללות להוציא אותו מהבית לייעוץ או משהו כזה.. בפרט במצבו..
מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו ולעזור לו להבין שאנחנו לא מתכוונים לנטוש אותו חלילה?
איך אומרים את זה בחתולית?

תודה על האפשרות לשתף ולהעזר
ושנה טובה לכולם
 
קודם כל, הייתם אצל וטרינר?

זה הדבר הראשון שמומלץ לעשות כשיש שינוי התנהגות, רק כדי לוודא שזה לא משהו גופני. אם אתם חוששים להוציא אותו מהבית יש וטרינרים שמגיעים הביתה עם כל הציוד(הילה חרפק ברמ"ג, ואני בטוח שעוד).

אם זה לא גופני, אולי כדאי להזמין יועץ/ת התנהגות - אני זוכר שבפורום הוזכרו אורלי זכאי ומרתה אסטרקין, ולדעתי עוד אחת או שתיים.
 

Yukita

Active member
מנהל
במקרה הזה

לפי הנידע שמסרתם וההסטוריה עד כה, יתכן שצריך כאן וטרינר התנהגותי (אם יועצת התנהגותית היא כמו פסיכולוגית, וטרינר התנהגותי הוא כמו פסיכיאטר). זה וטרינר שיש לו השכלה מיוחדת מעבר ללימודי הוטרינריה הרגילים, בתחום הפסיכיאטריה של בעלי חיים. אמנם גם וטרינרים רגילים רושמים תרופות פסיכיאטריות, אבל למומחה יש ידע מקיף יותר בנוגע להשפעה האפשרית ובנוגע לטיפול לטווח ארוך.
&nbsp
יש שתיים בלבד שידוע לי בודאות שהלכו ללמוד את הנושא באופן רשמי: עפרה גלילי בירושלים וענת הראל באזור המרכז. שתיהן מתאימוצ להתייעצות ולא יצהרו לדחוף תרופות סתם. הוטרינר ה"רגיל" שלנו מפנה אליהן מקרים כאלה.
&nbsp
צעד ראשוני שאפשר לעשות לבד זה לבדוק אם במרפאה בסביבתכם מוכרים משהו שנקרא Feliway. זה מעין תרסיס על בסיס פרומונים, ייעודי להרגעה כללית של חתולים. מרססים באוויר החדר, זה גם נמכר עם מתקן שחרור הדרגתי לאוויר. אולי יעזור קצת, אם כי ממה שמסופר בפתיחת השרשור תחושת הבטן שלי היא שצריך ייעוץ קצת יותר מקיף.
 
למעלה