מיש מיש בן 12 וסובל מפעילות יתר של בלוטת התריס, החל לאחרונה לקבל תרופה, שעדיין בניסיון. הוא מאוד עצבני ורוטן.
וגם מכאבים נוירולוגיים בהתקפים מדי פעם. הוא ושותה פחות או יותר כרגיל ואכל בסדר, ( אבל אוכל מעט יחסית למה שצפוי מחתול עם פעילות יתר של בלוטת התריס).
בנוסף הוא רב כל הזמן עם הגור הקטן והחמוד שהבאתי הביתה לפני שלושה חודשים. הגור מטפס עליו ורודף אחריו ומיש מיש מתחרפן מזה עד השמים ואף תוקף אותו לא פעם ומעודד אותו להחזיר. הגור אינו פוגע בו באמת, אבל די בנוכחותו בשטח, כדי לנשוף ולצרוח עד לב השמים.
לאחרונה לקחתי אותו פעמיים לווטרינר וזו אופרציה מאוד רצינית. הוא בורח ממני למרות הכאבים שלו. קופץ לגג הויטרינה שמשם קשה לי להגיע אליו {והוא יכול תוך שניה לקפוץ חזרה לרצפה או אפילו לתקוף אותי מרוב לחץ). כשאני סוף סוף מצליחה להכניסו לכלוב, זה עינוי גדול בשבילו, והוא מחרבן, משתין ומקיא ומיילל נורא בדרך (הקצרה) לשם. עשיתי לו לאחרונה המון כולל דם וצילום רנטגן. לא מצאו שום דבר חדש, שלא ידענו קודם.
היום שמתי לב, שהוא נכנס לקופסא ומשתין אולי 10 פעמים! ועניין זה לא ידעתי קודם. מן הסתם זה לא מהיום. שמתי לב שהחול ספוג בהמון שתן, אבל חשבתי שזה מהגור המתבגר (5 חודשים). מאחר שהוא מקבל תרופה לבלוטת התריס, נקבע לי תור לעוד שלושה שבועות לבדיקת דם, כדי לבדוק את יעילותה. אשמח למי שהוא בעל ניסיון עם חתול משתין הרבה כדי שאדע, מה זה יכול להיות. ואולי זו תופעה של התרופה החדשה. החתול, לפעמים רוטן כמו חתול כועס, בעת ההשתנה, אבל קשה לדעת אם זה בגלל נוכחות הגור בסביבה או בגלל בלוטת התריס שגורמת לו עצבנות יתר, המבטאת בין השאר בקולות רטינה למיניהם, לפעמים ללא סיבה ברורה.
תודה למשיבים
וגם מכאבים נוירולוגיים בהתקפים מדי פעם. הוא ושותה פחות או יותר כרגיל ואכל בסדר, ( אבל אוכל מעט יחסית למה שצפוי מחתול עם פעילות יתר של בלוטת התריס).
בנוסף הוא רב כל הזמן עם הגור הקטן והחמוד שהבאתי הביתה לפני שלושה חודשים. הגור מטפס עליו ורודף אחריו ומיש מיש מתחרפן מזה עד השמים ואף תוקף אותו לא פעם ומעודד אותו להחזיר. הגור אינו פוגע בו באמת, אבל די בנוכחותו בשטח, כדי לנשוף ולצרוח עד לב השמים.
לאחרונה לקחתי אותו פעמיים לווטרינר וזו אופרציה מאוד רצינית. הוא בורח ממני למרות הכאבים שלו. קופץ לגג הויטרינה שמשם קשה לי להגיע אליו {והוא יכול תוך שניה לקפוץ חזרה לרצפה או אפילו לתקוף אותי מרוב לחץ). כשאני סוף סוף מצליחה להכניסו לכלוב, זה עינוי גדול בשבילו, והוא מחרבן, משתין ומקיא ומיילל נורא בדרך (הקצרה) לשם. עשיתי לו לאחרונה המון כולל דם וצילום רנטגן. לא מצאו שום דבר חדש, שלא ידענו קודם.
היום שמתי לב, שהוא נכנס לקופסא ומשתין אולי 10 פעמים! ועניין זה לא ידעתי קודם. מן הסתם זה לא מהיום. שמתי לב שהחול ספוג בהמון שתן, אבל חשבתי שזה מהגור המתבגר (5 חודשים). מאחר שהוא מקבל תרופה לבלוטת התריס, נקבע לי תור לעוד שלושה שבועות לבדיקת דם, כדי לבדוק את יעילותה. אשמח למי שהוא בעל ניסיון עם חתול משתין הרבה כדי שאדע, מה זה יכול להיות. ואולי זו תופעה של התרופה החדשה. החתול, לפעמים רוטן כמו חתול כועס, בעת ההשתנה, אבל קשה לדעת אם זה בגלל נוכחות הגור בסביבה או בגלל בלוטת התריס שגורמת לו עצבנות יתר, המבטאת בין השאר בקולות רטינה למיניהם, לפעמים ללא סיבה ברורה.
תודה למשיבים
כנראה הוא מפתח דלקת ולא סוכרת.
