חתונה, לוטרה ושיר

השלושר

New member
חתונה, לוטרה ושיר

בגדול, הייתי מתחתן גם בטרנינג (אבל לא עם טרנינג).
אבל החלטתי להיכנע למוסכמות חברתיות מסוימות, מה שלא מאפיין אותי כלל ועיקר,
כלומר באמת יכולתי להתלבש כאיכר, אך הבנתי שזה עשוי לגרום נזק ניכר.

ארוסתי שתחיה בחרה טבעת מורכבת משהו (אני לא ידעתי בכלל שעושים כזה דבר),
מעין טבעת בטבעת עשויה שכזו. אני בחרתי משהו עגול שנוח לי איתו ולא ניצנץ עד כדי סנוור.

גם רב כבר יש.
לא אורתודוכסי גלאט כזה בשחור וגם לא אחד שיחתן אותנו לקולות לווייתנים כי זה מסדר את הצ'אקרות,
אלא אחד סרוג וגמיש כזה, סרוגמיש אם תרצו, עם השילוב האופייני של נחמדות ורצינות.
הוא הסביר לי יפה על הכתובה (ב' דגושה) ועכשיו עליי להחליט מה לשים שם, בנוסף למשימתי זה מכבר
למצוא מה שווה הערך בשקלים חדשים ל-10 גמלים (חדשים) וכבשה, אותם דרש ממני חמי לעתיד
כתמורה על כך שאני מקבל את בתה של ידו, או משהו כזה.

בין לבין ענייני החתונה יצא לי לראות לוטרה חוצה כביש 3 פעמים.
כלומר, זה הסבר אחד למה שראיתי. הסבר אחר, אופטימי יותר, הוא שראיתי 3 לוטרות פעם אחת,
או אפילו אינספור לוטרות בתנאי שהן הלכו זו לצד זו על מנת להסתיר ממני את מספרן האמיתי.
אמנם חשיבה טקטית כזו מעולם לא זוהתה בלוטרות אבל זה לא אומר שזה לא קיים.

ונחתום בשיר על פי הנוהג. על חתול, אם כבר.

פן יגדל החתול / כתבים מאוחרים ופרפראות התשע"ה
מילים: השלושר לחן: השלושר תמלוגים: עוד אין


הוא בוהה בצלחתו עם מזונו הדיאטטי,
מבטו המזוגג כבר נראה לי די פאתטי,
כמבקש הוא 'תן לי עוד' למרות שזה ממש לא אתי
להגדיל את משקלו של החתול.

הוא מתיישב עליי בלילה ונופל לו לתרדמת,
וידי תחתיו נמצאת היא ועד מהרה נרדמת,
ובחלומי עולה לו שוב כסצנה מאיימת,
מה יהיה אם עוד יגדל פה החתול.

ובבוקר שוב גונח ודורש רק שאביא לו
עוד מזון (ומשלי) כי זה טוב ואף בריא לו
ואני זוכר שבתריסר כבר מניינו בקילו
ועדיף שלא יגדל עוד החתול.
 
מזל טוב וזאת היתה נוטריה

שהן דומות רק פחות חמודות, ובכלל לא משכחכות על הגב ולא מצולמות בסרטוני יוטיוב מחו"ל משחקות עם הכלב בחצר ואז קופצות לנהר.
 

צלשלספק

New member
בהצלחה - שמח בשבילך


עצה שלי,

חשוב מאוד להשקיע ברב סבבה, "רב מסחרי" כזה שיודע לנהל את הטקס כמו שצריך, שלחץ את היד גם לגרושה מתוך נימוס כדי לא לפגוע בכבודה, רגע אמרתי גרושה?..אהממ.. התכוונתי לכלה הטריה דאז, חחח.

כשאני התחתנתי בשנת תרפפ"ו היה לי רב פצצה, שחבל על הזמן. הרג מצחוק את הקהל, לא הרביץ יותר מדי שירים והטקס זרם כמו שצריך.
אבל בהחלט היה את "שבחי ירושלים", ועוד בירושלים כשהרוב ירושלמים - מי יכול להיות אדיש לשיר הזה כשאתה עושה קריוקי וכל הקהל מצטרף?
 
למעלה