חתונה עצובה שמחה
בבית-הכנסת שבו אני מתפלל בירושלים, בלב שכונה שבה חיים בשלום זה לצד זה בעיקר חילוניים ודתיים לאומיים, ישנם מספר מניינים בשבת בבוקר. אני, עקב היותי ציפור לילה מלידה, אוהב לישון מאוחר ולקום מאוחר; במיוחד בשבת. אי לכך בחרתי במניין המאוחר ביותר, זה של השעה 9. המניין נוסד על-ידי צעירי בית-הכנסת ומורכב בעיקרו מהם. בתפילה רגילה בשבת בבוקר מתפללים לצדי, לבד מהבן שלי (כשיש לו כח לקום ...) גם ת. מסיירת גולני, אחיו נ. מהשיריון, ה. מסיירת נח"ל, ועוד רבים, בצד תלמידי תיכון, אבות צעירים עם ילדיהם הקטנים, וגם סתם ישישים כמוני שקשה עליהם ההשכמה בשבת בבוקר. מזה כחצי שנה משך את עיני צעיר המובל בכסא גלגלים בידי משפחת מתפללים, לפעמים על-ידי אחד משני בניה הצעירים, לפעמים על-ידי האב שבגילי. מטבע הדברים השמועות עוברות בציבורנו הקטן, ולאט לאט התחוור לי שמדובר במי שהיה סמ"פ ביחידת מגלן, ונפצע לפני כשנה באחת הפעולות בטעות מאש כוחותינו, כפי שמופיע בסיפור הזה. הבחור היה חבר של בת המשפחה לפני פציעתו. היא נשארה נאמנה לו לאחר שהפך לנכה עקב הפציעה. האירוסין התקיימו לפני מספר חודשים, והבחור עלה לתורה במניין שלנו. לאחר מכן, בטיולי ליל שבת בשכונה, ראיתי כיצד חבורת חברים וחברות נאמנים מטיילים איתו, ומובילים את העגלה. בשבת האחרונה הוא עלה אצלנו שוב לתורה - כשהגבאים מרימים את הספר כדי שהוא יוכל לראות את הכתוב. היום נערכה החתונה במזל-טוב. הבחור, שהידיעה המקושרת שכחה אותו אי-שם פצוע קשה, הגיע היום לחופה, עם בחירת ליבו ששמרה אמונים לכל אורך הדרך.
בבית-הכנסת שבו אני מתפלל בירושלים, בלב שכונה שבה חיים בשלום זה לצד זה בעיקר חילוניים ודתיים לאומיים, ישנם מספר מניינים בשבת בבוקר. אני, עקב היותי ציפור לילה מלידה, אוהב לישון מאוחר ולקום מאוחר; במיוחד בשבת. אי לכך בחרתי במניין המאוחר ביותר, זה של השעה 9. המניין נוסד על-ידי צעירי בית-הכנסת ומורכב בעיקרו מהם. בתפילה רגילה בשבת בבוקר מתפללים לצדי, לבד מהבן שלי (כשיש לו כח לקום ...) גם ת. מסיירת גולני, אחיו נ. מהשיריון, ה. מסיירת נח"ל, ועוד רבים, בצד תלמידי תיכון, אבות צעירים עם ילדיהם הקטנים, וגם סתם ישישים כמוני שקשה עליהם ההשכמה בשבת בבוקר. מזה כחצי שנה משך את עיני צעיר המובל בכסא גלגלים בידי משפחת מתפללים, לפעמים על-ידי אחד משני בניה הצעירים, לפעמים על-ידי האב שבגילי. מטבע הדברים השמועות עוברות בציבורנו הקטן, ולאט לאט התחוור לי שמדובר במי שהיה סמ"פ ביחידת מגלן, ונפצע לפני כשנה באחת הפעולות בטעות מאש כוחותינו, כפי שמופיע בסיפור הזה. הבחור היה חבר של בת המשפחה לפני פציעתו. היא נשארה נאמנה לו לאחר שהפך לנכה עקב הפציעה. האירוסין התקיימו לפני מספר חודשים, והבחור עלה לתורה במניין שלנו. לאחר מכן, בטיולי ליל שבת בשכונה, ראיתי כיצד חבורת חברים וחברות נאמנים מטיילים איתו, ומובילים את העגלה. בשבת האחרונה הוא עלה אצלנו שוב לתורה - כשהגבאים מרימים את הספר כדי שהוא יוכל לראות את הכתוב. היום נערכה החתונה במזל-טוב. הבחור, שהידיעה המקושרת שכחה אותו אי-שם פצוע קשה, הגיע היום לחופה, עם בחירת ליבו ששמרה אמונים לכל אורך הדרך.