חתיכת סיפור...

[lightflake]

חתיכת סיפור...

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-7deac5ba4b3fc31004.htm

 

[מיכי 10]

תודה על הסיפור המרגש והנוגע ללב שהבאת.

בא לי לבכות. יש בו כל כך הרבה שמחה מצד אחד, ועצב מצד שני.

אני יכולה להבין את הצעד יוצא הדופן והנורא קשה של ההורים, שמוכנים אפילו לחיות במנותק מהילד, ובלבד שהוא יחיה ויהיה בריא. ואני מבינה את הילד, שהתרגל ומרגיש טוב במנזר, אבל רוצה לחזור הביתה ואל משפחתו. אני חושבת שבשלב הזה, יהי לו הכי טוב בבית, בחיק המשפחה. ובטוחה שאז הוא דווקא יתגעגע אל חיי המנזר ואל הנזיר שטיפל בו ואל חבריו הנזירים (גם אם הם מבוגרים. הוא בוודאי כבר נקשר אליהם נפשית, והם נקשרו אליו). ומבינה גם את הישראלים שליבם נכמר על הילד הישראלי שחי לבד בארץ זרה, ורוצים לאסוף אותו באהבה ולהחזירו ארצה.

אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל ההרגשה שלי, שאם הוא יחזור הביתה, ויקבל את החום המשפחתי, הוא ימשיך להיות בריא. אבל ההורים בטח יפחדו לעשות צעד כזה, ויחשבו שהם עלולים לסכן את חייו. איזה בלגן...

אני חייבת להעביר את הקישור אל ידידי הוויפסנאי. גם הוא יתרגש מאד, אני בטוחה.

 

[lightflake]

כן, החלטות קשות שההורים מתמודדים עמן

ומעבר לזה מעניין באמת מה השפעת החיים במנזר על המחלה אם בכלל... אבל אני מאוד מבין את האמא שדיברה עם הרבה הגיון לדעתי, היא אמרה שהמחלה חזרה פעמיים לאחר כל הטיפולים - כך שהם ניסו את הדרך הקונבנציונלית ועכשיו הם בדרך אחרת שכן מצליחה... קשה להבין בדיוק מה הסיפור ואני לא נכנס לכל השיקולים

ידידך הוויפסנאי מוזמן לקפוץ לביקור גם בפורום מדיטציה

 

[מיכי 10]

נכון. אנחנו לא יודעים

בדיוק, אלא את מה שראינו בסרטון וקראנו בכתבה...

תודה, אמסור לו.
רק הוא מוזמן לביקור

 

[lightflake]

מי שמעוניין, מוזמן

 

[צחי שוחט]

הי לליטפלק. נפגשתי עם האם במקרה יומיים

לפני שהפרשה יצא לעיתונות. היא ספרה לי על בנה ועל מה שקורה איתו.
דרך חברים קרובים מאוד, ביקשתי ממנה לכתוב משהו לפורום שלנו והיא העדיפה שלא.
אני מכבד אותה ולא רוצה לכתוב יותר מדי, רק שהילד באמת מבריא במנזר ושהמחלה לא חוזרת אליו.
נכון שקשה לו עם הגעגועים אבל גם כשהיה כמה שנים בבית חולים בטיפולים, היה לו קשה. היה קשה גם להורים לחיות בבית חולים.

כרגע מבחינה כללית, עדיף לו להישאר במנזר.

 

[lightflake]

שיהיה בריא

 

[lightflake]

לא מקנא בהורים שצריכים לקחת כאלו החלטות

 

[צחי שוחט]

מסכים אתך. לפעמים המיינד שלנו מסתגל

כל כך מהר לסיטואציות. כשאנו צריכים לשרוד משהו, המיינד משכיח לנו את המחשבה הקיימת שלנו ומאפשר לנו לחיות במצב, שאם היינו חושבים עליו מבחוץ, היה נראה לנו בלתי אפשרי. אני מאמין שגם כאן המצב הוא כזה.

 

[ינוקא1]

מאוד מזדהה.

פחות עם הקטע של "מנזר בודהיסטי" כמו עם הקטע של העדפת הריפוי הרוחני על פני רפואת החומר.