חתימה טובה! צום קל ומועיל לצמים!
השנה, ממש לא הרגשתי איך החגים מתקרבים.
כאילו כזה - "פתאום" אנחנו בערב יום כיפור!
נכון שהיה ראש השנה - אבל לא התעמקתי בו ובמשמעות שלו יותר מדי.
דווקא השנה סגרתי המון פינות, יש שאוהבים לכנות את זה "לסגור מעגלים" -אבל מי חי במעגל?! אנחנו (תודה לאל) רק מתקדמים, לא חוזרים לאותה הנקודה.... הדבר ההכי קרוב למעגל זה אולי ספירלה. נקודה באותו הציר אך גבוה יותר....
בכל אופן,
אבא שלי נפטר בחנוכה. אחרי שלושה חודשים בהם היה מאד חולה - שהיו המון המון נסיעות לבקרו, לבתי חולים שונים.... עמדתי בדילמות עליהם לא חלמתי מעולם. החלטה בדבר "אי חיבור" למכשירי הנשמה. דרך טיפול וצורה.... כך גם ב"שבעה" בה החלטתי לחזור הביתה מבית אמא באמצע - להמשיך לשבת בבית שלי.
ואחר כך ,
שמחות משפחתיות שהתרחשו במהלך השנה "ואף על פי כן " כזה...
מנהגי האבלות שמסתברים ככל כך לא אחידים במשפחה שלי.
כל זה ועוד , גרמו לי להמון הרהורים. למן חשבון נפש ארוך ומעמיק....
האמת, שמחה על כל מה ש"מצאתי" ...
התחזקה והעמיקה אצלי הידיעה שהמשפחה - שלי הגרעינית - חשובה ומהותית לחיי. במימדים שקשה לתאר במילים.
התהליך והמפגשים לאורך השנה המחישו לי את העומק והחשיבות של משפחה מורחבת....
משם באתי. הם חלק ממני.
אוהבת אותם בתור שכאלה .
גם החשיבות של הקהילה - במובן של אנשים שחיים איתי את היומיום - התחדדה לי בתקופה האחרונה. מעריכה ומוקירה הרבה יותר ....
במישור הבן אישי אני הרבה יותר סלחנית. כשעליתי לקבר של אבא שלשום, חשתי סליחה אינטגראלית כזאת.
כך גם לגבי אמי - עם כל המורכבות שבזה.
עם כל הקושי והעצב המובן מאיליו במלווים אובדן והשלבים שלו .... - מסכמת את השנה שחלפה בצורה חיובית.
העולם והאנשים טובים ויפים הרבה יותר ממה שנדמה לנו!
חתימה טובה לכולם!
השנה, ממש לא הרגשתי איך החגים מתקרבים.
כאילו כזה - "פתאום" אנחנו בערב יום כיפור!
נכון שהיה ראש השנה - אבל לא התעמקתי בו ובמשמעות שלו יותר מדי.
דווקא השנה סגרתי המון פינות, יש שאוהבים לכנות את זה "לסגור מעגלים" -אבל מי חי במעגל?! אנחנו (תודה לאל) רק מתקדמים, לא חוזרים לאותה הנקודה.... הדבר ההכי קרוב למעגל זה אולי ספירלה. נקודה באותו הציר אך גבוה יותר....
בכל אופן,
אבא שלי נפטר בחנוכה. אחרי שלושה חודשים בהם היה מאד חולה - שהיו המון המון נסיעות לבקרו, לבתי חולים שונים.... עמדתי בדילמות עליהם לא חלמתי מעולם. החלטה בדבר "אי חיבור" למכשירי הנשמה. דרך טיפול וצורה.... כך גם ב"שבעה" בה החלטתי לחזור הביתה מבית אמא באמצע - להמשיך לשבת בבית שלי.
ואחר כך ,
שמחות משפחתיות שהתרחשו במהלך השנה "ואף על פי כן " כזה...
מנהגי האבלות שמסתברים ככל כך לא אחידים במשפחה שלי.
כל זה ועוד , גרמו לי להמון הרהורים. למן חשבון נפש ארוך ומעמיק....
האמת, שמחה על כל מה ש"מצאתי" ...
התחזקה והעמיקה אצלי הידיעה שהמשפחה - שלי הגרעינית - חשובה ומהותית לחיי. במימדים שקשה לתאר במילים.
התהליך והמפגשים לאורך השנה המחישו לי את העומק והחשיבות של משפחה מורחבת....
משם באתי. הם חלק ממני.
אוהבת אותם בתור שכאלה .
גם החשיבות של הקהילה - במובן של אנשים שחיים איתי את היומיום - התחדדה לי בתקופה האחרונה. מעריכה ומוקירה הרבה יותר ....
במישור הבן אישי אני הרבה יותר סלחנית. כשעליתי לקבר של אבא שלשום, חשתי סליחה אינטגראלית כזאת.
כך גם לגבי אמי - עם כל המורכבות שבזה.
עם כל הקושי והעצב המובן מאיליו במלווים אובדן והשלבים שלו .... - מסכמת את השנה שחלפה בצורה חיובית.
העולם והאנשים טובים ויפים הרבה יותר ממה שנדמה לנו!
חתימה טובה לכולם!
