חתמו על העצומה לביות מלא בבלינסון!

[אשכר ש]

חתמו על העצומה לביות מלא בבלינסון!

הפיצו בכל מקום שנראה לכן רלוונטי- זה אחד הצעדים לשינוי משמעותי בתפיסת העולם של בתי חולים. אני מקווה, שאם העצומה תצליח, יבואו בעקבותיה עוד עצומות הקשורות גם לנושא הלידה עצמה. קישור לעצומה: ביות מלא בבלינסון.

 

[vashti72]

חתמתי ../images/Emo13.gif

 

[טלימה]

חתמתי

 

[השושן הצחור]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

מצטערת אבל זה ממש שיעשע אותי - זהו הפורום האחרון בעולם בו הייתי מצפה למצוא תמיכה דווקא בבית חולים בלינסון. בית החולים הכי התערבותי, הכי לא ידודותי ליולדת או לתינוק,הכי אנטי טבעי בעולם. בית חולים בו תינוק ואמא בריאים זה סוף הפסוק זה שיש לך רגשות זה בעיה שלך וזה ציטוט מפי רופא. בית חולים בו תלדי על הגב בלבד (וגם לא תעזי לזוז לפני שהתינוק יוצא - או יוצא מתכוך בכוח: בזירוז, בואקום ואם תסכימי רצוי בקיסרי). ואם לא תסכימי לכל התערביות הללו יאימו עליך שאת אחראית לפגיעה בחיי או שלמות העובר שלך (מעטות האמהות שעמדות מול כזה איום בסוף חודש תשעי). בית חולים בו צעקו על יולדת לידי "מה את צועקת כול - כך אפשר לחשוב..." בית חולים בו ידעו שאני יושבת כל היום ליד יונק קטן עם צהבת שמאושפז אישפוז חוזר. שידעו שאני סוכרתית וחייבת לאכול וכל פעם שיצאתי לאכול ל-5 דקות דחפו לו מטרנה

את ההדרכה בהנקה קיבלתי מיולדת דתיה שישבה איתי והסבירה לי איך להניק וכמובן לא מהצוות ששקל את הילד וטען שאין לי חלב. בקיצור ביות זו הבעיה היותר קטנה של בית החולים הזה - אסור אבל אסור ללדת שם

.

 

[אשכר ש]

בהחלט בי"ח מזעזע

אבל לפחות שמי שבכל זאת יולדת שם, תהיה לה הזכות הבסיסית להיות עם תינוקה כל הזמן. אין ספק שיש ה-מ-ו-ן מה לשנות בבית חולים הזה,ואחרים, בכל נושא הלידות וההנקה.

 

[debby12]

אוי ואבוי ../images/Emo4.gif

לא נשמע שחווית הלידה שלך שם היתה משהו....

 

[טחינה עם דבש]

אולי תוכלי לכתוב את זה בקצרה לענתש?

(מנהלת פורום הריון ולידה) היא מעוניינת בכמה מכתבים שיספרו חוויות מהאין-ביות (והאכלה במטרנה בניגוד לרצונך בהחלט מושפעת מהעדר ביות! כי אם היה ביות מלא גם היית מאושפזת יחד אתו ואוכלת לידו), כדי לצרף אותם לעצומה.

 

[השושן הצחור]

ענתש מכירה את הסיפורים על בלינסון

חיפוש קל יעלה סיפורי אימים משם של הרבה מאוד בנות. מכיוון שההריון שלי בסיכון גם הילדים שלי נמצאים בהשגחה מלאה 24 שעות בימים הראשונים לחייהם והוא חזר לאישפוז לאחר שכבר שוחררנו מבית החולים ולכן לי לא היה איפה להיות זה עדיין לא אומר שצריך להאביס אותם במטרנה

 

[טחינה עם דבש]

אולי אין לה זמן לחפש... היא ביקשה

שנשים עם סיפורים יכתבו אותם במכתב קצר וישלחו לה

 

[אם פי 3]

בגלל זה באמת התלבטתי בהתחלה

אם לחתום, אבל בעצם - מה שאנחנו אומרות, זה ש*לא* נשקול ללדת שם ללא ביות מלא. וזה נכון. הפרט הקטן הוא שלא נשקול ללדת שם גם לאחר הביות המלא - ולו (ואני בכוונה מתעלמת מהטענות שכתבת כאן) שחלק מהחותמים הם גברים... וחלק גרים רחוק, כך שמראש זאת לא היתה אופציה. עדיין, אני חושבת שביות מלא הוא חשוב, ובניגוד להתערבות זו או אחרת שקשה להלחם בידע הרפואי - כאן זה מאד ברור, וגורף: מי שרוצה להיות עם התינוק שלה, חייבת להיות יכולה לעשות את זה.

 

[השושן הצחור]

בית החולים הזה צריך לשנות את מצבו

באופן כללי - בחדרי הלידה, בהיחס לנשים ולילודים (גם לבעלים), בתינוקיה במחלקות במרפאות הטרום הריון וכו'.

 

[mise]

אז למה נשים יולדות שם?

 

[אם פי 3]

כי הן לא יודעות

או לא רוצות לדעת או שזה לא חשוב להן. כי זה קרוב. כי יש גם נשים שיצאו משם מרוצות (אולי זה תלוי בציפיות, אולי בסיבוב הרולטה)

 

[mise]

אני מכירה נשים שילדו שם

ושתיהן עומדות ללדת שם שוב בקרוב, אבל זה ברור למה: הן אוהבות לידה התערבותית. הן רוצות פיטוצין מיד כשמגיעות וכמובן אפידורל, מחייה הנפש והגוף (הן מרבות להלל ולשבח אותו) וגם הצוות מאוד אוהב אותן כי הן "הולכות עם המערכת בלי לעשות בעיות". אבל נשים שכן רוצות אחרת? בדיוק היתה כאן מישהי שסיפרה לי על לידת הזוועה שלה בבילינסון, איך היא מתחננת תוך כדי הסטריפינג שיפסיקו לעשות את זה ואיך היא הגיעה לאפידורל, ובסוף ואקום, אחרי כאבים קשים. וזה עוד בלידה שניה. אז למה הלכת ללדת שם? "כי זה קרוב". נשים לא מאמינות כמה אפשר לחרב להן את הלידה. כאילו קשה להאמין שזה יכול לקרות. אני לא הייתי שם אבל מהסיפורים אני מדמיינת קן קוקיה..

 

[debby12]

בדיוק- נשים מהסוג שמזדעק בטוקבקים

נגד ה"פנאטיות שמבקשות ביות" כי הרי "צריך לנוח מהלידה" ו"מספיק כבר עם פנאטיות ההנקה" - ודאי שמחות ממקום כמו בילינסון שבו הן לא רואות את התינוק יותר מדי, שנותנים לו מטרנה כך שלא תצטרכנה להניק ושבו הן יכולות להיות בטוחות באותות ובמופתים ש"בית החולים מציל אותן ואת התינוק" (כל דקה תוקעים להן משהו לוריד או מלמטה - הוכחה מובהקת לכך שהצוות נמצא עם האצבע על הדופק ולא מזלזל

). כמו שאנחנו מתקשות להבין אותן, הן מתקשות להבין אותנו. חברה טובה ואהובה שלי שפגשה אותי כשגילגי היתה בת חודשיים וחצי אמרה לי בהפתעה: "אני לא מאמינה שאת עוד מניקה" ואז הוסיפה בגאווה: "האחיין שלי בן שבוע וכבר אוכל מבקבוק" <אכן - הילד גאון

>. אני עובדת על פתיחות מחשבתית - כי כמו שאני לא רוצה שיתלהמו נגדי, כך מנסה לשמור על פתיחות וקבלה של שונים ממני.

 

[mise]

זה לא סותר פתיחות מחשבתית.

מי שחושבת שאשה שמבקשת ביות או רוצה להניק היא פנאטית, חסר לה מידע ואני מוכנה ברצון רב לספק לה אותו, אם מתפתחת שיחה ואני רואה נכונות מהצד השני. הן מתקשות להבין אותנו "סתם ככה" ואנחנו מתקשות להבין אותם עם "גב". הטיעון "צריך לנוח מהלידה" מתמסמס נוכח הסברים למה צריך להיות עם התינוק ולהניק אותו ושזו המנוחה האמיתית שתביא את הרווחה בסופו של דבר, לאם ולתינוק. ההבדל הוא בין ללמוד את החומר ובין לתת לאחרים להכתיב לך ולחיות על שקרים שהזינו אותך מגן ילדותך (ראי הטיול מטעם הגן של יובל של רוני) ולדעתי הבוחרות באפשרות השניה משמרות אטימות מחשבתית. איך אפשר לשמור על פתיחות מחשבתית נוכח אשה שעוזבת את תינוקה סתם ככה, כדי לנוח, במשך שלושה ימים בבי"ח ואח"כ טוענת ש"קשה מאוד להתחבר לתינוק כ"כ קטן" (ראי מעצבן_לראות_מסביב ב"באופן", אחת ההודעות האחרונות, אין לי כוח לחפש ולהביא קישור..) זו כבר לא מחשבה, זה הרגש, זו החמלה.. או כמאמר הלובה: "קשה, קשה".

 

[debby12]

לא יודעת.

נשמע לי לא פייר להגיד שהן לא מבינות אותנו "סתם ככה" ואנחנו לא מבינות אותן "עם גב". בואי נלך למקרה הקיצון - נגיד אנחנו לעומת מישהי שרוצה לידה מאוד רפואית בלי להניק ולנוח בלי תינוק אחרי הלידה. איך אפשר להגיד לה ש"צריך להיות עם התינוק ולהניק אותו"? מי אנחנו שנקבע למישהי אחרת מה לעשות בהנחה שהיא לא מרעיבה אותו למוות וכו'? איפה מתווים את הקו? אני למשל, מחוברת מאוד מאוד לקריירה שלי. עובדת שעות ארוכות וחוזרת לעבודה אחרי 12 שבועות "בול" -- האם אני עוזבת את בנותי "ככה סתם"? מי יקבע? שאלות קשות. אשמח לקרוא עוד דיעות ודיון על זה. אני מעולם לא ראיתי מתמ"לת שמתלוננת שקשה לה להתחבר לתינוק

על כל פנים - אין ספק לגבי האטימות. תסתכלי למשל על ההודעה הזו. (אגב גם אני כתבתי שם בשרשור אבל אחרי זה ביקשתי שיימחק). על כל פנים -- כותבת ההודעה מודה שאין לה מושג מה העובדות - ובכל זאת יש לה דיעה נחרצת מאוד על לידות בית.....

 

[אום נטע]

אחותי ילדה שם ותלד שם שוב

משום שהיא נמצאת במעקב מיוחד בשל מצבה הבריאותי. עבורה אין כל כך אופציה אחרת.

 

[השושן הצחור]

בוודאי שיש

ומי אני שמבינה את המצב הזה גם אני נאלצתי להגיע לשם בטעות בהריון השני ולהרגיש איך דפיקות הלב שלי מואצות ברגע שנכנסתי למקום הזה ולהתחנן בפני בעלי שיקח אותי משם כי אני לא מסוגלת לחוות שב את אותן החוויות. גם אנחנו עם התיק הרופאי זכאיות ליחס טוב, זכאיות שיאפשרו לנו להחליט, ינסו לתת לנו פאן פחות התערבותי. להציג את כל האופציות. אני מאוד מבינה את מה שדבי כתבה העולם אינו שחור ולבן וכל אחת זכאית לבחירות שלה כול עוד הן מושכלות. אני מכבדת כל בחירה כול עוד היא לא בכפיה. אם בחרתי להניק - תכבדו את זה ותעזרו לי זה תפקידכם. אם בחרתי לא להניק תדריכו אותי איך לתת בקבוק. אחת תקנה את המזון לילד שלה בחנות טבע והשניה במקדונלד זו בחירה אישית שלה אבל שתי החנוית פתוחות ויתנו לה את השרות שהיא רוצה. אום נטע - זה שאחותך במצב בריאותי מיוחד לא מחייב אותה לסבול - להפך. יש בתי חולים ומרפאות הריון בסיכון הרבה יותר ידידותיות אלא אם כן בלינ(א)סון זו הבחירה שלה

.

 

[יעל אוסטרליה]

חתמתי בבית... (אז מה אם אני רחוקה)