טבילת אש
רגע אחרי טבילת האש, כשהכוויות רק מתחילות לכאוב. לאחר ההלם והזעזוע, אני מבינה סוף סוף את מה שאירע. אני מפנימה את מהות הלהבות האלה אליהן פסעתי מרצוני החופשי כמעט. בלי להתחנן לרחמים. בלי לזעוק מכאב. אש הקורבן שלי. מבחן האש. לא לזה התכוון מי שהצית את האש הזו. לא לגילוי הזה של כוח שלא הכרתי בעצמי. לא להבנה הזאת שחילחלה בתודעה שלי, כמה דקות אחרי ההלם. האהבה שלי אמיתית. נואשת ככל שתהיה- חזקה מספיק בשביל לשרוף את עצמי למענה. מבלי שהיא תדע. מבלי שתעריך, או תירתע. מבלי שאזכה לגילוי כל-שהוא של חמלה או רוך מצידה. לא דמעות, לא חיבה, לא חרטה, לא הערכה. רק הידיעה שאני באמת, באמת אוהבת אותה. שהאהבה שלי טהורה באמת. בידיעה הזאת, אני כמעט מאושרת.
רגע אחרי טבילת האש, כשהכוויות רק מתחילות לכאוב. לאחר ההלם והזעזוע, אני מבינה סוף סוף את מה שאירע. אני מפנימה את מהות הלהבות האלה אליהן פסעתי מרצוני החופשי כמעט. בלי להתחנן לרחמים. בלי לזעוק מכאב. אש הקורבן שלי. מבחן האש. לא לזה התכוון מי שהצית את האש הזו. לא לגילוי הזה של כוח שלא הכרתי בעצמי. לא להבנה הזאת שחילחלה בתודעה שלי, כמה דקות אחרי ההלם. האהבה שלי אמיתית. נואשת ככל שתהיה- חזקה מספיק בשביל לשרוף את עצמי למענה. מבלי שהיא תדע. מבלי שתעריך, או תירתע. מבלי שאזכה לגילוי כל-שהוא של חמלה או רוך מצידה. לא דמעות, לא חיבה, לא חרטה, לא הערכה. רק הידיעה שאני באמת, באמת אוהבת אותה. שהאהבה שלי טהורה באמת. בידיעה הזאת, אני כמעט מאושרת.