טבעי או לא?

iv1977

New member
טבעי או לא?

שלום לכולם\ן
אני ואשתי נמצאים בטיפולים כבר כשנה וחצי עקב בעיה גנטית. לאחרונה, עקב כישלון הפריה נוסף, אנו מתחילים יותר ויותר לשקול ברצינות הבאת ילד בצורה טבעית, ו..."לסמוך על המזל" - יש לנו סיכוי של 50% ללדת ילד בריא.

אציין שכבר יש לנו ילדה אחת, שנולדה באופן טבעי (בעקבות הלידה שלה גילינו את הבעיה). ילדה חמודה שמשמחת אותנו מאוד, אבל בכל פעם שהנושא של הריון טבעי נשקל - אנו נזכרים בחצי השנה שהיא שהתה בבית החולים, בכל הניתוחים שעברה, ובבעיות ההתפתחות שלה. זה גורם לנו לרדת מהעץ. אבל לאחרונה, כפי שאמרתי, אנחנו מוצאים את עצמנו שוקלים זאת ברצינות, על אף הכל. אנחנו לא נעשים צעירים, ומאוד רוצים ללדת ילד נוסף בשבילנו ובשביל בתנו.

רציתי לשאול אם מישהו עבר את ההתלבטות הזאת, ומה היו השיקולים להכריע לכאן או לכאן.

תודה
 

נתנאלה2

New member
זו סיטואציה לא פשוטה וההחלטה שרק

אתם תוכלו לקבל .
מחד יש כאן את הקושי להרות דרך Pgd הן מכיוון שישנם בגילאים בוגרים
פחות עוברים בכלל , ועוברים בריאים בפרט.
יש לי חברה שהיו לה סבבים ללא החזרה כלל, וזה קשה ומתסכל !
אולם היא גם עברה לפני שהחלה בטיפולים שלושה הריונות טבעיים ובכולם העובר היה חולה !!!!
יתכן ובזמן זה יכולתם להכנס להריון טבעי ותקין ואף כמה פעמים )-;
מאידך, באם תבחרו ללכת על הריון טבעי, אנני יודעת מה בדיוק אתם מתכוונים לעשות
האם אתם ?
האם תבדקו סיסי שליה ?
האם בהכרח תפילו באם העובר יהא חולה ?

יכולה לספר על סיפור ששמעתי ממכרה,
שבנה וכלתה גרו בגרמניה , והגיעו לארץ על מנת לבצע טיפולים בתל השומר בעקבות צורך
בpgd והיה המון סבל בתהליך, ולא הצליח במשך שנתייכמעט, האשה התמוטטתה והחליטה להפסיק
סופו של דבר החליטו ללכת על הריון טבעי ,
במקרה שלהם הצליח
רוב הזוגות שאני מכירה כן הולכים עד הסוף בתהליך מהחשש שמא העובר יהיה פגוע
מהסיבה שהפלה בשבוע מאוחר גוררת אחריה מפח נפש גדול

מה בכוחכם לעבור ? לבחור, את התשובה רק אתם יודעים ......
לא קל
ליבי אתכם .
 

iv1977

New member
שיקולים

תודה רבה נתנאלה.

אני רוצה לציין שכבר היה לנו הריון טבעי אחרי הילדה הנוכחית, שאותו הפלנו מכיוון שהמום זוהה בעובר, ולא היינו מוכנים לעבור שוב את כל הסבל.
מבחינת חיסכון בזמן, אני בהחלט מבין על מה את מדברת. זה גם דבר שנלקח בחשבון, אם כי יש מדובר על כ-5 חודשים: בהריון רגיל + זיהוי המום + הפלה. כך שמדובר על זמן של שני סבבי PGD פלוס מינוס.

אני מניח שאם נגלה שהעובר סובל מהבעיה, נבצע הפלה שוב. ואולי לא. כפי שציינתי, אנו נוטים לשכוח את תקופת האישפוז של הילדה בבית החולים ולהסתכל רק על כך שכרגע היא איתנו, בריאה ושמחה. אמנם יש לה קשיים התפתחותיים אבל בחיי היומיום זה לא ניכר.
לכן ההתלבטות שלנו כרגע, בגדול, היא האם ללכת על הריון טבעי שקיים סיכוי שנרצה להמשיך אותו בכל מקרה, או להמשיך עם ההפריות ולהסתכן שוב ושוב במפח נפש שהסיכויים לו יילכו ויתגברו, בגלל הגיל.
 

anguly

New member
זו דילמה מאד גדולה

שוב תלוי מה בדיוק מהות המום, אם בסופו של דבר לילד יהיו חיים רגילים אחרי כל התלאות והאשפוזים והניתוחים (שאני חלילה לא מזלזלת בהם לרגע, ילדתי לפני הזמן אני יודעת מה זה לבלות 4 חודשים בבית חולים), אז יכול להיות שזו אופציה שאפשר ללכת עליה.
אני לא יודעת בדיוק מה הבעיה שיש לעוברים שלכם, אבל לעתים הסיכוי לילד חולה די גבוה, ואז למרות שעושים PGD לא מאתרים עובר תקין.
היתה כאן מישהי כזו שהילדה הראשונה שלה היתה בריאה. וכל הניסיונות להכנס להריון אחרי כן כשלו. בסופו של דבר הם עשו אבחון גנטי והתברר שיש לה איזו טרנסלוקציה שגורמת לזה שהסיכוי לתינוק בריא מאד קטן משהו כמו רבע. היא עשתה הרבה טיפולים אולם בכולם נוצרו בעיקר עוברים חולים והבודדים שהוחזרו לא נקלטו.
הם החליטו בסופו של דבר ללכת על תרומת ביצית שהצליחה.
ככה שיש כל מיני בעיות עם כל מיני פתרונות אפשריים.
מה הפתרון הטוב ביותר עבורכם תלוי בבעיה המדויקת ובנכונות שלכם להתמודד איתה, עם הטיפולים או עם אופציות אחרות.
&nbsp
בהצלחה
 
טוב, זה קצת דיון פילוסופי אבל בכל זאת

אני נכנסת אליו... גם אם בעתיד לילדה יהיו חיים רגילים, היא תמיד תהיה כשהמחלה והעבר הם חלק ממנה. והרבה פעמים זה לא פשוט, זה יוצר תחושה של שונות, של אי שייכות ושל צלקת נפשית שהיא קשה יותר מהצלקת הפיזית. יכול להיות שאני משליכה מהניסיון שלי (לא יכול להיות, בטוח, כי כיום אני מתנהלת כרגיל אבל הצלקת הנפשית של הניתוחים בילדות ותחושת השונות עדיין לא נרפאה במלואה) (ואני לא מפסיקה לעבוד על ריפוי שלה..)
&nbsp
&nbsp
 

anguly

New member
אני מסכימה

זה מורכב, מאד מורכב, לכן גם העלתי את האופציה שלא תמיד חושבים עליה של תרומת ביצית.
לגבי המומים לדעתי זה נורא נורא תלוי מה בדיוק הבעיה, אי אפשר להכליל באופן גורף.
&nbsp
 
הי

הדילמה שאתה מתאר אני חושבת שהרבה זוגות שיש בעיה של מחלה גנטית מתמודדים איתה, גם כאלה שהחליטו על טיפולי PGD.
&nbsp
אני למשל נשאית של מחלה גנטית עם סיכוי העברה של 50%, עשיתי PGD ויש לי ילדה מתוקה בת 4 חודשים ואני בקרוב חוזרת לסבב שני. לי לא היה כל ספק שאני לא אנסה להכנס להריון טבעי, מכוון שאני יודעת את הקושי של ניתוחים, אישפוזים, מעקבים וכו' על בשרי (תרתי משמע) ולא היתי רוצה לגרום לקושיכזה אצל הילדים שלי, מה גם שזה קושי לכל המשפחה.. ואני נחשבת לדרגת חומרה קלה של המחלה.. ובכל זאת, מההתחלה היה ברור לי שאם הרפואה יכולה לעזור לי באי העברת הגן הפגום - זה מה שאעשה. מה גם שאני לא חושבת שהאובולוציה צריכה את הגן הפגום הזה שלי ושמחה להכחיד אותו (זה בטח נשמע כאילו לקחתי את התפקיד של אלוהים..)
&nbsp
אני מזמינה אותך לקומונת PGD, תוכל לשאול בה ולשמוע דעות של נשים נוספות שהתמודדו ומתמודדות עם הדילמה הזו, וגם לשמוע על האתגרים והתמודדויות עם הליך הPGD באופן מעשי.
&nbsp
לכניסה לקומונה - פרטים בחתימה שלי.
&nbsp
בהצלחה!
 
למעלה